מקום שלישי באליפות ישראל בג'ודו לבוגרות זה הישג מרשים, אבל בגיל ארבע-עשרה? בגיל הזה מרבית הילדים עדיין בהנגאובר מהבר מצווה. הם עסוקים בכאבי גדילה, אימא שלא מבינה אותם ואקנה. בתחרות הבוגרות הראשונה שלה, ילדה בת 14 מעיפה לוחמות שגדולות ממנה בעשור כאילו פסטיבל עפיפונים. כמו הסיפורים על מסי ששיחק בגיל שנתיים בבוגרים של ניואלס, כמו הילד בן השש שידע לנגן על פסנתר עם כיסוי עיניים והיום יש לו ערך בויקיפדיה, וולפגנג אמדאוס מוצרט. אז נכון, כרם פרימו זכתה באליפות ישראל לבוגרות בגיל 14, ועולם הג'ודו, באופן כללי, ידע צעירות שעלו בסערה הפודיומה. אדרבה, עלו ונשארו. אם להסתמך על התקדימים, נוי אגם פרצה לקדמת הבמה, ולא יהיה פשוט להזיז אותה משם.

"אני מתאמנת המון. וכשאני אומרת המון, אני מתכוונת להמון", סיפרה השבוע נוי, "ואני עדיין נערה בת 14, עם חיים של נערה בת 14. לצד ארבעה אימוני בוקר, שישה אימוני ערב, שני אימוני משקולות, אימון קרוספיט ואימון תנועה, אני גם תלמידה טובה, ונהנית מחיי חברה".

 איך משלבים?

"נתחיל בזה שלימודים הם לא 'בחירה', לימודים הם חובה. כך אני מתייחסת גם לחיי חברה. בכנות, בעצימות האימונים הזאת רוב החברים שלי הם בעיקר מהג'ודו, ואני ממש נהנית איתם".

 למה ג'ודו?

"הגעתי לג'ודו ממש במקרה, אחרי שלא מצאתי את עצמי כמתעמלת קרקע. אני זוכרת שהגעתי לאימון הראשון עם בגד גוף. זאת הייתה אהבה ממבט ראשון. קשה להסביר. תרבות הג'ודו משפיעה על כל חלק בחיי, ורק לטובה. זה מסוג הדברים שקשה להסביר, כי למתבונן מהצד האינטנסיביות והעצימות של ג'ודו לא ממש נראית כיף לנערה בת 14".

ארד באליפות ישראל לבוגרות זה בטח כיף. איך את מרגישה?

"בכנות, זאת הרגשה נהדרת. בכיתה ד' זכיתי במדליה בפעם הראשונה, אפילו לא זהב, והבנתי שג'ודו תחרותי זה מה שאני רוצה לעשות. עם זאת, זו רק עוד נקודת ציון בדרך למטרות האמיתיות שלי".

שהן?

"להתפתח בקצב הנכון, עקב בצד אגודל. עוד ועוד ניסיון תחרותי, בעיקר בחו"ל.  מדליה בגיל 14 באליפות ישראל לבוגרות זה נחמד, אבל בשלב הזה בקריירה הספורטיבית שלי אני רוצה להתמקד בדרך ובמטרות השונות שהצבנו לקראת הקריטריונים לאליפות אירופה ולאליפות העולם לקדטיות".

אילו תגובות את מקבלת?

"מחמיאות, בעיקר ברשתות החברתיות. היריבויות בג'ודו משולבות הרבה מאד פעמים עם חברויות כנות".

נערות או בוגרות, היא עולה לנצח

אליפות ישראל לבוגרות, הבכירות ביותר בארץ, כולל שירה ראשוני, שלישית באירופה ב- 2022 עם הופעות באולימפיאדה, כולל תמר מלכה, ארד באליפות אירופה עד גיל 21, חברה בסגל הנבחרת ומתמודדת על הכרטיס לפריז.

"כמו שהגיל שלי נשמע כחיסרון, זה גם יתרון. התחריתי במשקל שיש בו שתי ספורטאיות מדורגות בסבב העולמי, שאחת מהן תייצג אותנו באולימפיאדה. באופן טבעי היו חששות, אבל מנגד אפשר רק להפתיע ולהצליח. זו הייתה חוויה מיוחדת שידעתי לקחת למקום מעצים"

בצל הפרשי הגיל, הצלחת להרגיש בנוח?

"נוח זו לא ההגדרה בשום תחרות, גם לא של ילדות. עם זאת, הפער בין קדטיות לבוגרות הוא עצום. ממש הרגשתי את זה על בשרי. אלה פערי ניסיון קרב, כוח פיזי וחוסן מנטאלי. שוב, גם במקרה הזה אין למילים יכולת לתאר את ההבדל, כי נדרש להרגיש את הפערים כדי להבין. מצד שני, אין קרב שאני עולה אליו שאני לא חושבת במונחי ניצחון. פשוט אין.  ובכל זאת, הקרב השני היה נגד תמר מלכה, ספורטאית מדורגת לאולימפיאדת פריז 2024. ריאלית, ראיתי בתחרות הזדמנות לצבור ניסיון, ועל הדרך זכיתי במדליה. לא יכולתי לצפות ליותר".

ניצחת את גולית, ואז באה עוד גולית.

"ניצחתי את הקרב הראשון, אבל הפסדתי לתמר מלכה בקרב השני. לאחר מכן ניצחתי את שלושת הקרבות האחרונים, וביניהם את הקרב על המדליה. אני אפתיע ואומר שההפסד בקרב השני דווקא שיחק לטובתי, כי זה איפשר לי לבנות רצף ניצחונות, כאשר לקרב על המדליה הגעתי לאחר ניצחון בעוד היריבה הגיעה לאחר הפסד בחצי הגמר. בכנות, עם שירה ראשוני ותמר מלכה במשקל כנראה שלא יכולתי לצפות לגמר, כך שמדליית ארד היא הפתעה משמחת אפילו עבורי".

ההישג מפתיע אותך?

"אובייקטיבית, אחרי שהסתיימה התחרות, אז כן.  אפילו בטח שכן.  מנגד, אני נותרתי אני, גם אם מדובר בתחרות בוגרות. אני עולה לקרב כדי לנצח, ואני משתתפת בתחרות כדי לזכות בזהב".

לסיכום?

"אני שמה בצד את המדליה, אז בראש ובראשונה זאת הייתה חוויה מעצימה. היה לי גם מזל, כי מפגש עם תמר מלכה כבר בקרב הראשון היה עלול לסיים את חלקי בתחרות כבר אחרי קרב אחד. בכנות, לא יכולתי לצפות לניסיון טוב יותר".

אגם נוי, חניכתם של עידו ונעם אלקיים ב"דרך הג'ודו" במודיעין, מתאמנת מגיל שש. שלוש שנים ברציפות שהיא אלופת ישראל, חברת סגל נבחרת הקדטיות עד גיל 17. הצעד הבא? נבחרת ישראל לבוגרות. "נדמה לי שמיכלאנג'לו אמר שהוא ראה את המלאך בתוך השיש, והוא רק גילף אותו לחופשי. נראה לי שזו מטאפורה טובה לתאר את התרומה של עידו ונעם למימוש הספורטאית שבי. המועדון הוא חלק בלתי נפרד מחיי. צריך להיות חלק מ'דרך הג'ודו' כדי להבין.  מתבקש לומר 'בית' או 'משפחה', והמועדון הוא הכי בית ומשפחה, אלא שזה עלול להישמע כמו סיסמאות, ולא באמת יתאר את המשמעות העצומה של המועדון עבורי ועבור הספורטאים".

הסביבה הקרובה תומכת?

"אני מקבלת המון תמיכה ופרגון. מהמשפחה שלי ומהחברים. כמעט בלתי אפשרי להיות ספורטאי הישגי בספורט אינדיבידואלי ללא התמיכה הזו, ולי יש משפחה מדהימה".

מי המודל שלך לחיקוי?

"אני מקווה שאני לא אשמע מתנשאת, אבל אין לי מודל. אין לזה משמעות, בטח לא בג'ודו. אני כן נפעמת מספורטאים שסימני ההיכר שלהם הם נחישות והתמדה ברגעי משבר, ויש כאלה המון בספורט אינדיבידואלי. אותם ספורטאים מהווים השראה לעבור משברים, בעיקר משברים מנטאליים".

עשית הישג מדהים, הפתעת בגדול, ועכשיו הציפיות עולות. זה מלחיץ?

"ההישג באליפות ישראל לבוגרות בהחלט חידד את הציפיות ממני, וציפיות אכן באות בדרך כלל עם לחץ. אני מורגלת ללחץ, וחלק מתוכניות האימונים שלנו הן התמודדות עם לחץ".

לאן את רוצה להגיע, בעתיד הקרוב והרחוק?

"בעתיד הקרוב אליפויות אירופה ועולם לקדטיות. בעתיד היותר רחוק אולימפיאדה ואליפויות אירופה ועולם לבוגרות. אני לא מתכוונת להסתפק בחוויית ההשתתפות, אני רוצה להיות הסיבה שההמנון שלנו יושמע בכל תחרות אפשרית בעולם. אני מכוונת ללוס אנג'לס 2028. החלום שלי הוא לעמוד בראש הפודיום בלוס אנג'לס ולשמוע את התקווה".