מכבי CPM מכבים-רעות מודיעין ירדה ליגה, אבל מה שהיה היה. לא בוכים על חלב שנשפך ולא על כדור שהתגלגל על הטבעת ויצא החוצה. אולי רק בלילה, כשאף אחד לא מסתכל. בסוף גם מגיע הזמן להביט קדימה, אל העתיד. יש לו שמות רבים, לעתיד. עוד מעט, כבר, תיכף, מחר, מחרתיים, שנה הבאה, תומר דואניס. אם השחקן בן ה-18 יקבל את הדקות, ויעשה בהן את מה שהוא עשה בנוער, בנערים א' ובאליפות התיכונים, יכול להיות שהמכבית הפסידה לגבעתיים אבל ניצחה את השיטה. שהיא עשתה צעד קטן אחורה רק כדי לקפוץ עוד יותר גבוה. אולי אפילו מעל הפופיק. כי יש דברים יותר חשובים מלהעלות קבוצה ליגה. אחד מהם זה להעלות שחקן נוער, מוכשר מספיק, מבטיח מספיק, מפוצץ בפוטנציאל, לבוגרים. אחר כך, מתישהו, אפשר והוא יחזיר. את הקבוצה לליגה הארצית, בתור התחלה. שאז השמיים הם הגבול, לקבוצה ולשחקן, למועדון כולו, לילדים שרק עכשיו עלו על פרקט ועדיין אין להם חלום.

"זה הולך להיות אתגר גדול, אבל אני נרגש לקראתו. ברור שהרמה והאינטנסיביות זה עולם אחר. ההבדלים הפיזיים זה שמיים וארץ. בנוער אני הכי גדול על המגרש, בבוגרים אני כמו כולם. בנוער אני השחקן הבולט, זה שהכדורים באים אליו. בבוגרים אני סתם עוד צעיר".

אתה לא סתם עוד צעיר, יש ממך ציפיות.

"אני רגיל להתמודד עם ציפיות מגיל די צעיר. תמיד קיבלתי את האחריות בשמחה. אם זה כדור אחרון או מהלך קובע. ציפו ממני להפוך קבוצות לטובות יותר, להראות בגרות ואחריות. אני אוהב את זה. את האתגרים, את הקשיים. אני מרגיש טוב עם זה. אם מצפים ממני, כנראה שאני עושה משהו נכון".

 "אני צריך להיות חוצפן"

תומר דואניס עשה את כל הדרך. בגיל 4 הוא התחיל לקלוע, בגיל 11 הוא לבש את הגופייה עם המספר. מילדים ז' עד סוף המסלול, כמו שכתוב בספר. עכשיו הוא פורש כנפיים, אבל זאת משימה גם לנמרוד כהן ולשלומי עמר, לדאוג שהוא לא ייפול. במקביל, הוא ינסה להוביל את קבוצת הנוער לליגת העל. אבל המבחן האמיתי יהיה ליגה א'. אבא שאוהב כדורסל, כי ככה זה בדרך כלל מתחיל, ואח גדול שקרע אותו עד שהוא למד להחזיר. אז יש לו ניסיון מול גדולים ממנו, ואפילו איתם. האחים דואניס עוד הספיקו לשתף פעולה באימוני המכבית אשתקד, אבל הגדול ביניהם עבר לגבעתיים ממש עכשיו כדי להישאר בארצית, והקטן אולי עוד ייכנס לנעליו מוקדם מהצפוי. פעם זה היה מקובל.

חוזקות?

"סיומות מסביב לטבעת, הבנת משחק. הגנה. אני שומר טוב על גבוהים ועל נמוכים. יש לי כוח מתפרץ שעוזר לי להתגבר על שומרים בצעד ראשון".

חולשות?

"אני שם דגש עכשיו על הקליעה והכדרור".

למה אתה מצפה מעצמך?

"אני רוצה להוכיח את עצמי. אני אקבל דקות, השאלה היא מה אעשה איתן. שום דבר לא מובטח, זה בעיקר תלוי בי. אני צריך להיות חוצפן, במובן החיובי. לבקש את הכדור, לשחק את הכדורסל שלי. אם אוכיח את עצמי יחפשו אותי. כשאני אקבל דקה אצטרך להוכיח שמגיעה לי עוד אחת. אני צריך להיות מוכן, תמיד. הכי חשוב לא להישבר ולהמשיך לעבוד קשה, כי עם עבודה קשה מגיעות התוצאות".

ממי אתה לוקח דוגמה?

"דני אבדיה. הוא עובד קשה, הוא דוגמה לעבודה קשה. זה אני לוקח ממנו בשתי ידיים. הוא אף פעם לא הסתמך על הכישרון שלו לבדו. תמיד הוא עבד קשה. זה הדבר הכי חשוב. קודם כל לעבוד קשה".

בעולם?

"רק קובי בראיינט, זיכרונו לברכה".

המבורגרים משוגעים בשלוש בלילה?

"למשוך עד שלוש בלילה ולקום בצהריים, זה לא. בימים שאני לא צריך לקום מוקדם, אז אני יכול לישון בשתיים-עשרה ולקום בתשע. המבורגרים משוגעים? רק בפגרה. בעונה? לא, ממש לא. אני עובד קשה. אוכל נכון, ישן נכון. מתאמן מסודר. את רוב הזמן שיש לי אני משקיע בכדורסל".

מה זה אוכל נכון?

"ארוחות מסודרות ובריאות. פחמימות, ירקות, חלבון. אני שותה הרבה מים".

איך נראה סדר היום שלך?

"בבוקר אימון כושר, חוזר, אוכל, נח, אימון צהריים, כדורסל, אימון ערב, אתלטיקה. לפעמים הפוך, אוכל והולך לישון".

נמרוד כהן, מאמן מכבי פתח תקווה מהליגה הארצית ומאמנו של דואניס בקבוצת הנוער, לא חוסך בשבחים: "תומר מאז ומתמיד היה שחקן מוביל בקבוצות שבהן שיחק, אבל לא מוביל רק בשורה הסטטיסטית. תומר שחקן מאד חכם ויודע לחבר קבוצה בצורת המשחק שלו. בשנה הקרובה הוא ישמש כחריג גיל פלוס שחקן בקבוצת הבוגרים. אני מאמין שבנוער הוא יפתח יכולות הנהגה שיעזרו לו בקריירת הבוגרים, ואני בטוח שבעתיד הלא רחוק הוא ימשיך להתקדם וייקח חלק משמעותי בבוגרים עד להתפתחותו לשחקן שלם יותר. אנחנו כמועדון רוצים לשלב כמה שיותר שחקני בית שיתפתחו בקבוצת הבוגרים, ותומר הוא בהחלט השחקן המתאים לכך".

ימים יגידו. עוד מעט, כבר, תיכף, מחר, מחרתיים, שנה הבאה. את תיכון מו"ר הוא סיים עם הדחה כואבת ברבע גמר אליפות הגליל, בשלוש הפרש. הבגרויות מאחוריו, אבל התקופה הקרובה הולכת להיות עמוסה מבחינתו של תומר דואניס אפילו יותר. שתי קבוצות, אחת מהן היא קבוצת הבוגרים, וטירונות באמצע. כדי לגרום לזה להצליח, אפשר להיות רגועים, הוא יעבוד קשה.

"עם הנוער המטרה לעלות בסוף הסיבוב לליגת העל ולהישאר שם. אנחנו לא פייבוריטים, אבל יש לנו סיכוי לא רע. מבחינת יכולת וכישרון יש לנו את מה שצריך. השאלה היא איך הקבוצה תתחבר. בבוגרים אני בעיקר מקווה להשתלב בצורה טובה".

חלום?

"לשחק בנבחרת ישראל הבוגרת".

חוץ מכדורסל?

"אני אוהב גם כדורגל, ואני די טוב, למרות הגובה. אני אוהב שחייה, אופניים, טניס, כדורעף ופוצ'יוולי".

אם לא כדורסל?

"אולי הייתי רץ למרחקים קצרים. זכיתי בתחרויות ריצה, אהבתי את זה. את העייפות שמגיעה ואז הדרייב להמשיך, דווקא ברגע הזה. למשוך את הגוף, לקצה גבול היכולת. כשלא הייתה לי ריצה מספיק טובה, הייתי רץ עוד פעם ועוד פעם, עד שהרגשתי שאני מרוצה. אבל חשבתי על זה, והכדורסל ניצח".

מכבי מכבים-רעות מודיעין?

"כל הקריירה שיחקתי במכבי מכבים. אנשים טובים, מאמנים טובים, יושב ראש מדהים. שחקנים שיכולים לשחק בכל מקום בארץ. אווירה חמה. זה לא סתם מועדון, זה הבית השני שלי".