על התלאות והייסורים שעוברים זוגות רבים בישראל הנאלצים לעבור טיפולי פוריות במסע אחרי הילד כבר נכתב רבות, אבל נדמה כי איכשהו נקודת המבט העיקרית הייתה תמיד זו הנשית. עם זאת, כמו שלטנגו צריך שניים, גם בתוך המסע המורכב ומלא התסכול הזה יש שני צדדים.
מי שמביא כעת את קולם של הגברים הוא עדי כהן ממודיעין, שהקים קבוצת תמיכה לגברים העוברים את הדרך הזאת, ומספר למודיעין NEWS כיצד נראה הצד הגברי בתהליך, אלו תחושות קשות עולות לאחר עוד ועוד טיפולים שכשלו, ולמה הגיע הזמן לדבר על זה.
רכבת הרים רגשית
כהן, בן 37, תושב שכונת כרמים, נשוי למורן (36) ומגדל איתה שני ילדים (בת חמש ובן שנה), שהגיעו לעולם לאחר שנים של טיפולים. את המסע המפרך הם החלו לאחר שהתחתנו, לפני כעשור. "היינו בראש שזה פשוט, חודש-חודשיים ומצליחים. ניסינו עוד חודש ועוד חודש ולא הצלחנו, והבנו שזה לא הולך לנו כל כך בקלות. באיזשהו שלב ניגשנו למרכז לבריאות האישה והתחלנו מעקב זקיקים, בדיקות דם, ובדיקת הורמון כדי לנסות לתזמן את הביוץ. הכל לפי הפרוטוקול. אחרי שנה עברנו לתהליך של הזרעות, ואחרי שגם זה לא הצליח במשך שנה עברנו לתהליך של הפרייה חוץ גופית. היינו בתהליך הזה חצי שנה ברפואה הציבורית, ואחרי חצי שנה עברנו לרפואה הפרטית".
אחרי שלוש שנות טיפולים התקבלה הבשורה המשמחת – יש היריון. "התהליך היה לא פשוט", מספר כהן, "ממש סערה, רכבת הרים רגשית, טלטלה. לאורך כל התקופה הזאת אתה מרגיש שאתה נמצא באיזו מנהרה, וכל מה שנמצא מחוץ לנסיונות שלך להיכנס להריון מתעמעם. אתה כל כולך מרוכז בזה. זה מצב של סטרס מתמשך שחווינו לאורך התקופה. בזמן שלמורן היה את מעגל תמיכה שלה – חברות, משפחה וכולי – לי לא הייתה שום תמיכה. זה משהו שהוא הרבה יותר קיים – התמיכה באישה בתהליך הזה – ובצדק, כי היא חווה הכל על גופה, אבל בעצם כל ההסתכלות על ההתמודדות שלי לא הייתה קיימת".
ומה אתה עברת בתקופה הזאת?
"חשוב לי להדגיש שאין בי טיפה של האשמה. אני שידרתי שהכל כרגיל, אני תומך ואנחנו בסדר, אבל בעצם שכחתי את עצמי בתהליך הזה. שכחתי להסתכל על מה שאני חווה. די הדפתי את המחשבות, ובסופו של דבר גם מול מורן רציתי לשמר את אותה דמות של הגבר החזק שהיא צריכה כרגע במצב הזה. בדיעבד, אני מבין שדווקא זה שאני מראה לבת הזוג שלי את הדמות שלי זאת חוזקה לקשר, אבל באותה נקודת זמן לא ראיתי את זה. לא היה לי עם מי לשתף ולאורך כל התקופה הזאת זה נשאר ככה".
אחרי שלוש שנות הטיפולים בדרך להולדת בתם הבכורה, הגיעו שנים נוספות בתוך אותה מערבולת רגשית עד להולדת בנם הקטן. רק אז, אחרי שהכל שכך, הבינו כהן ובת זוגו את השלכות אותן שנים. "אחרי שנולד הבן הקטן אמרתי לעצמי שאני חייב לעשות משהו עם הדבר הזה", הוא מספר. "זה כאב שהוביל אותנו לייעוץ זוגי. הבנו שאנחנו בסוג של פוסט טראומה ושזאת חוויה שאנחנו צריכים לעבד עם עצמנו, לפני שאנחנו מתמודדים עם הזוגיות שלנו מעבר להתמודדות הרגילה של בני זוג. הייעוץ הזה הוביל אותי להתבוננות יותר עמוקה. אמרתי שאני רוצה את אותה קבוצת שווים, אותו מעגל תמיכה, ואמרתי שהדרך הכי טובה תהיה עם קבוצה שעברה דברים דומים פחות או יותר".
כך נולד הרעיון להקים קבוצת תמיכה לגברים בתוך תהליך טיפולי הפוריות, שמהר מאוד קרם עור וגידים והפך למציאות. "יש קבוצת פייסבוק שנקראת 'הגברים שלצידי'", הוא מספר, "כתבתי שם שאני רוצה להקים מעגל גברים ומי שרוצה שיצטרף. די מהר פנה אלי בחור בשם ליאור ישראל, בן 40 מכפר יונה, שגם הוא נמצא בטיפולי פוריות, ודי מהר נוצר חיבור חזק בינינו. הוא פסיכותרפיסט ואני למדתי הנחיית קבוצות, אמרנו שנהיה שותפים בזה ומנקודת הזמן הזאת כל העבודה הייתה איתו. הוא היה שותף שלי מהרגע הראשון. ליאור מביא את הפן של ההתמודדות של הגוף והנפש גם מעולמות המיינדפולנס, ואני מביא את ההובלה של השיח".
אל הקבוצה הצטרפו חמישה גברים נוספים, שיחד עם כהן וישראל מרשים לעצמם להרפות לרגע מהתפיסה הישראלית המסורתית על אותה גבריות "מצ'ואיסטית". "רמת האינטימיות ותחושת שותפות הגורל בקבוצה היא מאוד חזקה", הוא מספר, "עד עכשיו היו שמונה מפגשים ואנחנו ממשיכים. זה מעגל ראשון מסוגו בארץ. יש היום לא מעט מעגלי גברים, אבל לא כאלה שעוסקים בחווית הפוריות. בחוויה של הפוריות טמונות הרבה מאוד חוויות של תפיסת הגבריות שלנו. מה זה אומר עלינו, תחושות של בושה ואשמה כי לפעמים מקור הבעיה נמצא אצלנו ולמה בנות הזוג צריכות לחוות את כל הקושי? יש תחושה של בדידות מאוד גדולה ואתה במלכוד, כי מצד אחד אתה רוצה לשתף, אבל מצד שני אתה לא רוצה לפרק את אשתך. אתה מבין שמה שלא תשתף זר לא יבין זאת, ואתה מעדיף להישאר עם זה לבד".
מה בסופו של דבר נותן לכם המעגל?
"המעגל נפתח מול גברים שמבינים מה אתה עובר. יש בזה כוח מאוד חזק, כוח משחרר וכוח מרפא. במעגל יש סוגים שונים של גברים, חלקם נמצאים עדיין בתוך התהליך וחלקם כבר עם ילדים ובאו לעבד את החוויה. המפגשים מחולקים לשלושה חלקים. בחלק הראשון אנחנו נותנים לפחות לחבר אחד להביא את עצמו בצורה הכי פשוטה, לפתוח במה שכרגע מעסיק אותו. עולים דברים מטורפים על הזוגיות, על ההתמודדות האישית וההורית, על חווית הטיפול ועל הגבריות שלהם. לצד זה תמיד אני מביא תימה שנובעת ממצב הדחק שבו הם נמצאים – חוויית הגבריות, חוויית הבושה, חווית החיים בין תקווה לייאוש. יש גם התמודודת עם החוויה של הפולשנות – במהלך הטיפולים אתה מאבד מימד משמעותי מהאינטימיות שלך ואתה חווה פלישה לגוף. גם הגברים חווים את זה, להיכנס לשירותים בקופת החולים ולמלא כוס עם מנת זרע זאת לא סיטואציה נעימה. אנחנו נחשפים לסיפורים מאוד קשים על כל הדבר הזה משפיע על היחסים האינטימיים עם בת הזוג. החלק השלישי של המפגש עוסק באיך מתמודדים עם כל זה. חשוב לנו לתת כלים להתמודדות. הכלים באים מעולמות המיינדפולנס, ההקשבה לגוף והיכולת לדבר את הדברים. כל הדברים האלה הם כלים להתמודדות, איך מדברים על זה כדי שיהיו קשובים לנו בלי לפגוע בתחושת התקשורת".
איך אתה רואה את העתיד של המיזם שלכם?
"לשמחתנו, זכינו לחשיפה די גדולה ולאחרונה עשינו ערב וירטואלי שבו אירחנו אנשי מקצוע מדיסציפלינות שונות. היו עלינו כתבות בתקשורת ופרסומים ברשתות, אבל אנחנו מאוד מקפידים לשמור על הדיסקרטיות של חברי המעגל כי יש פה רגישות מאוד גדולה. אנחנו זוכים לחשיפה מבורכת בעיניי, כי נגענו בנקודה כואבת שכמעט ולא דוברה עד עכשיו. לשמחתי, אנחנו זוכים להרבה פניות משני צידי המתרס, גם מצד אנשי המקצוע מכל הדיסציפלינות וגם מצד גברים שרוצים להצטרף למעגל. היום אנחנו עם רשימת המתנה למעגלים הבאים. נפתח פה צוהר והיד עוד נטויה. יש לנו עוד כל מיני כיוונים ורעיונות ליוזמות, כי שנינו רואים את המערך הזה כאיזושהי שליחות".
להכין את הגוף מראש
כאמור, לאחרונה אירחו כהן ושותפו אנשי מקצוע מתחומים שונים הקשורים לנושא הפוריות, בהם גם ד"ר ליאת אדרי ממודיעין, דוקטור לביולוגיה שפיתחה את שיטת ה"במ"א" (בריאות מותאמת אישית).
השבוע סיפרה אדרי כי היא משלבת בין מדע לבריאות בתחום שנקרא אפיגנטיקה, העוסק באופן בו הסביבה משפיעה על ביטוי הגנים. "חקרתי את זה בתחום הסרטן", היא מספרת, "והגעתי לממצאים מאוד יפים. כל הזמן חיפשתי כלים יישומיים כדי לעבור מהתחום הקליני לתחום המעשי. חקרתי את הנושא הזה והתחלתי לעסוק בבריאות מותאמת אישית, שעוסקת בהתאמה אישית של הטיפול הרפואי והטיפול המשלים על סמך מחקרים עדכניים ובדיקות חדשניות. התחלתי את התהליך עם עצמי ועם הילדים שלי, ועזרתי גם לגיסתי שחלתה בסרטן, לאחר מכן עזרתי למישהי שהייתה בטיפולי פוריות. התחלתי לחפש מאמרים על פוריות הגבר ונתקלתי במאמר על נזקי הסביבה, והבנתי שהנושאים מתחברים. נזכרתי שבעבר נתקלתי במאמר שדיבר על זה שאפשר להשביח את תאי הזרע והכל התחבר לי. כל התחום נפתח בפניי וראיתי עד כמה הוא לא מדובר".
את התורה שלה מיישמת אדרי בקליניקה שפתחה לאחרונה במכבים, שיש לה טוויסט מעניין. "הרעיון היה לעשות 'קופת בריאים'. יבואו אלי אנשים למניעה ובדיקות גנטיות כדי למנוע מחלות. במקביל, גם העירייה הזמינה אותי להיות שותפה ביחידת הבריאות של העיר, ואנחנו הולכים לעשות פרויקט לסוכרתיים בעיר".
כיצד את יכולה לסייע בנושאי פוריות?
"אחד הנושאים שאני עוסקת בהם בתחום האפיגנטיקה הוא כיצד, עוד לפני שהזוג מנסה להיכנס להריון, אפשר לשפר ולהעלות את הפוריות של שני בני הזוג. לא סתם יצא חוזר של משרד הבריאות שאישה צריכה לקחת חומצה פולית בתקופת הפוריות. היום יודעים על הרבה דברים שיכולים להכין את גוף האישה להריון. אני עובדת עם זוגות לפני שנכנסו להריון על איך להכין את הגוף להריון, ואם הם נתקלים בקשיים איך אפשר להשפיע".
תני לנו כמה דוגמאות.
"למשל נשים שבאות עם B12 נמוך ואין שום התראה על זה. מה שיקרה זה שהעובר ייקח הכל מהאישה, ולכן היא חייבת להיות עם מאגרים של כל הוויטמינים בגוף עוד לפני ההריון. צריך לבדוק גם שיש לה את כל ההורמונים ברמה מספיקה, וניתן להיעזר בדיקור סיני כדי להעלות את עובי רירית הרחם. מהצד של הגברים, בשנה שלפני הכניסה להריון צריך לדאוג שלא תהיה לו דלקת באשך, שזה אומר גם שינוי סביבתי – להפחית עישון וצריכת מזון מעובד, כי אלה דברים שהורגים את תאי הזרע. אני משנה את אורח החיים של בני הזוג וככה אני מטייבת את הדרך שלהם".
לדבריה, נמצא שבאמצעות אפיגנטיקה יש את הסיכוי הכי גדול ליצור עוברים שיסבלו הכי פחות ממחלות. "עוברים שנולדו בשנים האחרונות והמאוד מתועשות סובלים יותר מסכרת בגילאים צעירים", היא אומרת. "המטרה היא לבסס כבר לפני ההריון את גוף האישה ואת גוף הגבר, כדי שתאי הזרע יהיו יותר איכותיים, ואם יש בעיה אפשר להשביח את הזרע לפני שרצים לטיפולי פוריות. הסיכוי של האישה להרות באופן טבעי הוא לא גבוה – 20% – והמטרה היא להעלות את הסיכוי הזה. בדרך כלל אומרים לזוג לפני שעושים בירור לחכות שנה ולנסות להיכנס להריון באופן טבעי. התהליך שאני עושה יכול להעלות את הסיכוי ולהכין את הקרקע, כמו שמדשנים את האדמה לפני הזריעה".
עוד מספרת אדרי על מחקר שנערך בארצות הברית בתחילת שנות האלפיים, בו הוכח עד כמה הסביבה חשובה לתכנות הגנטי של העובר. "המסקנה העיקרית של מחקר זה היא שהסביבה, במקרה הזה אורח חייה של האם, משפיעה במידה ניכרת על מסלול התפתחותו של העובר, גם לאחר לידתו ולאורך כל חייו הבוגרים".
ומה עם אורח חייו של האב?
"מחקרים אחרונים מראים שב-50 השנים האחרונות איכות הזרע ירדה באופן משמעותי, ומצביעים על נקמתה של אימא טבע. ככל שהתעשייה הפכה להיות יותר מתועשת והמזון יותר מעובד, זה התחיל להשפיע על תאי המין. המחקר הוכיח שצריכה של ביספנול A, רעל שנמצא כל הזמן בתעשיית המזון, בבקבוקים או בכוסות מפלסטיק, פוגעת באיכות העוברים. ממחקר זה עלה כי ככל שהתזונה הייתה מועשרת בביספנול A, התרבו העכברים שפיתחו סוכרת וסרטן, וכשהתזונה הייתה פחותה בביספנול A נולדו עכברים כהי פרווה ובריאים. צבע הפרווה הוא כמו סנסור שיכול לסמן לנו איך הביטוי של גן מושפע מרעלים, במקרה הזה גן שמבטא לנו צבע של פרווה".
