- נתחיל מהסוף, זכות הסיכום למאמן: "זה היה ניצחון חשוב מול קבוצה איכותית עם מאמן מצוין. היה לנו לא פשוט, אבל בסוף השחקנים שלנו באו נחושים וניצחו את המשחק". 0:1 דחוק על קריית מלאכי. לעזאזל הדרך, העיקר התוצאה. מקום ראשון, שבע הפרש, משחק עודף. הפועל הרצליה דולקת במרץ, כולל שישייה במחזור האחרון, ונראה שהלחץ שהיא מפעילה על עירוני מודיעין נותן בה אותות. אחרי שאספה שתי נקודות בלבד משש אפשריות, המקומית נדרשה להתעלות לגודל השעה. 255 דקות ללא שער הסתיימו, באופן מפתיע אך צפוי למדי. בקריית מלאכי התכוננו לדהרות של חאייכ בנייחים, אבל כנראה שמדובר בתרגיל הכי מוצלח של בנודיס. מצבת החלוצים עמוסה להתפקע, כולל רכש חדש ממחוז צפון האסור, ובסוף הכל קם ונופל על הכתפיים הרחבות של הקפטן, שעוצר גול ורץ להבקיע, כי אם אין אני לי פיליפ לי. ולא בפעם הראשונה. בלם אך סקורר לעת צרה. אם זה יספיק, ברור לאן יילך תואר שחקן העונה. "באמת שלא היה משנה מי יבקיע", הוא סיכם בצניעות, "העיקר היה לחזור למסלול הניצחונות". המשימה בוצעה, בקושי, אבל עכשיו צריך להיזהר מול מ.כ ירושלים, שתגיע צמאת נקם אחרי השישייה מהרצליה, שלא לחזור דווקא למסלול התיקו. "הרגשה מצוינת לנצח, בעיקר ברגעי המאני טיים של העונה. זה ניצחון שמקרב אותנו עוד צעד למטרה. יש לנו מאמן מעל הליגה, בעלים שנותן שקט, חומר שחקנים מצוין וחדר הלבשה בריא. יש לנו עוד חמישה משחקים, כל אחד כמו גמר גביע, אבל לא נסתכל רחוק מדי. לנצח את ירושלים בבית זאת המטרה הכי גדולה כרגע".
- שישה-עשר משחקים, שני שערים. לא בדיוק סיבה למסיבה. במקרה הטוב, פעם בשמונה משחקים. הפועל תל אביב דוהרת לליגת העל והבן תורם בצניעות. שהר נעדר מהניצחון על מכבי יפו 0:3 בחוץ, עקב פציעה במפשעה, אבל האדומים שוב הסתדרו בלעדיו. לא בטוח שלא היה עדיף לסגור מעגל באופן אחר, למשל להגיע לוולפסון אחרי הפרישה ולהתנדב לנהל את ילדים א' איציק. אבל יש הטוענים שכישוריו של הבן חורגים מגבולות המגרש, עד כדי כוח קוסמי. "איפה שבן הולך, יש גביע. זה קרה בהפועל באר שבע עם האליפויות, קרה במכבי חיפה וקרה במכבי פתח תקווה. הפועל תל אביב תזכה בגביע השנה, וזה אחרי שהיא זכתה בגביע הטוטו". בתיה שהר מבינה משהו בכדורגל, יש לה קבלה, בן שהר, וכוחות על, לנפק פנינים. "שלחתי לגיא צרפתי בסוף העונה השנייה של בן במכבי חיפה, בדיוק לפני שהוא עזב, הודעה שאני לא שוכחת. 'על מה שעשיתם לבן שהר הקארמה תחזור ותהיה כישוף בן שהר'. ומה קרה לקריירה של ברק בכר? הוא עבר לסרביה ולא הלך לו שם, ועכשיו גם לא הולך לו כאן. זה הכל משמיים. פנו אליי אנשים שאסיר את הכישוף על בכר, אני לא מוכנה לעשות את זה. אני לא סולחת על מה שעשו לו". מש"ל. בזמן שהבן מחליף בין סמ"ך לשי"ן, האימא מטילה לחשים כאילו וולדמורט.
- מכבי מכבים-רעות הקולעת חלמה על עלייה, אבל אחרי ההפסד השני שלה השנה לקריית מלאכי נראה שעליה להקיץ בחיפזון כדי להתכונן לעונה נוספת בליגה א'. השלישית במספר. אם בבית הקבוצה של שלומי עמר הפסידה בשמונה, בחוץ היא הוכתה שוק על ירך, עשרים הפרש, 67:87 כואב. ככה לא בונים חומה. אפילו לא גדר לתינוק שלא ייפול במדרגות. זהו הפסדה הרביעי של המכבית ב-16 מחזורים. קריית מלאכי סופרת אחד בלבד וטסה לארצית עם דיילות שמחלקות שמפניות במחלקת תיירים. באר טוביה, עם שלושה הפסדים, מזנבת בתקווה קלושה, אבל מודיעין, שהעמידה שתי אלופות פוטנציאליות, יצאה קירחת מכאן ומכאן. אך לפני חמש שנים השתיים התגוששו ליגה אחת מעל, וחלמנו עוד אחת. דרבי שאף אחד לא ראה כי קורונה, אבל כולם התעדכנו בזום. אז עבר, נגמר. גם הרגע ההיסטורי ההוא על הפרקט. בעוצמה הרימו ידיים עם ההפסד החמישי כבר לפני שבועות ארוכים, גם הוא לאותה קריית מלאכי, ב-14. רק 14. מה עוד נותר לשתיים הללו? מעט למדי. ככל הנראה, חמישה מחזורים לפרוטוקול, הזדמנות להריץ צעירים. ועוד אחד, משחק אחרון, מחזור הסיום, דרבי בן דרבי. פעם דם, אש ותמרות עשן, והיום בקושי מסעיר מנגל. לכאורה, קרב עקוב מזיעה על היוקרה העירונית. למעשה, ההגדרה המדויקת של נחמת עניות.
- קבוצת פרמייר טק הופיעה בגדול לפתיחת טור טאיוואן, עם ניצחון בקטע השני של בריידי גילמור האוסטרלי, חולצה צהובה למוריץ קרצ'י הגרמני ופודיום ראשון השנה לספרינטר הישראלי ממודיעין איתמר אינהורן, בקטע הפתיחה. הקבוצה הישראלית ביצעה לפי התוכנית, כשהרוכבים הישראלים של הקבוצה, בהובלת אינהורן, מנצלים רוחות עזות כדי להכתיב קצב גבוה לדילול הפלוטון. גילמור וקרצ'י תקפו מאות מטרים לסיום, תחילה קרצ'י וגילמור על הפינאלה. "לא יכולנו לבקש מהחבר׳ה יותר", אמר בסיום הספורט דירקטור להב דוידזון, "זו הייתה תצוגת תכלית, אף שהעבודה הקשה עוד לפנינו, לשמור על היתרון הקטן שיש בידינו". את השנה שעברה פתח אינהורן עם שני ניצחונות בטור רואנדה ושניים בטור טאיוואן, אבל נאמר זה מכבר שיותר קשה לשמור על המקום הראשון. אחרי שנכשל ברואנדה ("ציפיתי לנצח. באתי מוכן אבל הזדמנויות הוחמצו והותירו אותי קצת מתוסכל, בעיקר כי ציפיתי מעצמי ליותר") יש לו הזדמנות לתקן. שלושה שלבים נותרו לסיום, כולם אמורים להסתיים בספרינטים, לחם חוקו. זאת יכולה וצריכה להיות שעתו היפה, להשיג ניצחון ראשון, כמו גם ניצחון לקבוצה, גם אם לפעמים צריך לבחור ביניהם. "שום דבר לא גמור", נזהר אינהורן, "כמובן שאנסה לנצח, אבל חשוב מאד שנגן על החולצה הצהובה עד הסוף. וזה לא יהיה קל, זה בטוח".
- לפני חודש נפצעה לינה גלושקו ופרשה בשיאו של משחק בסיבוב הראשון של טורניר מומבאי, עבר חודש והיא שוב במגרשים. הדירוג לא מחכה, ובזמן הזה היא צנחה קרוב לארבעים מקומות בדירוג העולמי, מ-204, קרוב לשיא הקריירה, ל-241. לפני כן היא העפילה למשחקי המוקדמות בגראנד סלאם אוסטרליה, ועכשיו היא צריכה להסיר חלודה ולבנות מומנטום חדש. קל להגיד, יותר קשה לבצע. את משחק הקאמבק שלה היא דווקא ניצחה, בשלוש מערכות בטורניר שאנזן, אבל סיבוב לאחר מכן היא שוב נגררה לשלוש, והפעם זה היה יותר מדי. עדיין בסין, ועוד הפסד. טוב לחזור, לא תמיד זה קל, אבל ככה זה בטניס, תמיד יהיה המשחקון הבא, או המערכה הבאה. 2:1 מאז שחזרה מהפגרה הכפויה, 7:4 מתחילת השנה, אבל לינה לא מסיימת עונה עם פחות מ-50% הצלחה. אז סטטיסטית, הטוב עוד לפנינו. וחשוב מהכל, שרק תישאר בריאה.
