- רון סקיטל הוא מנכ"ל איגוד הכדורסל. למד במו"ר, שיחק אצל המכבית הקולעת וגם אימן בה, הגיע לליגת העל, לפני שהחליף את הגופייה בגלימת עורכי דין. סוג של מהפיכה משפטית. ממתמחה במשרד המשפטים לבא כוחו של היועץ המשפטי לממשלה. לימים היה לבעלים של משרד עורכי דין ושימש כמנכ"ל מיזם בתחום הנדל"ן והטכנולוגיה ויועץ בתחום הפיתוח העסקי והאסטרטגיה. כיום מכהן כמנהל ענף הכדורסל במרכז הפועל, כחבר הנהלת איגוד הכדורסל ואיגוד הרוגבי, וכיו"ר ועדת רכש והתקשרויות באיגוד. איש אשכולות. סקיטל נבחר השבוע על ידי ועדת האיתור של איגוד הכדורסל להחליף את מוישל'ה ויינקרנץ בתור מנכ"ל האיגוד, כשהוא גובר על עשרות מועמדים איכותיים. סקיטל בן ה-41 יצטרך להוביל את האיגוד דרך המצב הכלכלי הקשה שנקלע אליו, שכולל גם קיצוץ של חמישה אחוזים במשכורות, אבל מי שזוכר רגוע. הוא מדייק מאד, מכל משבצת. "אני מודה ליו"ר איגוד הכדורסל עמוס פרישמן, ולחברי ועדת האיתור על האמון והבחירה בי לתפקיד החשוב הזה", מסר סקיטל, "אני נרגש להצטרף לאיגוד הכדורסל ולהביא לידי ביטוי את כישוריי וניסיוני בתחום". יו"ר איגוד הכדורסל, עמוס פרישמן, אמר: "אחרי הליך מסודר, תקין ושקוף, נבחר מנכ"ל חדש לאיגוד, רון סקיטל. אני בטוח שרון יעמוד בכל האתגרים הניצבים בפניו ויצעיד את איגוד הכדורסל לשיאים חדשים".
- עדיין ראשונה, הפער מהשנייה עדיין ארבע, אבל רק בגלל שהפועל הרצליה הפסידה במפתיע. דימונה של קלינגר חזרה למאבק העלייה בזכות ניצחון ביתי על המודיעינית, באותה התוצאה ממש שבה הפסידה לה בסיבוב הראשון. 0:1. לא שובר שוויון, אבל המאבק על האליפות נפתח. ואין אלא להודות שמאז המשחק המרגש מול בני סכנין, שהסתיים בהדחה מהגביע בפנדלים, הקבוצה השמחה מהפארק הטכנולוגי מג'עג'עת. שלושה משחקים, 0 שערי זכות בתשעים דקות. שער בודד סידר 3 נקודות מול שמשון, שער שהובקע בדרך נס כל כך עמוק לתוספת הזמן שפלא שלא הבחינו בדגל השחור. ארז בנודיס נשלח ליציע, ולא לראשונה. הפעם, לשני משחקים. במודיעין היו מסתפקים גם בתיקו, והדיווחים מטירה היו מעודדים. על המשחק היה כתוב חלוקת נקודות, אבל המארחת כנראה פשוט רצתה יותר. אחרי שני הפסדים רצופים, אפשר גם להבין. לא אריה פצוע, רק חתול, אבל אין וטרינר ביציע. בדקה ה-64 הקהל המקומי קיבל סיבה לעמוד. עד הסיום הוא הסתיר לבנודיס. במודיעין ניסו להגיב, אבל לא חזק מספיק כפי שהתברר. העצירות בחלק הקדמי מוכרת, אבל אם אליפות לוקחים בהגנה, ניחא. הדגש על אם. 10 שערי חובה ב-18 משחקים זאת קבלה נאה, אבל נשאר עוד סיבוב שלם, כמעט, ועוד אחת, כאמור, קיבלה תיאבון.
- המחבט מספר אחת של ישראל התקדמה למקום ה-207 בעולם, רק שישה מקומות מעל לדירוג השיא שלה שנקבע לפני שלוש שנים. לינה גלושקו הפסידה למדורגת 150 בעולם בסיבוב המוקדמות הראשון באוסטרליה, אבל בסוף בסוף, היא ניצחה. את איגוד הטניס העולמי, את המפגינים האנטישמיים ואת הבורות. יש משחקים ויש משחקים על החיים, וסדר העדיפויות ברור. כשאמרו לה שאסור לה לשים את הסיכה על הבגד, היא התחכמה ושמה אותה על השיער. מחווה קטנה אבל גדולה. סיכה בלב, של הכועסים, של המדוכאים, של המקווים. "איגוד הטניס לא אישר. חשבתי באיזו דרך אני כן יכולה, והחלטתי לעלות עם סרט צהוב על השיער. לא חשבתי שזה יעורר הד, אבל התחלתי לקבל הודעות וראיתי פרסומים שאנשים כן שמים לב לזה. מרגש אותי מאד. משהו שעשיתי בשביל עצמי, שהוציא תגובות חיוביות מאנשים ועורר עניין ומודעות לנושא הזה, שהוא יותר חשוב מהכל". יותר חשוב מההתנכלויות שהיא חווה ביבשת החמישית? בהחלט. השגרירה ממודיעין מדברת, ולא רק על המגרש. "היה קשה לחוות את זה, עברו לפסים אישיים, 'לינה רוצחת ילדים'. אנשים שגרים בקצה השני של העולם, שאין להם מושג מהמלחמה, ובטוחים שהם כבר הבינו הכל. אני רואה מה יש בחדשות בעולם. מעניין אותי לדבר עם אנשים, לשאול מה הם יודעים. יותר מדי לא יודעים על השביעי באוקטובר, לא יודעים שיש חטופים בעזה. עד כמה העולם הזה מנותק. ברגע שאני מספרת מתחילים להבין על מה מדובר. כל עוד יש לי הזדמנות לדבר, להפיץ מידע שהוא נכון, אני אעשה את זה. אני לא יכולה לדמיין מה המשפחות עוברות, מה החטופים עוברים שם. איזה עינוי. זה מרגיש כמו סרט. זה מטורף, אני לא יכולה לחכות שלא אצטרך להילחם על לשחק עם סיכה או לחשוב על דרך איך לדבר ולהנציח את הנושא. אני לא יכולה לחכות לרגע הזה שפשוט כל החטופים יהיו בבית". ונאמר אמן.
- ג'ודו הגברים חילץ מדליה אולימפית מפריז ממש ברגע האחרון, אבל לכולם כבר ברור שדרוש כעת תהליך של חילופי משמרות. למצוא את המבטיחים שייכנסו לנעליים הגדולות שהותירו הנפילים, את אלו שיחזירו את ספינת הדגל של הספורט האולימפי למסלול המוכר. אחד מהם הוא רוי סיון. הג'ודוקא ממודיעין היה לישראלי הראשון אי-פעם להשיג מדליה באליפות העולם בג'ודו לקדטים. שש שנים חלפו מאז, והספורטאי המחונן ממיטב בגר והתחזק והפך בינתיים לאחת התקוות הגדולות של ג'ודו הגברים בארץ, ובטח בעיר העתיד. הוא המשמרת הנכנסת. אז שידפוק כרטיס ויתחיל לתקתק בנחת. יש לו זמן, קצת פחות מארבע שנים. עם קצת מזל, באולימפיאדה הבאה יהיה מסקרן, במשקל עד תשעים ק"ג במיוחד. לאליפות ישראל הוא התייצב כפייבוריט. מגיל 16 הוא מתייצב כפייבוריט, מבטיח ומקיים. 230 מתחרים הגיעו לאולם מטרווסט ברעננה כדי לקחת חלק, 172 גברים. ארבעה קרבות, ארבעה ניצחונות, כולל בגמר על יהלי לביא. אליפות שניצל כדי להוכיח שיש לו את היכולת ואת הלב הדרושים לסחוב על כתפיו הרחבות את הציפיות. "גאווה עצומה לראות את ההשקעה, המסירות והעבודה הקשה משתלמים בענק", שיתף אייל בכר, מאמנו של סיון. "הצלחתו של רוי היא עדות לכוח ההתמדה, הנחישות והאופי הבלתי מתפשר שלו. זוהי זכות גדולה עבורי ללוות אותו בדרך הזו ולהיות חלק מהמסע המדהים שלו".
