בשבוע האחרון נושא ההנקה בציבור עלה לכותרות והפך למחאה חברתית חיה ובועטת. אמנם הנשים עדיין לא יצאו לרחובות למחות, אבל רובנו נחשפנו לתמונות פרופיל בפייסבוק של נשים מניקות, או כאלו שצולמו באווירת פתיחות גדולה בציבור. חלקן התאגדו וצילמו תמונות קבוצתיות, שמענו דיונים בעד ונגד באמצעי התקשורת השונים ובשיחות סלון, אמהות התראיינו וסיפרו על הדרה ועל מקרים בהם נפגעו על ידי אנשים שהעירו להם. בשורה התחתונה – אי אפשר היה להתעלם ממה שלאמהות יש לומר.
מי שהחלו את המחאה ברשת החברתית באופן מוסדר היו איוונה פפו-סלע ותמר נאמן-גולן, הן פתחו קבוצה בפייסבוק בשם "ה(ע)נקה בציבור" והצהירו על כוונותיהן לקדם את הנושא על מנת שיהפוך ללגיטימי בכל מקום ובעיני כל. הן מתכננות לעשות זאת על ידי משמרות מחאה ברחבי הארץ, לאתר בעלי עסקים שיסכימו לתלות על דלתם את תג הזיהוי שהמקום בעד הנקה חופשית ובנוסף לכך כבר הגישו בקשה להעביר הצעת חוק. השיח על הנושא עלה בעבר, אך הפעם הוא עלה מספר מדרגות, לנשים נמאס להבליג, הן אינן מוכנות לסבול עוד את האפליה נגדן, בחברה המשתייכת למאה ה-21 במדינה דמוקרטית, האמהות מג'נגלות בין קריירה, משפחה וקידום אישי והן אינן מוכנות שידירו אותן בגין בחירתן לפעול בגין מה שהן מאמינות שהוא לטובת הילד שלהן.
הטוענים שאישה צריכה להניק בחדרי חדרים מחזיקים בדעה זו משתי סיבות עיקריות, הראשונה היא התייחסות לפעולת ההנקה כאקט עם נופך מיני והשנייה היא פשוט רגישות לעניין, לחלק מהאנשים זה "לא בא טוב בעין" או מביך אותם.
שוחחנו עם מספר אמהות ובעל תומך אחד ורצינו לדעת למה לדעתם הנושא מעורר מהומה כה רבה, באיזה עצב זה נגע, האם לדעתם יש לקדם את הנושא מבחינה חוקתית, איך הן הרגישו כשהעירו להן על הנקה בפומבי ואילו מסרים לדעתם חשובים במחאה הזו.
צריך גם גבולות
שלבי כץ, בת 33, אם לשלושה, הקטן בן 3 חודשים, לא מבינה בכלל איך הגענו למצב שצריך למחות על דבר כה טריוויאלי. "כאשר אני מאכילה את הילדים הגדולים שלי בפומבי לאף אחד אין בעיה עם זה, אז למה שאני מאכילה את התינוקת שלי זה אמור לעורר תגובה יוצאת דופן? אני יכולה להבין אם אישה לא מכסה את עצמה. פה יש אולי צורך לשים גבולות, שהאם לא תחשוף את עצמה לחלוטין. אבל אם עושים זאת בצניעות לא צריכה להיות בעיה. אישה צריכה להרגיש חופשיה להאכיל את ילדה בכל מקום, במיוחד במודיעין שזו עיר של ילדים, זה טבעי לחלוטין וצריך להיות מקובל".
נתקלת במודיעין במקרה בו העירו לך שהנקת בציבור וביקשו ממך לעבור לחדר הנקה, לשירותים או למקום נסתר יותר?
"לי אישית זה לא קרה. זה קרה לחלק מהחברות שלי. הן מאד כעסו והרגישו שזו הפרה של זכות בסיסית שלהן לחופש. מה גם שיש לי מה לומר על חדרי הנקה במרכזי קניות בעיר. בחדר הנקה אין אוויר, יש ריח לא נעים ומאד צפוף שם. בקושי יש מקום להכניס עגלה אחת, אומנם זה נחמד שיש מקום כזה, אבל צריך שהוא יהיה נעים יותר ונוח לשימוש. כמו כן אם התינוק שלי צורח ורוצה לאכול לא בעוד מספר דקות, אלא עכשיו, לא תמיד יש לי זמן להגיע עד לחדר ההנקה".
אישה אינה איבר מין
איילה פרימן, בת 37, נשואה+3, סיפרה כי לרוב היא אינה נחשבת לפעילה חברתית באופן מובהק, היא מתווכת נדל"ן ואם לשלושה, וזה די ממלא את הלו"ז שלה כמעט עד אפס מקום. בנוסף, היא מייעצת לחברות שלה בנושא ההנקה מניסיון אישי. ברגע שהיא שמעה שהיא יכולה להצטלם לעיתון ולהביע את תמיכתה במחאה למען קידום השיח לטובת אפשור הנקה חופשית בציבור היא ששה על ההזדמנות ופנתה אלינו.
"תינוק אוהב לאכול מתי שהוא רעב ואי אפשר לקבוע לו אחרת", היא אומרת. "אם למישהו זה מפריע – זו בעיה שלו. אני בטוחה שאם הייתי עם חולצה חשופה זה לא היה מפריע לו".
האם את חושבת שנכון לקדם את הנושא חוקתית?
"ברור שזה צריך להיות מעוגן בחוק. אחרת, זה כמו לומר ש'מקומה של האישה בבית'. אנחנו במאה ה-21 ולא במאה ה-19, אם זה לא יהיה מותר לנשים על פי חוק להניק בציבור זה שווה ערך להדרת נשים מהמרחב הציבורי. מי שמתנגד לכך יוצא מתוך גישה שרואה בגוף האישה כאיבר מיני בלבד וזה מאד שוביניסטי ופרימיטיבי. זו אובייקטיביזציה של האישה. לפני הכל אנחנו בני אדם".
האם נתקלת במקרה בו העירו לך שהנקת בציבור וביקשו ממך לעבור לחדר הנקה, לשירותים או למקום נסתר יותר?
"היה לי מקרה אחד בחנות לדברי ילדים ותינוקות בירושלים. ישבתי על נדנדה שהייתה בחנות למכירה, ניגשה אלי עובדת בחנות וביקשה ממני לעבור לחדר הנקה שהיה מלא אמהות. זה גרם לי לכעוס. כמו שמותר לגבר לצאת מהבית ולעשות בזמנו החופשי ככל שיעלה על רוחו, גם לי מותר".
מדוע כל כך חשוב לך להביע הזדהות ותמיכה במאבק למען הנקה בציבור?
"הנקה הינה חלק מהזכות על הגוף שלנו, כמו כל החלטה של אישה לעשות מה שהיא רוצה עם הגוף שלה. נשים הן שונות אבל שוות לגברים, יש המון שוביניזם ואפליה נגד נשים נשואות עם ילדים. לא רק בעניין ההנקה זה בא לידי ביטוי אלא בעוד מקומות. למשל במקומות עבודה. חושבים שאמא לילדים תהיה פחות אפקטיבית. להעיר לאישה מניקה לעבור למקום אחר ולהכתיב לה מה לעשות עם גופה זה חלק מאפליה נגד נשים וזה חורה לי".
האיסור הוא עלבון
לי-אור לבנזון כהן, אם לשלושה (שני בנים ותינוקת בת שנה) היא יועצת הנקה, שסיפרה לנו למה חשוב להפוך הנקה לעניין שגור בציבור ובאופן כללי לטובת התינוק.
"כל המטרה של המחאה היא לחשוף את ההנקה ולא להשאיר אותה בפינה החשוכה בחדרי חדרים כמו שהיה שאני הייתי ילדה. בילדותי לא ראיתי נשים מניקות ובגלל שלא הייתה לי דוגמא אישית ההתחלה הייתה קשה יותר. ברגע שזה יהיה לגיטימי לעשות זאת בחופשיות, בכל מקום, זה לא יהיו אישו. זה צריך להיות חלק מהנוף, בדיוק כמו שאישה נותנת בקבוק על הספסל. אם נשים יראו שאחרות עושות את זה, הן יבינו שאין להן מה לחשוש לעשות זאת בכל מקום. בהנקה יש ערכים שתורמים לאם ולתינוק בכל הרמות, בריאותיים ונפשיים. חלק מהנשים מתלבטות אם לצאת מהבית במידה ויצטרכו להניק, הן מפחדות ממה יחשבו אחרים, שיעירו להן או גרוע מכך – יעליבו אותן. יש כאלו ששוקלות כדי לא לעשות זאת בציבור לשאוב ולתת לו בקבוק, אבל אז זה מפספס מיתרונות ההנקה הטבעית. ההנקה מחזה אימו מרגיעה את התינוק. בזמן שהוא יונק מופרשים אצלו הורמונים התורמים לכך מה שלא קורה בעת יניקה מבקבוק".
האם נתקלת במקרה בו העירו לך שהנקת בציבור וביקשו ממך לעבור לחדר הנקה, לשירותים או למקום נסתר יותר?
"לי זה לא קרה ואני מבינה גם למה זה לא קרה לי, כי כשאני מניקה בחוץ אני עושה זאת בביטחון מלא ויודעת שזה מה שאני אמורה לעשות. לכן, לדעתי, אנשים לא מרגישים בנוח לגשת ולהעיר גם אם זה מפריע להם. אנחנו לא מנסות להכעיס או לקומם, אבל מי שלא נעים לו או רגיש להנקה שיסתכל לצד השני. כמו שאני מכבדת אנשים ונשים אחרים שיכבדו אותי".
האם את חושבת שנכון לקדם את הנושא חוקתית?
"אני אומנם לא נתקלתי באנשים שהעירו לי, אבל יש נשים רבות שזה כן קורה להן. הצעת החוק באה להגן על נשים. במידה ויעבירו את החוק זה יעביר מסר לכלל הנשים: זה בסדר להניק בציבור והמדינה והחוק תומך בכן. תהיו חזקות ותעשו מה שאתן מאמינות בו".
אל תכלאו אותנו
עדי חיון, בת 34, אם ליואב, אחות "טיפת חלב" בדימוס וכיום יועצת הנקה בתל השומר ויועצת שינה. "הנקה זה משהו טריוויאלי בין אמא לילד שלה", היא קובעת. "מעבר ליתרונותיה הרבים של הנקה. היא תורמת להתפתחות הילד בפער גדול יותר מאשר האכלה בבקבוק ופורמולות. ישנם אף מחקרים שמראים כי הפורמולות משנות את ה-DNA של התינוק לרעה".
את חושבת שיש מקום לקדם את הנושא מבחינה חוקתית?
"אני מכירה מישהי שבעלה לא הרשה לה להניק באף מקום ואפילו בבית היה סוגר את התריסים. היא הרגישה כלואה ולכן לאחר שבוע הפסיקה להניק. בנוסף למקרה זה אני מכירה נשים אחרות שלא מניקות, כי מציקים להם בבית כתוצאה מבורות ולחלקן העירו בציבור. לכן היות והנקה כל כך חשובה, צריך לתת לה לגיטימציה בכל מקום. אם יהיה שיח וחוק המעודד זאת, זה יהפוך את הפעולה לטבעית יותר ונכונה עבור ציבור גדול יותר. גם למי שזה הפריע לו בעבר."
לדברי עדי, תמיד יהיו אנשים שיפריע להם מה אחרים חושבים וכדאי שהם יעשו אצלם בדק בית וינסו להבין למה זה מפריע להם ולמה הם מרגישים צורך לחנך אחרים.
"מי שמתנגד להנקה בציבור למעשה עושה לשד סקסואליזציה והופך את זה למשהו גס. לא מדובר בהוללות ציבורית. למעשה מדובר באקט הישרדותי וחשוב שהאשה תוכל לעשות זאת בכל מקום וזמן נתון ברגע שהתינוק דורש זאת והיא אינה צריכה לעשות זאת בהיחבא".
מילה של גבר
קובי בר-לב, עו"ד בן 39, נשוי ואב לשלושה, ביקש להביע את תמיכתו בנושא. בראש ובראשונה למען אשתו, אך לא מהסיבה הזו בלבד. "דבר ראשון", הוא אומר, "מדובר בחופש הבחירה של אינדיבידואל. אני לא רואה כל אופציה אחרת שלא תפגע בחופש הבחירה הבסיסי של האישה, שלא לתת לכל אישה ואימא להניק ולהאכיל את תינוקה איפה שהיא רוצה ומתי שהיא רוצה".
מה מפריע לך?
"אני לא מבין מה אנשים שזה מפריע להם למעשה מבקשים. שאשתי או נשים מניקות אחרות יסתגרו בביתן כל עוד הן מניקות?"
האם אתה חושב שיש מקום לקדם את הנושא מבחינה חוקתית?
"אני יודע שבמספר מדינות כמו אוסטרליה, אנגליה ומדינות אחרות יש חוק כזה ובהחלט יש מקום לחוק כזה בישראל וזה אף הכרחי. החוק יכוון לשינוי בהתנהגות החברה. ברגע שיבינו שזה לא חוקי לבקש מאמא שמאכילה את הילד שלה לעשות זאת במקום אחר, האכלת התינוק בציבור תהפוך לנורמה חברתית".
גם דתיות יכולות
שירה הר-צבי, אם לשניים, סיפרה כי במשפחתה יש צד חרדי וחשוב לה להדגיש כי תפיסת ההנקה אינה קשורה לתפיסת הדת. בצד החרדי במשפחתה ההנקה נתפסת באופן מאד טבעי בבית וגם מחוצה לו.
היא בעד הפעילות הציבורית בנושא, אבל היא דווקא מאמינה שהחינוך ייעשה במחאות קטנות וחינוך מבית. "להורים שלי, בעיקר לאבי, היה קשה בהתחלה לקבל שהייתי מניקה בחברתם. אבי בפעם הראשונה החוויר, אבל אני המשכתי בשלי והוא התרגל. כאשר מאמינים במשהו צריך להמשיך לעשות אותו עד הסוף. כמו כן אני מאמינה שבכל נושא בו יש חוסר איזון והטיה למצב שלילי יש לאזן אותו באופן קיצוני לחיוב".
חברתה, חגית שחר, בעצמה אם טרייה, סיפרה על מקרה בו אישה שבדיוק באותו הזמן אכלה כריך וביקשה ממנה להניק במקום פרטי יותר, חגית ענתה בתגובה: "כמו שאת אוכלת גם הוא אוכל, זה לא סיפור".
(צילום לינור לוי)
