קצת סימבולית העובדה שגולן יאירי בחר להגיע לפגישתנו כשהוא מלווה בבנו הצעיר. אולי היו אלה סתם נסיבות ואילוצים ואולי זה קשור דווקא לנושא שלשמו התכנסנו – בית הספר החווייתי למשפחות שהקים יאירי, בעיקר בעקבות ההבנה שהדבר הכי חשוב שאנחנו לא עושים הוא לבלות זמן עם המשפחה.
הוא בן 46, נשוי+3 (16,14,9)ומתגורר בלפיד. לפני כשנה השתחרר מצה"ל לאחר 25 שנות שירות ומיד עבר להשקיע את מרצו בהקמת 'ליבה' – בית הספר החווייתי למשפחות שגדל וצומח בימים אלה.
נגד סטטיסטיקת הגירושים
לפני שנה השתחרר גולן יאירי מהשירות הצבאי בדרגת סגן אלוף, לאחר 25 שנה במדים. "רוב שרותי הצבאי היה ביחידה 669 – יחידת החילוץ והפינוי הקרבי בהיטס של חיל האוויר תחילתו כלוחם במסלול ההכשרה אותו סיימתי בהצטיינות ולאחר קורס קצינים, ביצעתי במעלה הדרך את כל תפקידי הפיקוד ביחידה כולל פיקוד על היחידה. בנוסף הקמתי את ביה"ס לחילוץ ופינוי קרבי בהיטס ביחידה והייתי מפקדו הראשון. במהלך השרות ביצעתי שני תפקידים במטה חיל האוויר, במפקדת הכוחות המיוחדים בחיל – ראש מדור פיתוח הדרכה וראש ענף מבצעים. בתפקידי האחרון הובלתי את גיבוש התפיסה לפיתוח פיקוד ומנהיגות בחיל האוויר, ולאחר אישורה ע"י מפקד החיל הובלתי את צוות ההקמה של בית הספר לפיקוד ומנהיגות בח"א והייתי מפקדו הראשון".
עד כמה כבד היה המחיר שאתה ומשפחתך שילמתם על השירות הצבאי שלך?
"המחיר כבד. בסך הכל לא הייתי נוכח בנתח מאוד משמעותי מהגדילה של הילדים. זה לא פשוט לכל הכיוונים. היו המון אירועים שפספסתי. ימי הולדת, אירועים בבית הספר, אירועים משפחתיים. היו חופשות וטיולים שתכננו הרבה זמן מראש, שכולם חיכו להם והתרגשו, ואחרי שכבר נסענו הגיע טלפון שמשהו קרה והיינו מוכרחים לחזור. רואים בסטטיסטיקות המון מקרי גירושים בקרב אנשי קבע לאחר השחרור. תמיד השתדלתי לשמור על החיבור עם המשפחה, על הקשר הרגשי. לפחות פעם-פעמיים בשנה היינו יוצאים לטבע לכמה ימים, למקומות מרוחקים ומבודדים. להדליק אש לבד, לשרוד. זה יוצר משהו מיוחד, חיבורים משמעותיים נוצרים למרות קוצר הזמן. זה עושה משהו מאוד מיוחד".
המפקד המודע
הרעיון להקים את 'ליבה' דגר אצל יאירי עוד בימי השירות הצבאי ונבט מכמה מקורות. "זה שילוב של האהבה שלנו לטבע, שם צומחים דברים מאוד יפים במעט זמן. קשר רגשי שמחסן ממה שקורה מסביב בחיים. בנוסף, בבית הספר למנהיגות של חיל האוויר פתחנו תוכנית התפתחות אישית מתוך ההבנה שחלק משמעותי ממנהיגות נובע ממודעות לעצמך. מודעות לאיך אתה מנהל את עצמך, מה מפעיל אותך ומאיפה זה בא.
גיליתי מעצמי ומאלפי אנשים, את הצמא המאוד הגדול לזה. צמא להבין יותר על עצמי, מאיפה אני שואב מוטיבציה, איך העולם הרגשי שלי עובד ואיפה אני בוחר את הבחירות שלי".
"השיטה נולדה מתוך הבנה ואמונה שיותר ויותר אנשים ומשפחות מחפשים את שביל הזהב שבין חוויה נטו לבין למידה נטו. כלומר לחבר את החוויה וההנאה עם משמעות הנוצרת מלמידה והתפתחות. בייחוד כאשר אנחנו חיים בעולם בו מתחזקת השאיפה לאושר לצד היותו עולם מאוד אינטנסיבי המרובה מטלות. עולם זה מותיר לנו מעט מידי זמן להשקיע במשפחה שלנו, אשר לרוב היא מאוד משמעותית ומרכזית בחיינו ויש בכוחה להעצים מאוד את האושר האישי והמשפחתי".
כל אלה הביאו את יאירי להשקיע שנה מזמנו בגיבוש והקמת הרעיון, בתקווה להעניק למשפחות חוויות מהסוג שנשאר איתן לתמיד. "כשהשתחררתי הרגשתי שזה מה שאני רוצה לעשות ושיש לי מסר, שאני מאוד מאמין בו, של החיזוק המשפחתי ושל הדברים הקטנים והאיכותיים שעושים את כל ההבדל".
במשך שנה עבד יאירי על תכני התוכנית במסגרת חממת הסטארט-אפ לעסקים חברתיים. "אני מתחבר להגדרה שלעסק חברתי יש שתי שורות רווח: עסקית וחברתית", אומר יאירי. "אתה רוצה להתקיים כעסק, אבל לא מחפש רק למקסם את הרווחים, אלא רוצה גם לתרום משהו לחברה".
השלב הבא היה בניית מודל תוכן למיזם, שבמסגרתו החליט "באילו ערכים אני רוצה לגעת, באיזו דרך ובאיזו צורה". התוצאה שגובשה היא מודל בן שישה יסודות: אהבה, לכידות, הצלחה, הנאה, חלומות ועקרון הבחירה. "כל יסוד מכיל הרבה תובנות ומודלים – כולם קיימים ונחקרו ואני לא המצאתי אותם".
אגב, המיזם של יאירי זכה במחזור הראשון של מיזם האקסלרטור האב ראלי, מודל בו זכו המשתתפים במעטפת מקצועית רחבה למשך שלושה חודשים בדרך לגיבוש מודל עבור מיזמי המשתתפים.
כל משפחה והמסע שלה
בתום התקופה בחממת הסטארט-אפ גיבש יאירי את המודל על פיו יפעל בית הספר. באתר האינטרנט שלו כתב יאירי: "מודל ליבה לאושר ומשמעות משפחתית הוא פרי פיתוח ייחודי של בית הספר החוויתי למשפחות. מודל זה הינו מודל אקלקטי האוסף ידע מוכח מעולמות תוכן מגוונים – פסיכולוגיה חיובית, אינטליגנציה רגשית, אימון, פיתוח צוותים, יעוץ ארגוני, התפתחות אישית, אפקטיביות ועוד, לתוך תפיסה מארגנת ייחודית וממוקדת.
המודל מורכב משישה יסודות וכל יסוד הוא עולם המכיל בתוכו אוסף של תובנות, המעצימות את המשתתפים כפרטים ואת המשפחה כצוות. היסודות הללו בלתי תלויים זה בזה, כל אחד עומד בפני עצמו והשילוב שלהם עם התובנות הנגזרות מכל אחד מהם יוצרים יחד את מודל ליבה לאושר ומשמעות משפחתית".
הרעיון הבסיסי עליו עומד בית הספר הוא להוציא את המשפחות לכמה שעות לטבע, במטרה להעביר אותן חוויה חיובית וקלילה שתביא עימה גם תובנות משפחתיות. כיום עורך יאירי רק מסע טעימות ראשוני בן כמה שעות (בעלות של 900 שקל), אולם בעתיד הוא מתכנן להציע גם פעילות של "לילה לבן" ואפילו מסע משפחתי של שלושה ימים.
"הרעיון הוא לחבר תוכן לרמת אתגר שכל משפחה בוחרת, מקלה ועד אקסטרים", אומר יאירי ומדגיש כי לא מדובר בתוכנית טיפולית ושהוא גם לא מתעניין בצרותיה של המשפחה או בשעה שבה ההורים חוזרים מהעבודה. "חשוב להדגיש שלא מדובר בתוכנית טיפולית. אנחנו לא עושים כאן אימון או טיפול פסיכולוגי למרות שאנחנו כן נוגעים בנקודות מהעולם הזה ומנגישים אותם למשפחות בצורה קלילה וחיובית. המטרה היא חוויה משפחתית כיפית עם ערך מוסף בצידה ותובנות שרלוונטיות לחיי היומיום. אני מתמקד רק בדברים החיוביים מתוך האמונה שכאשר מתמקדים בטוב זה צומח".
יאירי משתדל בכל כוחו שלא להישמע כמי שמעביר סדנת טיפולית כלשהי. "אני לא מתעניין בבעיות המשפחתיות ובמקומות המורכבים שקיימים אצל כל משפחה. בגלל זה גם הפעילות היא לא ייחודית לכל משפחה. בהמשך כשנעשה דברים יותר מורכבים כמו מסע של כמה ימים נוכל להיכנס למקומות האלה בשילוב של בעלי מקצוע".
ערכים זאת לא מילה מגונה
החוויה המשפחתית שמעבירים יאירי וצוות המדריכים, מתרחשת בדרך כלל ביער בן שמן. במשך כמה שעות עוברים בני המשפחה בכמה תחנות בהן ילמדו דבר או שניים על עצמן. איך? למשל על-ידי קשירת עיניים לכל בני המשפחה פרט לאחד, כך שכולם ייאלצו לסמוך על כישרון ההובלה שלו. כל משפחה תתבקש לדדות יחד, בתיאום מרבי, על קביים גדולים ומשותפים, לפתור כתב חידה וגם לשתף את המשפחה בחלום אישי ("לשמוע את הילד שלך אומר מה החלום שלו זאת סיטואציה מקסימה"). וברוח צה"ל, אי-אפשר בלי קצת ערכים כאשר יאירי מבקש מכל משפחה לזקק ערכים משותפים. "בארגונים זה מוכר וידוע, אבל מהם הערכים המשותפים של משפחה? אם זה קשה, אני נותן להם ים של ערכים והם צריכים לבחור כמה".
בתחנה הנוגעת לעקרון הבחירה, למשל, יאירי מבקש להעביר את המסר שלפיו "אנחנו כותבים את הסרט של החיים שלנו. אנחנו לא תמיד יכולים לשלוט בכל האירועים שקורים לנו, אבל אנחנו יכולים לשלוט בתגובה שלנו". בני המשפחה מקבלים סיטואציות שונות וכל אחד בוחר איך להגיב עליהן. בכל החלטה מופנה כל אחד לעץ אחר ביער, והעלילה מתגלגלת בהתאם לתגובות. "בסופו של דבר, מגיעים לתוצאה סופית: הלכתי לישון שמח ושלם עם עצמי, או עצבני וכועס. אין דברי הסבר וכל אחד מסיק את המסקנות. חלק מהמשתתפים, אגב, מבקשים באמצע להתחרט על החלטות מסוימות, לחזור אחורה ולהגיב אחרת".
בתחנה אחרת מתבקש כל משתתף לבחור קלף שבאמצעותו הוא יכול לומר מה הוא אוהב בכל אחד מבני המשפחה. "הרעיון הוא לחוות את העוצמה של פרגון למישהו שנמצא לנו מול העיניים. זה מצב שבו אני יודע שאני אוהב אצלך משהו מסוים, אבל לא מצאתי רגע אחד לעצור ולהגיד לך את זה".
– אם ברגע זה ממש אתם חושבים על בני הנוער הפרטיים שלכם, ומניחים שתגובתם לעניין תהיה עיקום פרצוף סטנדרטי, כדאי שתחשבו שוב. "עד כה דווקא אצל מתבגרים ראיתי שהעוצמה הייתה הכי גדולה. הקלפים עזרו להם לדבר וזה תרגיל מאוד חזק עבור רוב המשפחות שעשו אותו. יש משהו מאוד נעים בלשבת במרכז ולשמוע מהמשפחה שלך דברים שהם אוהבים אצלך. זה לא קורה לנו הרבה ביומיום. יש אבא שאמר שהוא שמע מהבן שלו דברים שלא שמע בחיים ומבחינתי זה היה שווה את הכול".
מותר לחלום
תחנה נוספת במהלך הפעילות עוסקת בעולם החלומות מתוך ההנחה שמחשבה יוצרת מציאות. "מה החלום שלי? בעיני זה מקום מאוד משמעותי מכיוון שהכל צומח מתוך החלומות שלנו. במהלך האירוע מגיעים לסוכה קטנה ביער, צופים בסרטון על חלומות ומספרים אחד לשני מה החלום שלנו. הסרטון והסיטואציה מכשירים את הקרקע ולשמוע מהילד שלך מה החלום שלו, זה דבר שיוצר אנרגיה מאוד טובה בתוך המשפחה".
בבית הספר של יאירי אין שיעורי בית ולא מטלות שלאחר הפעילות. "לא, אני משאיר את זה להם. אני חושב שבתוך כמה שעות אנשים לא ישתנו ויהפכו למשהו אחר, אבל אם מישהו חווה את התחושה הנעימה של פרגון, וזה יעלה לו בראש שבוע או חודש אחר כך והוא יגיד מילה טובה כי הוא זכר איזה כיף זה עשה לו, זו מבחינתי המטרה. ואם מישהו יזכור את הטיול בין העצים ואת ההבנה שהתגובה תלויה רק בו, זה בעיניי שינוי גדול".
(צילום: אינגריד מולר)
