מחזור אחרון לסיבוב, ליגה ארצית דרום בכדורסל, משחק חוץ על כל הקופה. שתי קבוצות תחתית נלחמות על החיים. בצד אחד הפועל לוד, אחרי שני ניצחונות משמעותיים עבורה על נחל שורק ועל גבעת שמואל, מחוזקת בגור פורת בעל הניסיון ובדייויד מוסינדי בעל האון מהלאומית. בצד השני, מכבי CPM מכבים-רעות הצנועה, נציגת עיר העתיד, שרשמה לא מכבר ניצחונות גב אל גב לראשונה העונה, והפסידה לאחת הקבוצות הטובות בליגה, הפועל כפר קאסם, לאחר מאבק עיקש.
מדובר בקבוצת כוכבים שלא הייתה מביישת ליגה גבוהה יותר, אבל הפסד זה הפסד, אפילו אם הוא מכובד. עם מחמאות לא הולכים אפילו למכונת משקאות קלים. שלומי עמר הכין את השחקנים שלו עד לרמת היקף הציפורן הקטנה של תומר שוקרון. זה לא רק שתי נקודות, זה יתרון במפגשים הישירים שעוד יכול להכריע את הכף. ניצחון ביתי מסבך את התחתית המסובכת ממילא. כדי להחזיק את הראש מעל המים, המכבים ידעו שהם צריכים לטפס על הראש של היריבה. אם זה אומר להטביע אותה, אדרבה.
הפתיחה הייתה של האורחת ממודיעין. הגנה חזקה וחכמה שהצרה את צעדי הכוכבים מנגד, כולל צעדים וצעדים וחצי. בן שוהם איפס את הידית והטיח שלשות במקומית ההמומה, שלוש במספר, בדרך ל-15:5 שכפה דממה באולם. אילן פרג', מאמנה של הלודאית, נזעק מן הספסל באימה וחזר עם גור פורת. הניסיון והאופי של השחקן הוותיק עשו את ההבדל מבחינת המארחת, שהשכילה להתעשת כדי לחתוך בפער, אבל המכבית הפגינה שקט וקור רוח נוכח הקאמבק כדי לשמור על יתרון קל עם הכניסה לרבע השני, 19:15. הקהל המקומי התעורר ודחף את המארחת עד לשוויון, והקבוצות החליפו סלים כאילו קלפים של פוקימון. שלומי עמר כבר סימן את מה שינצח לו את המשחק, ההגנה, והאורחים צופפו שורות בצבע כדי לרשום עצירות חשובות דווקא על הגב של הרכש החדש של הלודאית, מוסינדי. אבל לוח התוצאות הראה עם הירידה לחדרי ההלבשה 34:32, שמספר את כל הסיפור של המחצית. שתי קבוצות שלא מוכנות להפסיד, במשחק שממנו תצא רק מנצחת אחת.
לרבע השלישי יצאו השחקנים של עמר כאילו החליפו להם בטריות. הלודאים חיפשו פירצה בחומה, בייאוש כמעט. דין אליעזר העלה הילוך ושבע נקודות רצופות שלו, ללא מענה, סידרו למכבים ריצה של 20:9 לפער דו ספרתי מבטיח, 54:41 בסיום הרבע. מוסינדי התאושש עם נקודות בצבע, ושלשת מומנטום של תומר שוקרון הגבוה קיצצה את הפער עד שתיים בלבד. כשהגלים מתחזקים החזקים מתגלים, ונדב בלש אכל ארוחת בוקר כמו שצריך. שלוש חטיפות סיפק הבלש בדקות שבהן הכדור יקר מפז, ונדב סיבוני הצעיר קלע סל עם הלוח עשרים שניות לסיום כדי לעשות ארבע הפרש למכבים. המארחים מיהרו, אבל הסל נפרץ כשנותרו עשרה טיקים על השעון. עבירה על סיבוני. צעיר-צעיר, אבל נדרש להתבגר מהר. את הראשונה הוא הכניס, השנייה יצאה החוצה רק כדי להספיק את הבאזר. 67:64 חשוב, בחוץ, על יריבה ישירה. ניצחון שלישי בארבעת המשחקים האחרונים. חובה להזכיר, היה 8:1 שלילי עד המחזור התשיעי, ורגע לפני שהליגה בורחת הפקק השתחרר. עם סוף הסיבוב המכבית עומדת על מאזן של ארבעה ניצחונות לעומת עשרה הפסדים, שמסדרים לה את המקום ה- 11 בליגה. אפשר להניח שהיא קונה את המקום הזה גם בסיום, בשתי ידיים. עין אחת על התחתית, אבל העין השנייה כבר פוזלת לבטן הטבלה. תנו לשלומי עמר להוציא מוך מהפופיק שלה והוא מבסוט.
"משחק על עונה שלמה", סיכם המאמן המקומי. "היינו חייבים את הניצחון הזה כדי לשמור על המגמה שלנו ולא לאפשר ללוד לעבור אותנו. זה היה משחק חוץ קשה. הפועל לוד קבוצה טובה והמיקום שלה בטבלה לא משקף את היכולת האמיתית שלה".
