בישראל מרבים להתגאות בהישגים האולימפיים של ספורטאי ארצנו, אבל כאשר זה מגיע למשתתפי הספיישל אולימפיקס, האולימפיאדה לבעלי לקויות, תשומת הלב הציבורית והתקשורתית פחותה בהרבה.
עם זאת, גם לתושבי מודיעין יש כעת סיבה טובה לגאווה, לאחר ששלושה בני נוער תושבי העיר שבו לאחרונה עטורי מדליות מהתחרות הבינלאומית, שהתקיימה השנה בהולנד. מדובר על שלושה ג'ודאים, תלמידי בית הספר גוונים לחינוך מיוחד, שהיו חלק מנבחרת ישראל בג'ודו – אילת גלנץ, לידור פרידמן ויואב הגדוש.
לא להפריע לחלום
"לפני כשלוש שנים אילת ביתי סיפרה לי על החלום שלה לייצג את ישראל בענף הג'ודו ולהתחרות בתחרויות בינלאומיות", סיפר השבוע אביה עופר גלנץ, "אני הקשבתי בכאב, כי מה למישהי שמאובחנת על הרצף האוטיסטי עם תחרות בינלאומית? ואיך בדיוק היא תגיע לייצג את ישראל? ובכלל, התפיסה שלי הייתה שהיא באיזושהי אובססיה בקשר לג'ודו, ואולי כדאי שתתחיל גם לעסוק בנושאים אחרים. לשמחתי, שלא כהרגלי, פשוט שתקתי ולא הגבתי לתיאור החלום שלה, חלום שמבחינתי הייתה פנטזיה פרועה שלא קשורה למציאות".
כאמור, עם הזמן התברר כי החלום של אילת אינו פרוע כלל, ואף מעוגן לגמרי במציאות. "אתמול אחותה, אביטל, משאירה לי מהולנד את ההודעה הבאה: 'מותשות אחרי יום ארוך ואינטנסיבי. אילת דחקה את עצמה הרבה מעבר לגבולות שלה ומה שהיא חשבה שהיא מסוגלת והתגברה בכל רגע, ועכשיו, לפני שנכנסה למקלחת, אמרה לי עם דמעות בעיניים: 'אני לא מאמינה שהגשמתי את החלום שלי'".
עוד סיפר השבוע גלנץ על התחרות: "הם עלו אחד-אחד, קרב אחרי קרב, ונתנו את המקסימום שלהם. הם פירגנו, צחקו, כעסו, נשמו עמוק, עודדו והיו שם בשביל עצמם ובשביל הנבחרת, וגם יצרו חברויות וקשרים עם מתחרים מכל העולם, שגם הם הוכיחו רוח ספורטיבית וחברית שהלוואי והייתה נוכחת יותר ביום-יום שלנו".
כאמור, המתחרים הצעירים ממודיעין לא רק הגשימו לעצמם את חלום ההשתתפות בתחרות הגדולה, אלא גם חזרו לעיר עטורי מדליות, לאחר שקטפו שתי מדליות זהב, שש מדליות כסף ושבע מדליות ארד, שתיים מהן של אילת בשתי קטגוריות נפרדות. "המדליות הן תוצאה של עבודה קשה", אומר גלנץ, "אבל הן גם תוצאה של אנשים מופלאים שמאמינים ביכולת של כל אחד להגשים חלומות. אז תודה ענקית לאבי אגר, יעל רוטמן, יאיר אבלסון, רני הדר, בית הספר גוונים במודיעין, וכל מי שעזר סייע ותמך והוכיח לנו כי 'בראש מלא חששות אין מספיק מקום עבור חלומות'. ותודה לאילת שלימדה אותי שיש יתרון עצום בלסתום את הפה ולא להגיב, וגם הראתה מה זו נחישות והתמדה. כאבא למדתי שלא צריך להגדיר ציפיות, מגבלות או יעדים. כל מה שצריך קודם כל זה לא להפריע, וכן לוודא שהילד שלכם בסביבה תומכת, דוחפת ומאמינה שטוב לו בה. הוא כבר יגשים את חלומותיו בעצמו".
ומה החלום הבא של אילת?
"עכשיו הפנים של אילת קדימה, לאולימפיאדה בברלין – Special Olympics 2023. יש לה שם כבר חברות שמחכות לה".
כאמור, גלנץ הצעירה לא הייתה שם לבד. יחד עימה היה גם לידור פרידמן בן ה-14, שזכה במקום השני ומתאמן מזה שבע שנים במועדון המקומי דרך הג'ודו, בהנחיית האחים אלקיים. בנוסף, מדי שבוע נוסע פרידמן מספר פעמים עד לבאר שבע, אל מאמנו הנוסף אבי אגר. "תודה ענקית ללידור שמלמד אותנו כל פעם מחדש שגם השמיים הם לא הגבול", אומרת שירי פרידמן, אימו. "מלמד אותנו שצריך להציב מטרה לכבוש אותה. תודה לאבי אגר מ'אתגר בנגב' שעושה עבודת קודש, ליעל רוטמן, יאיר אבלסון, רני הדר, ורד קונטנטה וכל הצוות המלווה המדהים שעושה ימים כלילות".
הנציג השלישי של מודיעין בספיישל אולימפיקס היה, כאמור, יואב הגדוש. הוא בן 16 וחצי, לומד בכיתה י' בבית הספר הוותיק, ובתחרות הוא קטף את המקום השלישי ועלה על הפודיום. אביו, רונן הגדוש, סיפר השבוע: "זה הניסיון הראשון שלו בחו"ל במסגרת משלחת של ספיישל אולימפיקס. קבוצת הנבחרת מובלת על ידי אבי אגר מבאר שבע, והייתה מורכבת מילדים בעיקר מהנגב, אבל גם ממודיעין. התחרות עצמה מוגדרת כתחרות עולמית בהולנד, ליד אמסטרדם. זאת תחרות מושקעת מאוד עם מאות משתתפים, ובאמת הדבר הכי משמעותי שם זה בעיקר האופן שבו הם מצליחים לשלב מגוון רחב מאוד של בעלי מוגבלויות. הנבחרת שלנו הייתה מאוד בולטת וזכתה בהרבה מאוד הישגים והביאה הרבה כבוד. יואב מאוד התרגש מהתהליך עצמו, וגם ההכנות היו אינטנסיביות. בסופו של דבר, התחרות עצמה היא תחרות לא קלה והמעמד הבינלאומי כולל לחצים. כל חברי הנבחרת עמדו בזה בצורה ראויה לציון, והזכייה עצמה מרגשת מאוד ונותנת מוטיבציה לעתיד".
