אחד מטורנירי הגראנד סלאם היוקרתיים ביותר בעולם הג'ודו התרגש השבוע בבאקו, אזרבייג'אן. 61 מדינות שלחו נציגים, 446 במספר, כולל 13 מישראל, מה שהספיק כדי להקדים את משחקי הגמר ביום ראשון בשעה, בעקבות כניסתו של יום הכיפורים. לתרנגולים שלום.
חשיבותו של גראנד סלאם באקו בסבב ידועה זה מכבר, על הניקוד היקר שהוא מעניק לאלו הצולחים את שלביו הגבוהים, אולם בשנת 2023 מצטרף נתון משמעותי למשוואה – הלא היא 2024. משהו קורה ב-2024, קוראים לו אולימפיאדת פריז. אירוע השיא, גולת הכותרת, אם כל הטורנירים שכל ג'ודוקא חולם לקחת בו חלק מאותו הרגע בו החליט להפוך את אומנותו למקצוע. כשמדובר בבאקו, וכשהשעון מתקתק והזמן הולך ואוזל, מהטורנירים האחרונים להשיג בהם ניקוד בינלאומי, כזה שיכול לקבוע את גורלו של הג'ודוקא לזכות או לחסד, חשיבותו עולה פי כמה.
גילי שריר המקומית, חניכתו של אייל בכר ממועדון מיטב מודיעין המקומי, התייצבה בבאקו ממרומי המקום החמישי בעולם, כשהיא לא יכולה להרשות לעצמה לנוח על זרי הדפנה. ענבל שמש, חברתה לנבחרת הנשים, כמו גם לקטגורית המשקל 63 ק"ג, חולמת פריז גם היא. רק אחת מהשתיים תגשים את החלום, השנייה תאלץ להביט בו מהבית. במרוץ לטוקיו ידה של שריר הייתה על העליונה. כדי להגיע לפריז היא תצטרך להתגבר על חברה צמאה לתיקון. בינתיים, כך מסתמן, היא צמאה לא פחות.
שריר פתחה את התחרות בסיבוב השני, זכות השמורה למדורגת חמישית. ווזארי על האוסטרית מגדלנה קראסקובה, 31 בעולם ואלופת גרנד פרי דושנבה, טג'קיסטן, סידר לה מפגש מול סופי אוזבס ההונגרייה הצעירה. בקרב מול המדורגת תשיעית, שלקחה את הזהב באליפות העולם בדוחא, היא ספגה שלושה עונשים ונשרה לבית הניחומים. הקרב הראשון במסגרת זאת זימן לה את קמילה בדורובה הרוסייה, 36 בעולם, שהתחרתה תחת דגל האיגוד. הפעם שריר הייתה זאת שידעה לסחוט שלושה עונשים מיריבתה, כדי להעפיל לקרב על מדליית הארד מול לוביאנה פיובסאנה האוסטרית, 26 בעולם, זוכת הארד בגראנד סלאם אנטליה. אותה פיובסאנה גברה בסיבוב השני על לא אחרת מאשר ענבל שמש. שריר סגרה את המעגל הזה עם ווזארי, שסגר לה עוד מעגל, מהקרב הראשון. טורניר שהתחיל בניצחון בווזארי, נגמר באותו אופן. ולסיום, אולי כדי לסגור את מעגל המעגלים, לפני שנתיים שריר הפסידה בקרב על הארד באותו הטורניר ממש, באקו 2021. הפעם היא עשתה את מה שצריך כדי לעלות על הפודיום, ובתזמון שאין מוצלח ממנו. רגע לפני שנחתם המירוץ לפריז ומדפיסים את השמות על כרטיסי הטיסה. אז לסגור מעגלים זה נחמד, אבל גרף ההתקדמות של שריר הולך בקו ישר למעלה. לא בכדי בכר אופטימי, ובדמיונה של הג'ודאית בת ה-23 מתנגנת התקווה מתחת לאייפל. המרחק משמש צמח ל-1,200 נקודות, שיהיה לישראלית קשה מאד לסגור. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, התרסקות מנטלית, או רחמנא ליצלן פציעה, שריר אמורה לרשום אולימפיאדה שנייה בתוך שבע שנים. שבע שנים טובות למדי. הפרחים למאמן האישי אייל בכר, למאמן הלאומי שני הרשקו, ולמאמנים עידו בר, שליווה את שריר בקרב על המדליה, וצ'ארלס צ'יבנה. כו, גם לאימא ואבא שסיפקו את הגנים הדרושים ותמיכה ללא סייג.
זה לא נגמר עד שהגברת השמנה שרה, אבל כל עוד הגברת במשקל 63 ק"ג רוקדת על המזרון, אין לנו שום רצון או צורך להציץ בשעון. "אני שמח מאוד עבור גילי על מדליה איכותית ויוקרתית", התרשם הרשקו. "גילי שומרת על יציבות ברצף תחרויות, מה שמראה על הרמה הגבוהה אליה הגיעה. נבחרת הנשים מסיימת את היום השני עם מדליה שנייה. הפנים קדימה לקראת היום השלישי".
וגילי שריר, כלת השמחה, סיכמה: "אני שמחה שסיימתי על הפודיום אחרי יום פחות טוב שלי, אבל מאוכזבת מההפסד ברבע הגמר. אני רוצה להודות לצוות הנבחרת בראשותו של שני הרשקו, למאמנים עידו בר וצ׳ארלס צ׳יבאנה. לפיזיו יונתן לוי ולשאר הצוות שמלווה מהארץ. למאמן האישי שלי אייל בכר, ויחד איתו במועדון טל דרור. למשפחה שלי, שאני הכי אוהבת בעולם, וכמובן לנותני החסות שלי – חברת סייברארק ומור השקעות – על התמיכה הלא מובנת מאליה".
