כבר התרגלנו לראות את מתעמלות העיר עושות חיל, אבל מין שלם כמעט נשכח בדרך. מקובל לחשוב שאם אתה בן, נגזר עליך לשחק כדורגל, אבל גבי הרמן, בן 17 ותומר בן משה, 12, עולים על בגד גוף ומפריכים את הסטיגמה. מי שלגלג בתחילה, היום רוצה גם, מי שהתפלא, מוחא כפיים בהתלהבות.
"כשהייתי בגן היו אומרים לי – למה אתה בהתעמלות? זה לבנות", מעיד תומר. "היום זה הפוך וכולם מבקשים ממני לעשות סלטות וכל מיני אלמנטים". גבי מסכים: "לדעתי התלבושות, הריקודים, השפגטים, כל אלה יצרו תדמית שמדובר בספורט לבנות. אבל יש מלא הקפצות, סלטות לגברים, תנועות לאו דווקא נשיות ובגדים אחרים לגברים. התחום הזה מאפשר לגברים להיות גבריים. בנוסף, יש שוויון בסיסי בין בנים לבנות בתרגילים. כולנו יכולים לעשות אותו תרגיל, אבל כל אחד מאיתנו ייקח אותו לכיוון אחר. למשל: באותו תרגיל אני יכול לקחת אותו למקום של כוח, והבנות למקום של גמישות. אבל כולנו יכולים לבצע אותו".
גבי ותומר ממודיעין הם אלופי ישראל בפס אקרובטיקה. כל אחד בנפרד, בדרגת הקושי בה הוא מתחרה. תומר אלוף ישראל שנה אחת, גבי שומר על התואר מזה שנתיים. השניים לא הסתפקו בהישגים האישיים, והחלו השנה לעבוד כזוג, במרכז להתעמלות ואקרובטיקה של ענבל מאיו. כבר בתחרות הראשונה שלהם כזוג הם זכו במקום השני בתחרות ליגה ובאליפות ישראל לזוגות הם קטפו את מדליית הארד המכובדת. במקביל, הם מתאמנים בנבחרת האקרובטיקה הבוגרת של המרכז, ומופיעים איתה בכל מקום ברחבי הארץ.
תשכחו מכל מה שחשבתם, כשילד בא בוכה מהגרש, אבא אומר לו שכדורגל זה לא דוקים. אבל לעומת התעמלות, כדורגל זה דוקים, בלי השפיצים, כשהמשתתפים חובשים קסדה ומרכיבים מגני עיניים. אפשר להניח שאם פלוני יבקש לעשות ביטוח ויספר שהוא עוסק בהתעמלות, מייד ייבהלו הסוכנים ויציעו לו לעבור להיאבקות בתנינים, בטענה שזה בטוח יותר.
תומר, העולה לכיתה ז', חווה השנה פציעה שגבתה ממנו מחיר ועלתה לו במקום הרביעי באליפות ישראל. גבי, העולה לכיתה י"ב, שמר על מקומו כאלוף, אך ממש בסיום תחרות הזוגות שהתקיימה לפני מספר שבועות נפצע אף הוא. למרות הפציעה ברגל הוא עלה יום אחרי התחרות להופיע במופע סיום השנה של המרכז להתעמלות ואקרובטיקה של ענבל מאיו והפליא בביצועיו. רק מי שמכירים אותו מקרוב, ידעו כי הוא לא בכושר מלא.
* * *
העבודה יחד התחילה כאשר השניים השתעשעו ברעיון של החיבור ביניהם כזוג לתחרויות, כשהמאמנים ניגשו אליהם והציעו להם עבודה כזוג הפור נפל. גבי: "בהתחלה עבדנו יחד סתם כשבא לנו. אבל אחרי חנוכה הבנו שאם אנחנו רוצים לעשות את זה כמו שצריך, אנחנו חייבים להפוך את זה לרשמי. הודענו שאנחנו באמת נתחיל לעבוד כזוג, ומשם אנחנו מושקעים בעניין. הבנו לאן כל אחד חותר, מה הפוטנציאל של העבודה ביחד, והחלטנו להתמקד בה".
החוויה המשותפת, על האימונים האינטנסיביים והשעות הארוכות זה לצד זה, קירבו בין השניים ואפילו פער השנים הרים ידיים והלך להפריע לסבא ונכד שניסה להסביר לו על פייסבוק. בניגוד לאלה, גבי ותומר צריכים לשמור אחד על השני, הלכה למעשה. אם אחד חולם, השני יכול להיפצע. רגע קטן של חוסר תשומת לב, עלול להסתיים באסון, במקרה כזה, ציון לא משהו יכול להתברר כרע במיעוטו.
"מעבר לזה שאנחנו פשוט ביחד כל הזמן, אם הוא לא תופס אותי בביצוע איזשהו תרגיל, אני יכול לשבור משהו". כך תומר. וגבי מאשש: "החיים שלו בידיים שלי והחיים שלי בידיים שלו. אם זה לא יוצר מערכת יחסי אמון מעולה, אז מה כן? תמיד שואלים אותנו אם אנחנו אחים… גם בגלל שאנחנו גם קצת דומים וגם בגלל מערכת היחסים הקרובה. אבל לא, אנחנו לא אחים, פשוט חברים טובים".
* * *
גבי ותומר מתאמנים המון, לפחות שישה אימונים בשבוע, לעיתים גם יותר. בשורה התחתונה, התרגיל המשותף שאיתו הם ניגשים לתחרות לא עולה באורכו על 2.5 דקות. אחרי כל הבלגן, המאמץ, הקושי, הנפילות והסבל, שתיים וחצי דקות, זה כל הסיפור. "אנחנו עושים את התרגיל, רואים מה לדעתנו צריך לשפצר, והכל עובד בשיתוף פעולה מלא, ותוך הרבה כבוד, שלנו למאמנים ושל המאמנים אלינו. התרגיל בנוי לנו ספציפית ומייצג את מי שאנחנו".
כשהם נשאלים מה המטרות שלהם הם משלימים אחד לשני משפטים כמו שני BFF קלאסיים. "תרגילים חדשים… להתקדם ברמה…". כשהם מתבקשים לחשוב מעבר לשנה הקרובה תומר כבר מעיז לחלום: "יש לי שאיפה מפונטזת, להיות באליפות אירופה", אבל גבי מוריד אותו לקרקע: "קודם כל צריך את ההצלחות בארץ. להגיע לרמה כמו שצריך, לעבוד עבודה נקייה, לדעת שעשינו הכל כמו שאנחנו יכולים. להגיע למקומות הראשונים בארץ ורק אז לצאת לעולם".
(צילום יח"צ)
