ייתכן שבעוד שלוש שנים, בשלהי אולימפיאדת ריו דה ז'נרו, תיזכר הכתבה הזו כראיון ראשון שנעשה עם אלוף אולימפי . ייתכן שהפעם אחד הספורטאים שיעפיל במעלה הפודיום ויזיל דמעה לצליל 'התקווה' לא יהיה אלוף ג'ודו, שיט או גלישת גלים, אלא דווקא מומחה אומנות לחימה שמקורה בקוריאה.עוד ייתכן שלאלוף האולימפי החדש יקראו לירן מלאכי. מה שבטוח הוא שרבים מילדי מודיעין כבר מכירים את שמו, כאחד הכוכבים העולים בישראל בענף הטקוואנדו

אם תרצו להגיע מוכנים לאולימפיאדה הברזילאית כדאי שתתחילו לשנן את שמו של מלאכי, כמו גם את כללי היסוד בענף הטקוואנדו. אז תשכחו מה'איפון' ותתחילו לשנן את ה'צ'יגי' וה'ז'ירוגי'. 

התחיל מאוחר

בגיל שש התחיל לירן מלאכי, בן 21, ללמוד קראטה. הייתה זו ההתנסות הראשונה שלו עם עולם אומנויות הלחימה. בגיל 12 הוא גילה את הטקוואנדו. "התחלתי יחסית מאוחר", הוא מספר בחיוך נבוך, "היום ילדים בגיל צעיר הרבה יותר כבר משתתפים בתחרויות ייצוגיות". ההתחלה המאוחרת לא הפריעה למלאכי להפוך את הטקוואנדו למרכז חייו. כיום הוא מתמרן בין שירות צבאי כספורטאי מצטיין, אימון ילדים במועדון הספורט 'שרעבי אומנויות לחימה' במודיעין, השתתפות בתחרויות בינלאומיות כחבר נבחרת ישראל בטקוואנדו, והכנה נמרצת לאולימפיאדה, שכבר נמצאת ממש מעבר לפינה. "טקוואנדו זו אומנות לחימה קוריאנית", מסביר מלאכי, "שהיא ענף אולימפי. היא מתבססת על עבודת רגליים ולא דומה בכלל לג'ודו שכולם מכירים. זה ענף ספורט עם יותר בעיטות, ולא הפלות כמו בג'ודו".

כמו לפני עלייה לרכבת הרים

בגילו הצעיר נושא עמו מלאכי שלל הישגים בינלאומיים ושק מדליות מוזהבות. "קודם כל אני חבר נבחרת ישראל בטקוואנדו", הוא מפרט, "אלוף ישראל לבוגרים, מקום חמישי באירופה, ויש לי מדליות מהרבה מאוד טורנירים שהשתתפתי בהם בחו"ל".

אתה זוכר את התחרות המקצועית הראשונה שלך?

"זה היה בגיל 15. יחסית התחלתי בגיל מאוחר כי עברתי מענף לענף, בדרך כלל מתחילים כבר בגיל 10-12. זו הייתה תחרות אליפות אירופה לנוער. הפסדתי בסיבוב הראשון", הוא מודה במבוכה, "אבל זו הייתה רק הפעם הראשונה, צברתי ניסיון. בתחרות הבאה הגעתי כאנדרדוג לתחרות באוסטריה וזכיתי במקום הראשון. אף פעם לא אשכח את התחרות הראשונה שהשתתפתי בה – אתה יושב לפני הקרב, ומרגיש כמו לפני עלייה לרכבת הרים, כולך רועד".

איך הייתה התחושה בניצחון הראשון?

"וואו, זה היה רגע של גאווה עצומה. הרגשתי שאני מייצג את המדינה, ואי אפשר לתאר במילים את ההתרגשות".

לא על חשבון הלימודים

מאותו ניצחון ראשון הבין מלאכי שמצא את הייעוד הספורטיבי שלו. "הייתי רק ילד", הוא מספר ממרומי גיל 21, "היה לי ולמאמנים שלי מאוד חשוב שהספורט לא יבוא על חשבון הלימודים שלי. למרות התחרויות, שבגללן הפסדתי לימודים, והאימונים, סיימתי את התיכון עם בגרות טובה עם כימיה מוגבר. אני מודה שהחסרתי הרבה לימודים, אבל הכלל במועדון, עד היום, כשאני כבר מדריך, שאסור שהלימודים ייפגעו. כלל נוסף הוא שהמטרה היא ללמד את הילדים הגנה עצמית, אבל מה שלומדים באימון אסור להוציא מהאימון. אסור בשום פנים ואופן להשתמש בכלים של הטקוואנדו בבית הספר או מחוץ לשעות האימון".

לאילו ילדים מתאים הענף הזה?

לכל ילד שרוצה לקבל ביטחון, דימוי עצמי גבוה, לא לפחד מאף אחד. לי באופן אישי זה מאוד עזר, אף ילד לא יכול היה לאיים עליי או לגרום לי לפחד. ילד שלומד טקוואנדו רוכש הרבה ביטחון עצמי, יכולת לקחת יוזמה, לנהל. זה מתאים גם לילדים עם משקפיים", הוא מחייך, "ורצוי מגיל כמה שיותר צעיר, רק ככה אפשר להגיע להישגים".

כיום מאמן מלאכי בסניף המודיעיני של המועדון ילדים מגיל שלוש ועד נוער, "יש לי תלמידים ממש קטנטנים", הוא מספר, "ויש אצלנו גם הרבה בנות. זה לא ספורט שעושה שרירים ומנפח, אלא משהו שגם בנות מתחברות אליו. זה ספורט שעובד על גמישות, זריזות, קואורדינציה, אתלטיות, יש הרבה קפיצות ובעיטות באוויר, וזה תחום שמחזק מאוד את הריכוז והקשב".

הוא מתאים לילדים עם הפרעת קשב וריכוז?

"בוודאי, זה ענף ספורט שמשמש גם כסוג של ריפוי בעיסוק. חלק עיקרי בקרב הוא טקטיקה וריכוז. באמצע קרב חוסר ריכוז יגרום לך להפסיד. יש הרבה ילדים שמגיעים אלינו ולומדים תוך כדי אימון איך להתרכז ולפקס את עצמם בתנועות של היריב, בטקטיקה שלהם ושלו, רואים את ההבדלים כבר אחרי שניים-שלושה אימונים. המועדון שלנו הוא אחד הוותיקים בארץ. אני בוגר הסניף בראשון לציון, ואת הסניף במודיעין פתחנו ב-1 בספטמבר בקניון עזריאלי".

מועמד רציני לאולימפיאדת 2016

בימים אלה, בנוסף לתחרויות ולאימונים, מסיים מלאכי חודש אחרון של שירות צבאי כספורטאי מצטיין. "אני משרת בחיל האוויר", הוא מספר, "ונותן את המקסימום שאני יכול גם כדי לשרת בצבא וגם כדי לצאת ולייצג את המדינה בכבוד בתחרויות. הרבה אנשים לא מבינים עד כמה זה חשוב שיש ספורטאים ישראליים שמייצגים את המדינה בעולם בכל מיני תחרויות מקצועיות. זה לא הטקוואנדו, זו ההתנהגות, זו התמונה שאנחנו יוצרים ומייצגים מול כל הסטיגמות שיש על ישראלים בעולם".

באיזה מקום אתה מדורג כרגע מקצועית?

"את אליפות אירופה לנוער סיימתי במקום חמישי, אחר כך התחריתי באליפות אירופה לבוגרים והגעתי למקום שלישי, ב-2010 שוב הגעתי למקום חמישי, וכיום אני מדורג כאחד המתמודדים הכי טובים באירופה. בתחרות העולמית האחרונה שהשתתפתי בה הפסדתי ליריב מאוסטרליה 2-3, ציפיתי ליותר, אבל מרימים ראש וממשיכים הלאה. ממשיכים לעבוד חזק, זה מה שחשוב".

איפה אתה ביחס לאולימפיאדה?

"אני מועמד רציני לאולימפיאדה של 2016. יש כרגע מיונים עולמיים ואירופאיים. יש שתי תחרויות שאני חייב להתברג בהן בשלושת המקומות הראשונים. בסוף מגיעים רק 16 מתחרי טקוואנדו מכל העולם לאולימפיאדה. באולימפיאדה האחרונה לא היו נציגים מישראל בענף הזה, אבל בשתי האולימפיאדות הקודמות היו שתי מתחרות ישראליות בטקוואנדו – מאיה ערוסי ובת אל גטרר".

איך מתכוננים לקראת האולימפיאדה?

"עובדים חזק מאוד על אימונים. אני מתאמן שבע פעמים בשבוע. לפעמים פעמיים ביום. וזה בנוסף לאימונים שעושים מחוץ לאולם, כמו ריצות, כושר, אימוני גמישות. כל החיים זה טקוואנדו, למרות שהדרך הכי טובה שלמדתי היא שצריך לשלב בין כל תחומי החיים ולא להיתקע. אם זה ללמוד, להפגש עם חברים, יש גם חברה".

גם היא מעולם הטקוואנדו?

"לא, היא דווקא יותר בקטע של בלט, אבל היא באה לעודד בכל התחרויות".

יהיה קשה

התחרות הקרובה שמלאכי מתכונן אליה בימים אלה היא תחרות בינלאומית יוקרתית, שתתקיים דווקא בישראל. "ב-13 באוקטובר תתקיים באשדוד תחרות שמדורגת G1, כלומר הדירוג הכי גבוה במושגי הענף, תחרות ברמה הכי גבוהה", מסביר מלאכי, "זו תחרות בינלאומית שיגיעו אליה משתתפים חזקים, אלופי אירופה, אנשים שכבר השתתפו באולימפיאדות, יהיה קשה לישראלים".

מה אתה מאחל לעצמך?

"מקום ראשון בתחרות הזו יהיה הישג ענק. אני מקווה שזו תהיה תחילת הדרך שתוביל עד לאולימפיאדה".

——————————————————————————–

טקוואנדו – הספורט המסוכן ביותר באולימפיאדה

טקוואנדו היא אומנות לחימה קוריאנית המתאפיינת בבעיטות גבוהות ומהירות. ענף ספורט שבו הרגל והכוח שנוצר מתנועת האגן הם כלי הנשק העיקריים של הלוחם. קרב תחרותי בטקוואנדו מתאפיין במגע מלא בכל חלקי הגוף, והבעיטה עשויה להגיע אפילו מעל הפנים.

מסיבה זו, ובניגוד לשאר אומנויות הלחימה המוכרות יותר, כמו קראטה וג'ודו, בהן הלוחם מגיע לבוש בחליפת בד ותו לא – כאן חלים כללים נוקשים בנושא הגנה, וכדי להתחרות חייב כל לוחם להצטייד באביזרים מיוחדים כגון מגן ראש, מגן גוף, ורצוי גם מגיני שיניים ואשכים.
בדומה לאומנויות לחימה אחרות שמקורן באסיה, גם הטקוואנדו צמח מתוך עולם הלחימה הצבאית, ומקורו בשיטת הגנה עצמית בזמן מלחמה. הטקוואנדו המודרני נחשב לענף ספורט תחרותי ובשנת 2000 הצטרף רשמית והפך לחלק מהמשחקים האולימפיים.

הסבירות לפציעה: 40%

זה בוודאי לא ירתיע את חובבי התחום, אבל ממחקר שערך הוועד האולימפי בעקבות משחקי לונדון 2012, עולה כי מדובר בענף המסוכן ביותר באולימפיאדה, ענף שבו קיימת הסבירות הגדולה ביותר להיפצע. לפי אותו מחקר הסיכוי הנמוך ביותר להיפצע בתור ספורטאי מקצועני הוא במידה ואתה משתתף בתחרויות חתירה בקיאק או בירי של חץ וקשת.

הסבירות הגבוהה ביותר להידבק במחלה כלשהי היא בכדורעף חופים, והסבירות הגבוהה ביותר לפציעה – בלונדון היא הגיעה ל-40% – היא בטקוואנדו. המחקר תיעד 1,361 פציעות ו-758 מחלות שונות בהן לקו 10,568 הספורטאים מ-204 המדינות שלקחו חלק באולימפיאדה האחרונה שהתקיימה בלונדון. הענפים המסוכנים ביותר על פי אותו מחקר היו כדורגל, רכיבה על אופניי BMX – וטקוואנדו. רוב הפציעות המתועדות בספורט זה אמנם לא היו משמעותיות, ושני שליש מהן לא גרמו לספורטאים לאבד אפילו יום אחד של תחרויות, אלא פשוט דרשו מהם להסתייע בטיפול רפואי, אך בהחלט נראה כי מדובר בענף ספורטיבי שמצריך את העוסקים בו למשנה זהירות.

צילום פרטי