קבוצות נשים במודיעין זה כמו דב פנדה. כולם מסכימים שזאת חיה חמודה ושחייבים להציל אותה. אבל איך? שמישהו אחר ישבור את הראש. הסינים, למשל, יש להם מלא מקום.

שמעון סלל רוה רודריגז שבר את הראש. כשקבוצת הנשים הקולעת של מכבי מכבים רעות התפרקה הוא אסף אותה אליו ונתן לה שם חדש. בלי עזרה מהעירייה, בלי עזרה מהטוטו, רק עכשיו מרכז "עוצמה" הסכים לשים כמה לירות. אבל עזבו את הכסף, העיקר הנחת. מאז שהוא החליט ללכת על זה, הקבוצה גומלת לו על הפרקט עם ניצחונות, בדרך למקום הטבעי שלה, ליגה ארצית לפחות.

17 ניצחונות, הפסד בודד, אי שם בתחילת השנה. עכשיו היא מתמרקת למשחקי הפלייאוף, עוד צעד וחצי היא שם.

על השלד של המכביות בדימוס נוסף חיזוק מפתיע בדמות שחקניות עוצמה, כור היתוך כמו שחלם בן גוריון: דוקטור למשפטים, דוקטור לכימיה, מעצבת עוגות ותלמידת תיכון. מי שחשבה שמדובר בבדיחה חזרה הביתה בוכה אחרי חמישים הפרש. הדרך לגן עדן רצופה כוונות טובות. שחף בדיחי היא בדיוק כזאת. מסביב מתרוצצות אימהות עם שלושה ילדים והיא רק בת 17, כיתה י"א, עדיין לא סיימה בגרויות. יש כאלו שהיו מקבלות פיק ברכיים ומתנדבות לעשות בייביסיטר. שחף דרשה את הכדור וקלעה סל משלושת רבעי מגרש. בלי טיפה של צחוק. היא כבר רגילה להשתלב במקומות הכי מסובכים, מספיק להיות בת שמשחקת כדורסל בעולם שוביניסטי כדי ללמוד משהו על אתגרים, אבל שחף לא סתם שיחקה כדורסל. במשך שנתיים היא שיחקה בקבוצה של בנים. אחרי חוויה כזאת אפשר לתקוע אותה באי בודד ואחרי שבוע היא תתחבר עם המנדרילים והם יקטפו לה אננסים ויתחננו בפניה שלא תעזוב.

"שחף הגיעה לקבוצת הנשים של עוצמה מודיעין עם פתיחת חלון העברות בראשית ינואר", אומר איתי נתיב, מאמן עוצמה מודיעין, ולא חוסך מחמאות: "הקבוצה מורכבת מנשים ואמהות שמשחקות יחד שנים. למרות זאת שחף השתלבה באופן מדהים בקבוצה מגובשת. היכולת שלה לזהות איך להשתלב בקבוצה זה נכס גדול. ולצד זה, הכישרון שלה למשחק. זהו שילוב שממנו עשויים שחקנים גדולים!"

ושוב איתכן

שחף התחילה לקלוע כבר בכיתה א', במסגרת בית הספר העירוני לכדורסל והמשיכה את המסלול. היא עברה לעוצמה מודיעין בכיתה ד' ושיחקה כאן עד כיתה ח', אבל נפלטה בגלל שקבוצת הגיל שלה נסגרה. הספורט המקומי מוגבל, וספורט הנשים אפילו יותר. דווקא על רקע עליית המודעות להעצמה נשית, ובשנה שבה נבחרו נשים להדליק את המשואות ביום העצמאות (בהן שחר פאר), הסיפור הזה כואב במיוחד. למרבה הגאווה, שחף לא הלכה על קו של "אכלו לי שתו לי" ולא עברה ללמוד תפירה. היא בחרה באס"א ירושלים והתמידה במשך שלוש שנים. נסיעות ארוכות לבירה, לימודים, אימונים, פיפי ולישון. אורח חיים של ספורטאי בכל רמ"ח האיברים. במקרה של שחף כנראה מדובר ברמ"ט איברים, שכן על האיברים המקובלים (למען האמת, לאיש אין מושג מה הם) אפשר להוסיף עוד לב אחד לפחות, אם לא ביולוגית, בוודאי פילוסופית.

"בכיתה ט' עברתי לאס"א ירושלים", היא מספרת. "קבוצת הגיל שלי בעוצמה מודיעין נסגרה ובחרתי בירושלים בגלל הרמה. בירושלים היה טוב, אבל החלטתי לחזור למועדון בגלל הלחץ בלימודים".

שחף חזרה, המעגל נסגר. היא שוב איתנו כאילו מעולם לא עזבה. היא חזקה יותר, גבוהה יותר, מדויקת יותר, אבל השיער בערך באותו צבע. המרוויחה העיקרית משנות הגלות, להוציא את שחף כמובן, היא הקבוצה המקומית, שנהנית מתוספת כוח משמעותית בסגל. איתי נתיב אוטוטו רץ לנשק את המורה ללשון על הלחי: "מבחינה מקצועית, שחף ברמה גבוהה מאוד. יש עוד מה לשפר, אבל אין ספק שאם היא תתמיד היא תוכל להיות שחקנית משמעותית ברמות הגבוהות. מבחינתי אני אנסה להביא אותה למיצוי מקסימום הפוטנציאל, ולדחוף אותה קדימה ככל האפשר. אשמח מאוד לראות אותה מובילה את הקבוצה בעונה הבאה בליגה הארצית, לא בכל יום מתגלה שחקנית עם כזה כשרון וכזו יכולת".

חבל שחיכו לינואר. אם היו יודעים, אולי היו עושים קומבינה אחרת. שמעון היה מצלצל למנהלת ומבקש להעמיס עליה עוד כמה עבודות בהיסטוריה כבר בחופש הגדול:  "לא ראיתי אותה שלוש שנים. כעת היא בוגרת ואתלטית יותר. היא שדרגה את עצמה ואת הקבוצה. תענוג שהיא איתנו”.

ושחף? מרוצה. עכשיו היא נהנית. בית, אמא, חברות. מתכוננת לבגרויות בראש שקט, כשיש שאלה מתקשרת בלי בילבולים של אזור חיוג, כשיש אימון היא שמה גופיה וקופצת לאולם. בדרך הביתה אוטובוסים ממהרים, אבל משמרות זה"ב דואגים שהיא תחצה את הכביש בבטחה. אס"א שמס"א, בקצב הזה היא תחזור לשם עוד כמה שנים.

"קבוצת הנשים של עוצמה בסדר גמור, הבנות תומכות, איתי המאמן הוא אחלה בנאדם, וזה משתלב טוב עם הלימודים. החלטתי שאני עכשיו בקטע של הנאה. פחות חשוב לי הצד המקצועי אלא ההנאה, ואני נהנית. גם נועה עבודי, שהצטרפה לקבוצה, שיחקה אתי באותה הקבוצה בעוצמה, לפני שעזבתי. היא עברה למכבי ראשון, אני עברתי לאס"א ירושלים, ועכשיו שתינו חזרנו הביתה".

פועלות – התאחדו

במשחק הליגה האחרון הביסה עוצמה מודיעין את הפועל גזר/נען 19:64, כמו חותמת על עונה כמעט מושלמת. שחף בדיחי קלעה שמונה נקודות, אבל השחקניות הוותיקות לא עומדות מהצד ומסתכלות איך הדור הצעיר דוחק אותן ממקומן. חילופי משמרות? תנסו מחליפות משמרות. אגנס פרייריך קלעה 10, רחל סוחר 9, בכל פעם מישהי אחרת מתעלה, אידית שיו, טל אופק ואחרות. לא אוסף של בודדות אלא קבוצה. המילה "קבוצה" היא בלשון נקבה. אולי קבוצת נשים זה כל הרעיון. בראשון במאי, באותו יום שבו הפועלים יחגגו, תארח נציגת העיר את הפועל גדרה לקרב פלייאוף ראשון על מקום בליגה הארצית. אם הכל ילך כמתוכנן, בשנה הבאה יחגגו באותו תאריך גם את חג הפועלות.

(צילום באדיבות "עוצמה")