סולל בונה

אבירם שקד
2014-01-09 00:00:00
2014-01-09 00:00:00

תשכחו מסופרקאליפרג'ליסטיקאקספיאלידושס, לנו יש את שמעון סלל רוה רודריגז. השם הכי ארוך ומסובך בסביבה, בטח מאז שטל ואודהוזן השאיר אותו לבד במערכה, מתכנן לשנות את העולם, או לפחות את העיר מודיעין, בעזרת כדור כתום ולא גדול במיוחד. אל להתבלבל, אמנם לא מדובר בכדור מהסוג ההורג, אבל אם הוא נוחת לא נכון על האצבע, הוא בהחלט יכול לגרום לנקע.

עונת הכדורסל הנוכחית מדיפה מניחוחות עזים של שינוי בענף הכדורסל המקומי. מילא שקבוצת הנשים של מכבי מכבים רעות התפרקה ותחתיה הוקמה שוב קבוצת גברים, אבל החדשה המסעירה מכולן הייתה שטל ואודהוזן, מנהל מועדון עוצמה מודיעין מיום הקמתו, עזב לאחר מעל לעשרים שנה ופינה את הכס לשותפו, שמעון סלל רוה רודריגז. האחרון החליק אליו בשמחה מהולה בחשש ועם סיום הרבעון הראשון של השנה הוא עוצר את הכדור ומתפנה לסיכום ביניים.

לקלל כמו אפי?

"מועדון הכדורסל הוא בראש ובראשונה מועדון ורק אחר כך נכנס עניין הכדורסל" הוא שוטח את משנתו "מדובר במועדון קהילתי ששם, השנה יותר מתמיד, דגש על מעורבות חברתית ועל המעורבות של השחקנים והוריהם בנעשה במועדון".

את שנת הפעילות הראשונה שלו כמנהל המועדון הוא פתח בסדרה של 21 אסיפות הורים, כשהוא מזמין את הוריהם של שחקני כל אחת מ-21 קבוצות הליגה של עוצמה מודיעין לשמוע ולהשמיע. "אני מאמין בשיתוף ובשקיפות, וחשוב היה לי להיפגש פנים מול פנים עם כל ההורים, להכיר אותם מקרוב, לשמוע את רחשי לבם, על הטוב ועל הטוב פחות, כדי שנוכל להמשיך ולהשתפר ולבנות במודיעין מעצמה של כדורסל".

מה נאמר בפגישה?

"הסברתי שהמועדון זאת העבודה שלנו, ואנחנו נותנים עבורו את הנשמה, אבל אנחנו לא מתפרנסים ממנו. היה חשוב לי שההורים ידעו את זה. כדי לקיים מועדון תחרותי נדרשים תקציבים לא קטנים, והמועדון מקבל תמיכה מוגבלת מהטוטו, ועיריית מודיעין מקצה מעט כספי תמיכה, שמוחזרים אליה במלואם, בדמות התשלומים עבור השימוש באולמות הספורט בעיר. האפשרות לקיים בישראל מועדון כדורסל ברמה גבוהה, כמו במועדוני כדורסל מהשורה הראשונה, אפשרית בעיקר הודות לנדיבות של גופים, שיודעים להעריך את חשיבות החינוך לספורט ותרומתו לקהילה ואני לא מתבייש לקרוא מכאן לסייע לנו במציאת נותני חסות. וגם ההורים התבקשו לסייע בחיפושים".

מה עשיתם ברמה החברתית?

"אנחנו פועלים כל הזמן להגברת המעורבות של השחקנים בקהילה ומשתדלים לרתום אותם לפעילויות שמטרתן חינוך לקבלת האחר, לסובלנות ולנתינה. כך נוצר קשר עם תנועת הנוער 'כנפיים של קרמבו' (תנועת נוער לילדים עם צרכים מיוחדים), במטרה להביא את ילדי התנועה למשחקי המועדון ולאימונים משותפים עם השחקנים. בעבר התקיים קשר דומה עם ילדי בית הספר גוונים, שנהנו מאימוני כדורסל עם מאמן מקצועי ללא תשלום, עם בית הספר אסיף בבית החולים אסף הרופא וכן עם העמותה למען הקשיש במודיעין".

לפני שיחשבו אנשים ששמעון הוא מלאך שנשלח אלינו מהעננים עם כדור, כדאי אולי לציין שאין לו כנפיים. בדקתי. מדובר במקרה הטוב בשרף. או כרוב. אדום. מי שיעמוד לידו במשחק של קבוצת הבוגרים בזמן ששחקן מתרשל במלאכתו, יוכל להישבע שהוא שומע גם קללה עסיסית.

שמעון, אתה מרים את הקול?

"ראית את אפי בירנבוים אתמול?… (במשחק של בני הרצליה מול הפועל ירושלים). אז אני לא אפי, אבל יש מקרים שאני יכול להתעצבן…".

"בוגרים זה עניין יקר"

קבוצת הבוגרים של עוצמה מודיעין הוקמה לפני כשנתיים ושמעון סלל רוה רודריגז לקח על עצמו את מלאכת האימון. בהתנדבות כמובן. התוצאות עדיין לא משהו לספר עליו לנכדים, אבל דווקא השנה נדמה שהקבוצה בכל זאת עשתה קפיצת מדרגה, היא גברה בדרבי על מכבי מכבים רעות החזקה ואף ניצחה את מוליכת הטבלה, שעד לאותו משחק החזיקה במאזן נקי מהפסדים. אבל לצד התצוגות המרשימות, יש יותר מדי נפילות, שני הניצחונות הגדולים לוו בשני הפסדים מרגיזים ואי היציבות הזאת עומדת בעוכרי הקבוצה כמו ישבן של מנדריל.

"קבוצת בוגרים זה עניין יקר, אבל חשוב. יותר מהתוצאות, חשוב שתהיה המשכיות, שחקנים מסיימים גיל נוער, לפעמים יש להם זמן בצבא, כשהם משתחררים הם מחפשים את עצמם, כאן יש להם בית, כדורסל זאת אהבה שלהם והם יכולים להמשיך לעשות את זה. ברמה המקצועית אנחנו לא מספיק יציבים השנה, דיברנו על זה בפגישה האחרונה, רק ארבעה שחקנים נשארו מהשנה שעברה ואולי לחוסר ההמשכיות יש חלק. אנחנו מנסים למצוא לזה פיתרון".

אז איפה הבנות?

בשורה התחתונה, הסיבה שלשמה התכנסנו היא ביסוס ענף הכדורסל בעיר. בסקר שערכה מחלקת הספורט העירונית באמצעות מכון הסקרים "הגל החדש" התברר שמבחינת ענפי הספורט שהתושבים הכי מעוניינים לפתח, הכדורסל עומד בראש עם 71 אחוזים. אז נכון, יכול להיות ש- 500 הנשאלים היו במקרה גבוהים או/ו לא מחבבים את מסי, אבל אפילו אם חובבי הכדורגל ראו בדיוק משחק, סקר זה סקר. ובכלל לא בטוח שהתוצאות מפתיעות. שמעון סלל רוה רודריגז, למשל, הניד בראשו והביט בסובבים במבט של "אמרתי לכם".

"קצת חבל לי שבמגזר הנשי עדיין לא גילו את מלוא הפוטנציאל של הכדורסל. אני מאד רוצה שבנות ינסו ויבואו לשחק. דווקא יש התעוררות מסויימת. כששחקניות מכבי מכבים רעות באו אלי, לאחר שפירקו את הקבוצה שלהן, מייד הסכמתי לפתוח קבוצת נשים בוגרת כאן ב'עוצמה', שתהווה המשך לקבוצת הילדות. השנה כבר הספיקו לחזור שתי שחקניות שלנו שעזבו. זה כיף. הדרך עוד ארוכה, אבל אני מאמין שגם קבוצות הבנות שלנו, כמו קבוצות הבנים, יהוו גורם משמעותי בענף".

יש לי אחיינית, אני יכול לנסות לשכנע אותה.

"את החשיבות של הספורט כולם מכירים. להשתייכות למועדון יש ערך מוסף. מעבר לפעילות הגופנית הסדירה, מדובר במשחק קבוצתי חכם, המעודד קשרים חברתיים, מרחיב מעגלים ומזמן מפגשים מפתיעים עם האחר. הכדורסל מנחיל ערכים שהופכים ילדים לבוגרים חיוביים ותורמים”.

באמת היא מצאה לה חבורה של פריקים והם עושים יותר מדי בלגן. הגיע הזמן שתלמד דרך ארץ, היא כבר בת שנתיים לעזאזל.

"שחקן כדורסל במועדון לומד משמעת, יש לו אימונים, מסגרת עם כללי התנהגות ברורים, הוא לומד לאכול נכון. אין לו זמן, צורך, או לגיטימציה לפנות לגירויים חיצוניים כמו סיגריות ואלכוהול. מאמנים אצלנו מדווחים שכאשר שחקנים נתקלים בקושי בלימודים, הכדורסל מהווה גורם מדרבן. בעת הצורך, מתקיים גם קשר בין ההורים, המאמן ומערכת החינוך. האחיינית שלך מוזמנת לשחק בעוצמה מודיעין, עוד כמה שנים…"

(צילום: עוצמה מודיעין)

כתבות נוספות

הותיר אחריו חברה

בניגוד למעמד הרשמי לו זוכות אלמנות צה"ל, בנות זוגם של הנופלים חוות מציאות שונה לחלוטין. שלוש בנות זוג של חללים תושבי מודיעין מספרות השבוע איך זה מרגיש להיות "אלמנה בלי טבעת"

הותיר אחריו חברה

בניגוד למעמד הרשמי לו זוכות אלמנות צה"ל, בנות זוגם של הנופלים חוות מציאות שונה לחלוטין. שלוש בנות זוג של חללים תושבי מודיעין מספרות השבוע איך זה מרגיש להיות "אלמנה בלי טבעת"

המשך קריאה »