אם הכל ילך כמתוכנן, בעוד מספר שנים לא גדול תככב נבחרת התיכונים של מודיעין במדורי הספורט הארציים ואינשאללה גם תביא תארים. זרעי הפוטנציאל נטמנו כשהוחלט לנייד את כל כשרונות הכדורסל לתיכון עירוני א', תחת שרביט הניהול והאימון של האקדמיה לכדורסל, מאמן התיכונים בעל הקבלות אשר חגי, וגם מחנכת הכיתה הייעודית – גלית ברוקר סימון שהיתה שחקנית מקצוענית בעצמה. צילום פרטי

רשימת בתי הספר התיכוניים במודיעין, כך עושה רושם, חסרה יצירתיות ומבלבלת להחריד. עירוני א', עירוני ב', עירוני, ג', עירוני ד', עירוני ה'. כך, לא מן הנמנע, שתלמיד חדש, שנרשם לעירוני א', למשל, ימצא את עצמו ביום הלימודים הראשון דווקא בעירוני מודיעין. עירוני? אירוני.

בעירוני א' החליטו לעשות מעשה ולהקים יש מאין פרויקט כדורסל, בהובלת מועדון עוצמה מודיעין ובשיתוף עם ערב רב של גורמים שהופכים את הפרויקט ספק מעורר הערכה, ספק מגלומני. בין הנרתמים להפקה אפשר למצוא את מחלקת הספורט העירונית, עמותת סחלבים, ואפילו את מנהל החינוך בעיריית מודיעין.

במסגרת הפרויקט, טובי הכדורסלנים מצטרפים לבית הספר בהגיעם לכיתה השביעית, ולצד לימודיהם על ביאליק, הרצל ופיתגורס, הם למדים גם מיקי ברקוביץ', מיקי דורסמן ומיקי מאוס. בין שיעורי הבית שלהם אפשר למצוא צעד יוגוסלבי, עין עקומה והטבעת ווינדמיל, ומי שהכלב שלו פחות ממושמע, נשלח להקיף את המגרש לפחות פעמיים. לכן עדיף תמיד להסתפק בשרקן. שיכול גם לסייע בשריקת חוץ.

* * * 

שמעון סלל רוה רודריגז, מנהל מועדון כדורסל עוצמה מודיעין, חלם והגשים את חלומו: "חלום של 14 שנה התגשם. ניסינו לחבר בין כל הגורמים בעיר, וזה לא פשוט בכלל. לשמחתנו, בשנה שעברה זה התחיל, וזו הצלחה שלא ניתנת לתיאור, חברתית, חינוכית ומקצועית".

הומור בצד, בשבוע שעבר החלו אימוני המחזור השני של הפרויקט ששמו כבר הולך לפניו. חמישים שחקנים מכל רחבי העיר הגיעו למבחנים, מתוכם נבחרו חי ברי מזל בלבד. לדברי רודריגז, היה לו חשוב לבנות מסלול מסודר ומקצועי, שיוביל את השחקנים הטובים, הלומדים בכיתות ו', להגיע ביחד לאותה כיתה באותו בית הספר בחטיבת הביניים, ולהתאמן ביחד גם לפני יום הלימודים, גם במהלכו, וגם בשעות אחר הצהריים והערב, במסגרת קבוצות הליגה של עוצמה מודיעין, והכל בתיאום מלא בין בית הספר והמועדון. פרויקטים דומים קיימים רק במקומות בודדים בארץ, לרוב במוסדות ותיקים כמו גימנסיה ראשל"צ, עירוני ט' ת"א, הר ועמק גליל עליון, בליך ר"ג וברנר פ"ת.

"מצאנו אצל מנהל עירוני א', דביר שלומי, אוזן קשבת והבנה לחשיבות הספורט בכלל והכדורסל בפרט, וראייה ארוכת טווח, שבוודאי תביא לבית הספר ולעיר הישגים מרשימים בעתיד. איתרנו שחקנים מוכשרים מבתי הספר היסודיים בעיר והצענו לעבור ביחד לתיכון עירוני א'. לזכותה של עיריית מודיעין יאמר שהיא איפשרה גם לתלמידים שלמדו בבתי ספר שאינם מוזנים לעירוני א' להגיע".

* * *

כך, בניגוד לחוקי הכדורסל, כולם מנצחים. בלי הארכות ובלי ללכת למצלמות להסתכל בהילוכים חוזרים. בית הספר הופך יעד אטרקטיבי, לא עוד, עוד עירוני איקס, מעתה –  החממה. בית הספר ההוא עם קבוצת הכדורסל האימתנית. רודריגז, כאמור, הגשים חלום. באגף הספורט מחככים ידיים בהנאה, מנהל החינוך עושה ונראה. השיתוף בין המחלקות מעולם לא היה פורה יותר. אולי למודיעין לא תהיה קבוצת כדורסל בוגרת איכותית לעולם, אבל יכול מאד להיות שקבוצת תיכון איכותית זה דווקא רעיון הרבה יותר טוב.

"כשהילדים האלה יגיעו לכיתות י"א, י"ב, אני מעריך שנהיה בליגת העל. הילדים מאד מחויבים לפרויקט, לבית הספר ולעיר מודיעין. הם מקבלים המון ומחזירים לנו המון. חשוב גם לציין את הורי התלמידים, שעזרו מאד בדחיפת הרעיון, פשוט כי הם מבינים את חשיבות העיסוק בספורט, ויודעים עד כמה הכדורסל משמעותי בחיי ילדיהם. ההורים גילו הרבה מאד סבלנות לחבלי הלידה של המיזם, והיו צריכים להתמודד עם הרבה חוסר ודאות לקראת פתיחת שנת הלימודים. בסופו של דבר, ב-1 בספטמבר נפתחה השנה, ובבית הספר עירוני א' נפתחו שתי כיתות ז', בהן מרוכזים כל שחקני הכדורסל".

* * *

לביא חלפי, רכז חברתי במועדון כדורסל עוצמה מודיעין, מסכם את השנה הראשונה כמוצלחת במיוחד. כדי להעיד על כך הוא מספר שלא רק שתלמידים רבים מבקשים להגיע לבית הספר, אלא שילדים ממגמת הספורט של עירוני ב', למשל, מתעקשים לעלות על הרכבת, הגם שהם פיספסו אותה בשנה. נו, בסדר, במקרה הרע, יירשמו להם איחור. בתעודה אולי ייכתבו שהילד חולמני, אבל שהפוטנציאל שלו גדול. בצד המקצועי חלפי מכוון לליגת העל של בתי הספר תוך ארבע עד חמש שנים כשהשאיפה שלו היא ליצור מסגרת דמוית קולג', שבה אוכלים, לומדים ומשחקים יחד.

"התלמידים מחויבים להפיק את המרב, לא רק על המגרש אלא גם בלימודים. ואנחנו מקיימים קשר הדוק עם סגל בית הספר ומעקב אחרי ההישגים של השחקנים בלימודים. תלמידים בפרויקט כבר קבלו תעודות הצטיינות במחצית האחרונה. הפרויקט הוא מסגרת מאד עוטפת. תלמיד שמתקשה בלימודים, המאמן והמנהל המקצועי מתערבים ונמצאים בקשר אישי לא רק עם התלמיד והוריו, אלא גם בקשר ישיר עם המורה, רכזת השכבה ומנהלת החטיבה. כשתלמיד מתקשה בלימודים, המאמן דביר שיינגורטן נדרש להתערב, ולעיתים גם משתתף בישיבות פדגוגיות של בית הספר".

* * *

מחנכת הכיתה, גלית ברוקר סימון, שיחקה בעצמה כדורסל באליצור נתניה, אבן יהודה, רעננה וגם בקבוצת הנשים של עוצמה מודיעין. היא אימנה במסגרת בית הספר העירוני לכדורסל ועברה קורס מאמנים בכירים, בין השאר אצל רלף קליין האגדי. "מי שכדורסל בדמו, זה לכל החיים", כך גלית. כלומר, בבדיקות הרלבנטיות כנראה שיתגלו אצל הפציינט, במקום כדוריות אדומות, כדורים כתומים.

"אני חייבת לפרגן לילדים, שעשו עבודה מדהימה ברצינות, נחישות, עמידה בזמנים, הצלחה בלימודים. פרגון ענק גם להורים, שקמים עם הילדים מוקדם, מכינים להם אוכל, מביאים אותם לבית הספר, דואגים שישנו בזמן, מסיעים אותם לאימונים, באים לעודד, מאפרים את האחים הקטנים בצבעי הקבוצה, ותומכים בהם ובנו. תמיכת משפחה היא מאד מאד חשובה, וזה מוכיח את עצמו. יש לנו משפחות מדהימות, אחת אחת".

קרוב לעשור היא משמשת כמורה לחינוך גופני ומחנכת בעירוני א', עם ההיסטוריה שלה במשחק והתשוקה הלא נגמרת, השידוך שלה עם הפרויקט היה אך טבעי ומתבקש.

"כולנו נרתמנו, כדי שהילדים האלה, שעושים צעד ענק, יצליחו. כבר בשנה הראשונה שלהם בחטיבה הם מגיעים בשש וחצי בבוקר, לומדים כל היום, אוכלים וממשיכים לאימוני הליגה. נדרש צוות מקצועי שיתמוך ויכוון אותם. אבל עם כל ההתלהבות, זו רק התחלה. את הפירות אנחנו מקווים לקצור תוך שנתיים-שלוש. יש לשחקנים שלנו דרך קשה ומאתגרת, אבל כיפית, וכיף לי להיות חלק מהדרך הזאת. השאיפה שלי היא לקטוף את הפירות עוד כשהם יהיו בבית הספר. תהיה לנו ללא ספק נבחרת מכובדת בכיתות י' י"ב בעתיד".

* * *

העיר מודיעין כבר ידעה את ליגת העל לתיכונים. לפני כשמונה שנים, אשר חגי, היום המנהל המקצועי של עוצמה מודיעין, הוביל את נבחרת תיכון מור עד לבאר כדי לשתות ממנה. אז הייתה זאת יד המקרה, שקבוצה של שחקנים מוכשרים חברה יחד במקום ובזמן כדי לעשות את הבלתי ייאמן. עובדה היא שעם עזיבתם של השחקנים הקבוצה לא שרדה בליגת העל. המיזם בעירוני א' נועד למנוע מקרה כזה, של הבלחה לרגע, לייצר עקביות והמשכיות. שדור יחליף דור, שהנעליים לא יישארו מיותמות.

"המטרה כאן היא ליצור שילוב בין המועדון לבית הספר, ולקדם את השחקנים, דבר שיביא לקידום גם של בית הספר וגם של העיר", מחדד רודריגז. "חשוב לנו מאד החיבור עם בית הספר, גם כדי להבטיח שהשחקנים יצליחו הן במישור האקדמי והן במסגרת הנבחרת. כמי שמייצגים את העיר מודיעין מחוץ לעיר, אנחנו רואים בהם שגרירים, אבל זוכרים שהם עדיין ילדים ותלמידים".

אגב כך, לזכותו של אשר חגי נזקפת הצלחה לא רק עם נבחרת תיכון מור, אלא גם הצלחה כבירה עם נבחרת הכדורסל של תיכון עירוני ט' בתל אביב. רונית תירוש, אז מנהלת בית הספר ולימים מנכ"לית משרד החינוך, קראה לצביקה שרף, ואשר חגי התייצב תחתיו, ובמשך 12 שנות עבודה, הוא הצליח להפוך את נבחרת בית הספר לשם דבר, כאשר ילדים מכל רחבי הארץ ביקשו להצטרף כדי לקחת חלק בהצלחה.

"נחשבנו אז לאימפריה. היינו בית הספר היחיד בתולדות המדינה שלקח שתי אליפויות בליגת העל לתיכונים. זה לא דבר מובן מאליו. כל בית הספר הגיע בכל שבוע לעודד את השחקנים, וצוות צילום התלווה אלינו במשך שנה כדי לתעד את המפעל. הקבוצה הזאת חיזקה מאד את כל קהילת בית הספר, אבל כמובן גם את השחקנים עצמם, שהפכו לכוכבים. כששחקן משחק בקבוצת ליגה זה שונה לגמרי מאשר כשהוא משחק במסגרת בית ספרית, ופוגש את כולם מדי יום גם בלימודים, גם באימונים וגם בפעילות חברתית".

עירוני ט' או תיכון מור?

"פה לקחתי רק ילדים מקומיים, והצלחנו לעלות לליגת העל. מבחינתי זהו הישג עוד יותר גדול מההישג בעירוני ט', כי לא הבאנו כוח חיזוק מערים אחרות, אלא הסתמכנו רק על הכוח המקומי. אף אחד לא האמין שנעלה לליגת העל, שבה יש רק 12 בתי ספר מכל רחבי המדינה. זה בהחלט הישג גדול, שמקום כל כך קטן עלה לליגת העל. עכשיו, עם הפרויקט הייחודי בעירוני א', יש לנו שאיפות לחזור לליגת העל ולהביא כבוד למודיעין, לעוצמה מודיעין, לעירוני א' ולשחקנים ומשפחותיהם".