נבחרת הכדורגל של עירוני ג' קובעת תקדימים מדי שנה. תחילה הייתה זאת הזכייה באליפות המחוז, אחר כך הייתה זאת הזכייה השנייה ברציפות באליפות המחוז וכעבור שנה הייתה זאת הזכייה השלישית ברציפות באליפות המחוז. כעת אפשר להכריז על הישג חסר תקדים נוסף – הזכייה הרביעית ברציפות באליפות המחוז.

ואם נדמה לכם שכתבנו יותר מדי פעמים "זכייה באליפות המחוז" ו"הישג חסר תקדים" כנראה שאתם צודקים. כאמור, התלונות לאלכס רייכמן, מאמן נבחרת עירוני ג'.

"לקחנו גמר מחוזי בטדי שנה רביעית, זה הישג חסר תקדים. שאפו לילדים, נשמרה המסורת".

זכייה באליפות היא כמו בנאדם, לכל אחת יופי משלה ואופי משלה. אם מבטלים אחת זה כאילו רצחנו אותה.

למרות הדומיננטיות של עירוני ג' אף יריבה לא באה והניפה דגל לבן, להוציא אולי את נציגת מעלה אדומים, שכלל לא התייצבה בשימשוני כמתבקש, כנראה מפאת חשש מתבוסה. שם העדיפו להסתפק בהפסד טכני ולשחק אותה כאילו הכל בסדר. ניצחון על ליידי דייוויס הירושלמית, 0:2, סידר לעירוני ג' את המקום הראשון בבית המוקדם וכרטיס לרבע הגמר.

ברבע המתינה ירושלמית נוספת, נציגת תיכון בוייר, שעלתה למשחק ברגליים רועדות, קיבלה שלוש, והתקפלה הביתה.

* * *

הבמה הייתה מוכנה לדרבי הלוהט של חצי הגמר – עירוני ג' נגד עירוני ב', התבלבלתם באות אחת בלבד וזהו, עולם אחר, חוקים שונים לחלוטין, אפילו לא אותו צלצול. מצד אחד אלכס, מצד שני אלי חייט, פיקנטריה של אוכל הודי. בשבתות טל קוגן מבשל לדן בן דור בקבוצת הנוער, פתאום הם חוטפים אחד לשני. ילדים מקומיים נזלו למגרש השימשוני כאילו מישהו שכח ברז פתוח, משני בתי הספר התייצבו במגרש, התחלקו למחנות ונלחמו בשירים. כשצד אחד הגיע לפיזמון המחנה מנגד הרס לו עם לחן עממי. אין קהל רועש יותר מתלמידי תיכון, אפילו לא מצילתיים. יוקרה עירונית עמדה על הכף, אז עירוני ב' עשתה מהיריבה פונדנט ואכלה אותו במזלג. אחרי כל הטרראם מסביב, היא כבר מנוסה במעמד, עוד 0:3, גולגולת לאוסף, לפחות יצאו תמונות יפות.

השנה הזאת עירוני ג' הייתה מספיק מנוסה כדי לא לספוג ולו שער חובה אחד לאורך הטורניר כולו, כולל בסיוטים של אלכס. אפילו שם, במקרה הרע, השופט עצר מתפרצת כדי לקשור שרוכים. לא לחינם בר גלילי מסומן כדבר הגדול הבא במכבי תל אביב, שחקן הרכב בשנתון גדול ממנו, בלם שיעצור משאית בירידה תלולה, שקט נפשי של רוצח, קורא מהלך אחד קדימה כאילו למד נומרולוגיה. השחקן הכי מרשים בטורניר, במרחק גדול.

הגמר הלך קשה כמו אגוז לוז. עירוני ג' לא ספגה שער חובה במשך הטורניר, אבל כדי לנצח צריך להבקיע. אלכס רייכמן הגדיר את האירוע במילה אחת – “מטורף". ומדובר במישהו שבא מארגנטינה.

למזלה של הנבחרת המקומית, לפעמים מי שלא מבקיע רק כמעט סופג. המשחק נגרר להארכה עם 0:0 מותח והניצים המשיכו להתכתש לעייפה עד שלשופט לא הייתה ברירה אלא להפריד בדו קרב מהנקודה. שלוש פעמים עמדה עירוני על סף הפסד, שלוש פעמים עידו אשכנזי, MVP הגמר מנע מפלה. אחרי שעצר גם פנדל רביעי, הוא שלח את החברים לחגוג.

בשבוע הבא ייערך הטורניר הארצי בחיפה ויש עוד מטרות. למרות שזכתה באליפות המחוז ארבע פעמים ברציפות, בטורניר האלופות עירוני ג' עדיין לא עברה את חצי הגמר.

* * *
"אנחנו מאד אופטימיים הפעם" אלכס מסמן מטרה "הוגרלנו לבית מוקדם עם אבן יהודה ותיכון ג'ת מהמשולש, יהיה קשה, אבל אפשרי, אחרי שהיינו בטדי, הגיע הזמן שנגיע לקריית אליעזר. בר גלילי נפצע בגמר וזאת אבידה גדולה, אבל יש לנו קבוצה מאוזנת, השערים התחלקו יפה בין כולם, רוי סיטבון בלט עם כיבושים חשובים ברבע ובחצי, עידו אשכנזי נצץ בגמר, בכל משחק, מישהו אחר יכול לקחת את המושכות. ננסה לעשות עוד היסטוריה. אני רוצה להודות ל מנהלת ביה"ס הילת אופנהיימר שילה, מנהל חטיבה עליונה מירב רון, לאיציק אללוף וכל צוות חנ"ג שבא עזר ותמך, ולכל המורים שנרתמו למשימה".

סגל הנבחרת: עידו אשכנזי, עמית גבאי, בר גלילי, גל גלבוע, אסף אלעמרי, עופרי אדרי, עומרי שעייה, אלון דיין, עומר ווסלוביצר, אלעד אבני, רוי סיטבון, דן בן דור, איתי יצחקי, אסף בזק, טל טמרין, עידו עאזר, סער ברהמי וראם שביט.

בתמונה: שחקני עירוני ב'. עשינו את זה, ועוד בטדי! (צילום דובר העיריה)