את הסיבוב הראשון סיימה עירוני מודיעין באופטימיות זהירה. אחרי שסבלה ממכת פציעות בסגנון ארסנל חסרת המזל והתדרדרה לשיפולי הטבלה, נציגת העיר הבועטת מצאה כוחות חדשים והתקדמה במעלה הטבלה עקב בצד פאלש עד למקום השביעי, בעיקר הודות לרצף בן חמישה משחקים ללא הפסד שבהם ספגה שער חובה אחד בלבד. המלעיזים יזכירו שהיא גם לא התהדרה בשערי זכות לרוב, ויציינו בפנים חמוצות שתי תוצאות 0:0 משמימות. ובכל זאת, בשורה התחתונה, חמישה משחקים ללא הפסד בהחלט היוו סיבה לחמוד את הכרטיס לפלייאוף העליון, שעל פיו נקבע בתחילה כי תישק העונה.
במסגרת הספתח לסיבוב השני יצאו דני רודיטי ושות' למפגש לא פשוט בגבעת זאב. בגזרת החסרים נרשמו בר חזות שעלה על מדים, כמו גם דוד קנבסקי, ערן חדד, אור קורן, לירן שמול ולידור ברקוביץ' שעלו על מיטת הטיפולים. לעומת זאת, שחקן הרכש איסלם אלזינטי, שעבר אך השבוע מכפר קאסם, עלה בהרכב.
קו ההגנה כלל כרגיל את יוגב בן נון בין הקורות, בר שלי וניסים אזרזר בצדדים, וגיא סרוסי את גיא דנקוביץ' במרכז. בקישור עלו אורן זוהר לצד נאדר אלעתאיקה ואניס טועמה, ובחוד השתבצו איתי מצרי, בן בכור וכאמור, אלזינטי.
* * *
מעודדת ממשחקיה האחרונים, חדורת מטרה ומלאת ביטחון, פתחה מודיעין יפה את המשחק וכבר בדקה העשירית השתחרר אלזינטי בוירטואוזיות משלושה שחקנים במרכז המגרש כדי לשחרר כדור מדוד לבן בכור, שמצא את עצמו לבד מול השוער, אך בעט בעיטה מרושלת היישר לידיו.
מספר דקות לאחר מכן נפל כדור לרגליו של מצרי על סף הרחבה בעוד שוער המארחת מחפש כלניות, אך המודיעיני התמהמה יתר על המידה והחמיץ הזדמנות בלתי חוזרת להעניש.
דקות נוספות חלפו, בן בכור נשלח לרחבה וניסה את מזלו בבעיטת יעף, אך המאורע הסתיים בשני נפגעים, הבועט והנבעט, שבסופו של דבר, לא היה הכדור. בעקבות כך נאלץ רודיטי לחילוף כפוי, כשיוני זכריה נשלח אל הדשא במקומו של הבכור חסר המורא.
שתי הקבוצות, כמו גם האוהדים, ירדו לחדרי ההלבשה עם 0:0 לא מספיק מלהיב, אבל עם תקוות לעתיד טוב יותר.
בעיטת עונשין לזכות המארחת, מעשרים מטרים לערך, הרעידה את המשקוף. מנגד, בר שלי שלח כדור אדיר מעשרים וחמישה מטרים שפגש את המשקוף המקביל. שתי הקבוצות התקשו לפתח כדורגל מבריק, ואפשר שלתנאי המגרש הייתה אחריות מסוימת. אניס טועמה, איתי מצרי ונאדר אל עתאיקה ניסו את מזלם ממרחק, אך לא מצאו ולו מסגרת.
נועם מזרחי, שהצטרף לאחרונה לקבוצה, נשלח לכר הדשא להופעת בכורה, ולא הושיע. גם רוי סיטבון, שהחליף את מצרי, הוסיף לחץ ביריבה אבל חסר את המחץ הדרוש.
* * *
הגרעין הקשה, שני אוהדים ועורב שהרחיקו עד גבעת זאב, לא ידעו את נפשם. תיקו 0:0 שלישי בשישה משחקים? התברר שיכול להיות אפילו גרוע יותר. בתוספת הזמן יצאה המארחת להתקפה כמעט חד פעמית, כדור שנשלח לרחבת מודיעין נחת ברגליו של וילי פרידמן המצוין, בעוד ההגנה המודיעינית ממתינה לשריקה לנבדל שלא הגיעה. החלוץ מהגבעה הקדים את בן נון באצבע כדי לנגוח עמוק לרשת 0:1 שממנו כבר לא הייתה דרך חזרה. כך, במקום שהקוון יניף דגל, עירוני מודיעין הניפה דגל לבן. בחדרי חדרים ביכו מומחים את החמצתו של בכור, וחלמו עולם שבו הבעיטה של שלי הולכת עשרים מילימטרים הצידה. בעולם ההוא אחד עשר שחקני בית סוחפים את עירוני מודיעין לליגה נחשקת, ובעיר העתיד יש מקום אחד לרפואה, במרחק הליכה, שפתוח ביום שישי בערב.
בעולם הנוכחי, אגב, מתוך 18 שחקני סגל שנרשמו למשחק, שישה (בלבד?) מתהדרים בתואר שחקני בית. חמישה מהם גם שותפו.
* * *
עירוני מודיעין נשארה אמנם במקום השביעי, אבל המקום החמישי התרחק כדי שבע נקודות. עם האוכל בא התיאבון, אבל התיאבון בא לפעמים דווקא ביום שישי בערב, כשאין כלום בבית והכל מסביב סגור. במחזור הקרוב תארח הקבוצה המקומית את בני אילת מהתחתית והגיע הזמן שנדע לאן נושבת הרוח. בינתיים זה מרגיש כאילו כולם הולכים כמו עיוורים אחרי מישהו שעושה להם פו.
בצילום עירוני מודיעין מול גבעת זאב.
