במחקר שנערך באתר "קארירקאסט" התברר שמבין מאתיים מקצועות שנבדקו, העיתונאי הוא המקצוע הכי גרוע. קצת אחרי חוטב עצים ועובד על אסדת נפט. אמיתי לגמרי. מדובר בעבודה שדורשת זמינות מקסימלית וכוללת לחץ, דד ליינים וטוקבקיסטים זעפניים שרגישים לשגיאות כתיב. לא פלא לכן שהתרגשתי כילד בר מצווה כאשר התבשרתי על ידי העורך בזו הלשון – "נבחרת לסקר את המונדיאל!".
ברזיל 2014, סוף סוף העבודה מתחילה להשתלם! ארזתי מוצ'ילה והתחלתי לתכנן איך בין שלב הבתים לשמינית הגמר, אני דוחף גם איזו גיחה זריזה למאצ'ו פיצ'ו.
"איזה משחקים מממנים לי? איזה מלון? מסעדות?"
"תזמין את ערוצי צ'רלטון, תקבל החזר. הפיצות עליך".
בבת אחת התפוצץ הבלון. שקלתי הסבה לעובד על אסדת נפט, אבל אני אלרגי לשקנאים.
"ועוד משהו קטן. תצטרך למצוא את הזווית המקומית בכל העניין הזה".
* * *
הוא ניתק והשאיר אותי לשבור את הראש. נכון, לא מטיסים אותי לדרום אמריקה, אבל אני טיפוס של חצי הכוס המלאה. יהיה נחמד לראות כדורגל בטלוויזיה ולהגיד לסובבים "אל תפריעו לי, אני עובד עכשיו". הייתי חייב למצוא את הזווית המקומית, שאלמלא כן – אוכל לשכוח מסיקור המונדיאל ותחת זאת אמצא את עצמי בשעת המשחק בין ספרד והולנד, למשל, ביציע אולם השבטים, משכתב את אירועי הקרב שבין עגלקטיקוס לאיחוד בתי הכנסת. חצי כוס מלאה? אה, מים מהקולר.
"מה עם בן שהר?" הציע חבר. הקשר בין מודיעין לכדורגל מעולם לא היה דק יותר.
"בבית, עם נבחרת ישראל", הרגשתי כיצד פאניקה מזדחלת במעלה גבי.
"אז איזה קשר יש בין מודיעין למונדיאל?", הוא תמה.
"בשביל זה התקשרתי אליך!" הזדעקתי.
אם אני מסקר את המונדיאל, ואני ממודיעין, כלומר, במקור? זאת לא זווית מקומית? ומה לגבי העובדה שאלפים מתושבי העיר יצפו לבטח באירוע שנחשב לנצפה ביותר על הגלובוס?
* * *
הפופולריות של משחק הכדורגל ממשיכה לעלות. איכשהו, עוד ועוד קורבנות תמימים מצטרפים לכת המידבקת ביותר מאז הומצא המונותאיזם. משחקי הגמר שוברים את שיאי הצפייה העולמיים ומנפצים את השיאים שקבעו משחקי הגמר הקודמים להם. להוציא את טקס הפתיחה של אולימפיאדת בייג'ינג, רשימת הטופ ארבע מורכבת מהגמרים של 2002, 2006 ו-2010. אם את השידור ההיסטורי של נחיתת אפולו 11 על הירח ביולי 1969 ראו 14 אחוז מאוכלוסיית העולם, למונדיאל בדרום אפריקה כבר נחשפו 46 אחוז. שני מיליארד איש צפו בלפחות 30 דקות רצופות במהלך המשחקים.
פתאום מתברר, למרבה האימה, שאפילו המגזר שנחשב עד כה כחסין כדורגל, המין הנשי, הולך ומאבד מכוח התנגדותו. אחוזי הצפייה אצל המין היפה ממשיכים לטפס. ב-115 שוקי הטלוויזיה הגדולים שנבדקו נמצא כי היחס בין גברים לנשים שצפו במונדיאל האחרון עמד על 57 אחוז גברים לעומת 43 אחוז נשים. בצרפת, בברזיל ובארגנטינה, עלה שיעור הנשים שצפו במשחקים על שיעור הגברים. בארצות הברית כדורגל נשים הוא הספורט עם קצב הגידול המהיר ביותר, וכך גם בסקנדינביה, גרמניה וסין. מי שלא תהיה שחקנית, לבטח תישאר אוהדת. את הגושפנקא למהפך המטריד אפשר לראות גם בקמפיין של לואי ויטון מ-2010. ענק אופנה הפונה בעיקר לנשים בחר במראדונה, זידאן ופלה כפרזנטורים.
הכדורגל פופולארי כיום, אבל הוא צפוי להיות הרבה יותר פופולארי בעתיד. חובה גם לקחת בחשבון שאחרי שהמהפכה הטבעונית תסיים את ענייניה, לא מן הנמנע שגם פרות וכבשים יתיישבו להסתכל. כדורסל? ידיים אין להם. מדובר בשוק אדיר. ברמת המיקרו, אני יכול להעיד ממקור ראשון, שיש לי חתולה שונאת טלוויזיה אבל בכל פעם שניימאר עולה לשחק, היא קופצת על השולחן ומסתירה לי. אם תהיה לה אפשרות גם לקנות מרצ'נדייז, היא לא תהסס.
* * *
הקשר בין המונדיאל לעיר העתיד טרם נגלה לי והדקות לשליחת הטור נוקפות. דגלאס אדאמס ("מדריך הטרמפיסט לגלקסיה") אמר פעם ש"אני אוהב דד-ליינים. אני אוהב את הרעש שהם עושים כשהם חולפים על פני". כשציטטתי אותו בפני העורך הוא אמר ש"גם אני אוהב דד-ליינים. אני אוהב לפטר את מי שלא עומד בהם". עיתונאי זה מקצוע גרוע, אפילו ב"קארירקאסט" בדקו וגילו. התחלתי לחפש, אולי לאוזיל יש שורשים יהודיים ואיזה בן דוד מדרגה שנייה שגר בעמק החולה. דויד סילבה? דויד זה משלנו. חבר אמר לי שהוא כמעט בטוח שטיבו קורטואה קנה פה פעם נכס להשקעה. תחקיר קצרצר גילה שהוא פשוט התבלבל בין טיבו לטיב טעם.
רגע לפני שאני מתייאש ויוצא לרחוב לתפוס טרמפים לאולם השבטים, גיליתי מידע מהמם. למודיעין, כך מסתבר, יש עיר תאומה משנת 2010 בשם באניה לוקה הבוסנית. כמעט עיר הבירה. בוסניה משחקת במונדיאל, והקשר המופלא לא מסתיים כאן. מדוניאנין, זוכרים? השחקן של מכבי תל אביב נכלל בסגל הנבחרת לטורניר וברשותי קבלה (מזוייפת) מקניות שהוא ערך במתחם ישפרו.
משפחה לא בוחרים. אם למודיעין יש תאומה, האינטרס שלה הוא האינטרס שלנו. לפחות לא נפלנו על נמושה מוחלטת, בוסניה היא אנדרדוג אמנם, אבל לא יותר מדוד המלך בזמנו. ארבע נקודות משש אפשריות מול הנמסיס יוון בבית המוקדם, 30 שערים בעשרה משחקים, הפסד אחד בלבד, מונדיאל ראשון בהיסטוריה. תשכחו מברזיל, איטליה, אנגליה ושאר אימפריות משעממות. מעכשיו כולנו ספאהיץ', לוליץ', מיסימוביץ', פיאניץ', איביסיביץ'. כל הביצ'ים חוץ מברקוביץ'. ודז'קו. יום שני, 1:00, ריו דה ז'אנרו, מסי על הראש. בבקשה לא להפריע לי, אני צריך לעבוד.
