בן שהר רצה להמשיך באירופה, אבל קיבל ארבע מאות אלף סיבות לחזור. החוזה המרשים שחתם אצל אלונה ברקת הופך את הלחץ עליו לאדיר. אם כל בישול שווה בערך יורו, נגיעה בכדור שנקל, תנועה לשטח מת חצי – ייקח לא מעט זמן עד שכולם יהיו מרוצים. על גול במספרת, כנראה, אפשר לקבל קצת יותר. אבל אל דאגה, הבן מורגל בלחץ, הוא אוכל לחץ לארוחת עשר. התואר "שחקן צ'לסי" עדיין רודף אותו והחוק שנקרא על שמו, הוסיף לו ציפיות. בגרסת 2008 של משחק המחשב צ'מפיונשיפ מנג'ר הוא נחשב לצ'יט וגיימרים שרכשו אותו דרסו יריבות ללא קושי (וגם את מקסים טסיגלקו. מי? בדיוק!). כך זכיתי בליגת האלופות עם שאחטיור דונייצק. הווה אומר, עם כל הקופים שישבו לו על הגב הוא יכול היה לפתוח ספארי ולייצא לסין מקוקים.

כשמדובר בבן שהר, הכל הופכים מתמטיקאים. אנשים שלא היו מסוגלים לאיית סטטיסטיקה משדרגים מחשבונים ועורכים ממוצעים כאילו הם בדרך לפרס נובל בכלכלה. בן אחותי, זאטוט טרם בר מצווה, יודע לדקלם ששתיים עשרה קבוצות בתשע שנות קריירה זה שלושה רבעים קבוצה לשנה. הוא זוכר את זה כי שלושת רבעי זה המכנס האהוב עליו. לא משנה כמה אחותי מנסה להסביר לו שזה מנמיך.

הילד הסורר כבר הספיק לחשב שבתקופות שלו באנגליה ובהולנד, שהר פגש את הרשת אחת לכל ארבעה משחקים, ושבספרד הממוצע שלו עמד על 0.04 שערים למשחק (שער אחד בעשרים ושניים משחקים). האובססיה הזאת יכולה הייתה להטריד, אלמלא היה הופך לתלמיד מצטיין, במיוחד במקצועות החשבון והגיאוגרפיה, ומתקבל לכיתת המחוננים ו'3.

ברקת. הבוסית החדשה (צילום מדף הפייסבוק)

באופן כללי, הכדורגל נחשב לענף הספורט שהכי פחות ניתן להסביר במספרים, ובכל זאת, כל אימת ששמו של שהר עולה, מייד נזרקים לאוויר ספרות ונקודות עשרוניות כיד המלך. 12– קבוצות, 6 – מדינות, 16– שערים בעונה שלו בהפועל תל אביב, לא כולל השערים בליגת האלופות, 3 – השערים שלו באותה עונה בליגת האלופות, 1.80– הגובה שלו, על פי ויקיפדיה (אם כי חובה להודות שמדובר במספר עגול בצורה מחשידה ולדעתי הוא רק 1.79). לפני שהספקתם להגיד "כדורגל נחשב לענף הספורט שהכי פחות ניתן להסביר במספרים" הסובבים פוצחים בגרסת הדשא של אחד מי יודע*.

תולדות היהודי הנודד

לעזאזל המספרים, יש דברים שלא רואים בסטטיסטיקה. רשימת החוויות של בן שהר יכולה כבר עכשיו למלא שלושה כרכים בסדרת "לונלי פלאנט" והוא רק בן 26. שהר הספיק לעלות ליגה עם הרטה, ולרדת ליגה עם אוקזר ועם ארמיניה בילפלד. הוא סחט מחמאות ממוריניו ונרשם בהיסטוריה של אספניול בתור הכובש הראשון אי פעם בקורנייה אל פראט. הוא החליף פסים עם דרוגבה ולחץ ידיים עם מסי. הוא למד לקלל בחמש שפות שונות, הוא נדד בין אנגליה, הולנד, צרפת, ספרד וגרמניה, אכל פיש אנד צ'יפס, באגטים ופאייה. הוא התגורר בברצלונה ובברלין, הצטלם באייפל ובמזרקות הבוערות. אבל כששאלתי אותו פעם איך זה, הוא ענה שהכל חארטה ושהוא רק רוצה לשחק.

בגלל זה הוא גם חזר, היו לו הצעות באירופה, אבל לא התחשק לו להוכיח את עצמו שוב. בפורטסמות' הוא הופתע למצוא את קראוץ' ודפו, לאספניול הוא הגיע בלי לדעת שקאייחון יושב לו על המשבצת, בהרטה ברלין הוא גילה קבוצה עם שישה חלוצים שרבים על שלושה מקומות. בווילם הוא דווקא התאקלם, אוהדים סימסו לו שיישאר והמאמן לחץ עליו שיוותר על הכסף. איכשהו, בגיל 26 הוא כבר מסתכל ליום שאחרי, גם כי הוא יודע שהוא לקח יותר מדי החלטות לא נכונות, ונמאס לו כבר לטעות.

אבל יש צרה גדולה עם הפחד לטעות, הפחד לטעות הוא אחד מגורמי הסיכון הגדולים ביותר לטעות שוב.

מה נקבל בנגב?

זוהי הקדנציה השנייה של שהר בארץ, לא כולל את הפנדלים שביברס הדף לו בגיל ארבע עשרה בספורטק המקומי. אבל יש הבדל גדול בין הקדנציות, בפעם הראשונה הוא התייצב בכושר משחק לקוי וחסר ביטחון אחרי עונה על הספסל של אספניול, להפועל באר שבע הוא מגיע בכושר נהדר ועם קבלה של 33 משחקים בהרכב של ווילם ושמונה שערים בליגה ההולנדית. אפשר להניח שהוא לא יזדקק למחצית העונה בכדי להסיר חלודה, אם ברק בכר יידע להשתמש בו נכון, שהר צפוי להפוך את ההתקפה של האימפריה מהנגב לקטלנית בליגה. המהירות שלו, היכולת שלו לשחק בכל העמדות וכמובן, הניסיון האדיר שלו, הן תוספת כוח אדירה. לא פלא שכל קבוצות הצמרת, ללא יוצאת מן הכלל, חשקו בשירותיו, ולא פלא שיותר מהמקום השני, ויותר מההעפלה לגמר הגביע, דווקא ההחתמה של בן שהר, הופכת את הפועל באר שבע למועמדת אמיתית לאליפות, ולקבוצה שבאמת ובתמים מסוגלת לקרוא תיגר על מכבי תל אביב.

האם הפועל באר שבע תעמוד בציפיות המופרעות שיצרה? במובן הזה, גורלם של קבוצה ושחקן נשזרו יחד. שני צדדים שלקחו להם אחריות כבדה ושמו לעצמם מטרה בשם גדולה. הם ינצחו או יפסידו, והתוצאה תהא תלויה במידת ההצלחה של שיתוף הפעולה ביניהם. האם בן שהר עשה טעות כשחזר לכאן שוב? השיטה הטובה ביותר, שנבדקה והוכחה, כדי להימנע מטעויות, היא לחכות ולראות. יש מקרים שאדם מקבל פריבילגיה, מוטב שיידע לנצל אותה. עד סוף העונה בן אחותי יקבל עוד כמה מספרים כדי להתאמן בחילוק. בינתיים יש לו כבר מספר אחד חדש לפחות – 23.

* אחד מי יודע, גרסת בן שהר (מילים ולחן: עממי): שתיים עשרה קבוצותייא, אחת עשרה בעיטותייא, עשר למסגרתייא, תשע ליגותייא, שמונה גליצ'ייא, שבעה צהובייא, שש ליגותייא, חמישה שפותייא, ארבע (מאות אלף) משכורתייא, שלוש שנים בצ'לסייא, שני שמותייא, אחת בתיה, בתיה, בתיה, בתיה, שבמגרש ובבית.

בתמונה. שהר. נגמרו התירוצים (צילום מדף הפייסבוק)