השבוע ב- 12.6 יצויין מועד חשוב ומיוחד מאין כמוהו – יום הפלאפל הבינלאומי. על פניו מדובר בעוד מועד שיחצ"ן כלשהו החליט עליו ומשום מה הוא תפס, אבל היות ובמערכת מודיעין News קיים רוב מוחלט לחובבי המאכל, אז החלטנו לזרום.
כותב שורות אלו נבחר ברוב קולות (שזה אומר שעורך העיתון החליט בעצמו) כשפן הניסיונות המערכתי שייצא אל פלאפליות עירנו לבדוק מה, למה וכמה. רגע לפני שנצא לסיבוב בעיר, שאגב מספר הפלאפליות נטו (אלו שמוכרות רק פלאפל) בה קטן באופן מוזר, הנה לכם קצת רקע על המאכל המזוהה כל כך עם הישראליות שלנו. חבל רק שאי אפשר לטפטף כאן כתם טחינה מטאפורי.
הכי ותיק – הרצל
במרכז המסחרי מודיעין סנטר בשדרות עמק איילון פועל מזה 17 שנים הפלאפל הכי ותיק בעיר – פלאפל הרצל. תשע שנים מכר הרצל בחנות בקדמת המרכז, ובשמונה השנים האחרונות הוא פועל בקומה התחתונה. הפלאפל שלו הוא מהז'אנר הירוק והוא בעיקר פשוט וטעים, בלי התחכמויות מיוחדות. את המקום מפעילים בעיקר רן, בנו של הרצל, ועובד נוסף והאווירה הכללית מפנקת. צ'יפס תקבלו בצד ללא תשלום נוסף, הטחינה והחריף הירוק משובחים ובר סלטים עשיר וטרי עומד לרשות הסועדים. המחיר – 17 שקל למנה / 9 לחצי מנה.
רן יקיר, בנו של הרצל, מספר שהכדור הירוק רץ במשפחה מזה שנים רבות: "אבא שלי כאן כבר 17 שנים. הוא למד את הכל מסבא שלי, שהייתה לו חנות פלאפל בבני ברק מלא מלא שנים. המתכון רץ במשפחה".
למה אין במודיעין פלאפל בשבעה שקלים כמו שהצליחו לעשות בתל אביב?
"אם נמכור במחיר כזה לא נוכל לתת גם צ'יפס וסלטים חופשי. זה לא אפשרי. זאת עבודה קשה, ובשביל מחיר כזה לא שווה לעבוד".
הכי לארג' – עופר
הפלאפל הכי מוכר ומצליח בעיר הוא ללא ספק פלאפל עופר, במרכז דונה ברחוב שמואל הנביא. רק לפני מספר שבועות ביקר כאן כתב ערוץ 2 מנחם הורביץ, שערך גם הוא מסע בין פלאפליות ארצנו. ובכלל, נדמה שאין הרבה תושבים בעיר שלא מכירים את הפלאפל של עופר סבח. מה שמייחד את המקום, מלבד בר הסלטים החופשי והעובדה שכאן גם הכדורים זורמים חופשי, הוא שהמקום של עופר הוא מאלו שילדים עדיין יכולים לעצור בהם למנה אחרי הלימודים ולהגיד למוכר ש"אמא תעבור אחר כך לשלם". כמו פעם.
הכדורים של עופר ירוקים ובעלי טעם חזק וטיפה חריף, מבחר הסלטים גדול וטרי ולאורך כל היום המקום מלא בסועדים. מחירה של מנה הוא 16 שקל וחצי מנה נמכרת בעשרה שקלים.
כשאני שואל את עופר איך המקום שלו כל כך מצליח הוא עונה: "כי אלוהים אוהב אותי". בעוד אנו דנים במשפט, מתפרץ לשיחה לקוח שטוען שזה בגלל הטעם והניקיון. "המקום עובד טוב כי יש לי עובדים טובים, אנרגיה טובה", אומר עופר. והעובדת שלו מזכירה ש"גם הפלאפל פשוט טעים".
מאיפה המתכון?
"אני כאן כבר 11 שנים ולפני שפתחתי את המקום עשיתי מעבדה בבית ושנתיים ישבתי על מתכונים עד שהגעתי למה שמוכר היום".
למה הפלאפל כבר לא ממש זול?
"יחסית, 16-17 שקל זה לא ממש יקר. בתל אביב מוכרים גם ב-18".
נכון, אבל בתל אביב יש גם ב-7 שקל.
"בקונספט כמו אצלנו, עם סלטים והכל חופשי, אי אפשר למכור במחיר כזה. אתה יודע שרק הארבעה-חמישה סלטים העיקריים עולים לי 12-13 אלף שקל לחודש כל אחד? חוץ מזה, שכדי לשמור על רמה צריך עובדים. אני יכול לקצץ בעובדים אבל אז ייפגע השירות שהלקוח מקבל. עדיף לשני הצדדים שאמכור בשקל יותר אבל יהיה שירות טוב. אי אפשר למכור בזול ולתת שירות כמו שצריך. מחירים של פעם? בסופו של דבר אתה מקבל מה שמשלם".
הכי בכביש – מבוא מודיעים
אחת המנות הטובות באזור נמצאת בכלל מחוץ למודיעין, בכניסה למושב מבוא מודיעים שעל כביש 443. שמריהו ומשה, שני תושבי המושב הייחודי שהוקם ומתנהל ברוח הרב המזמר המפורסם שלמה קרליבך, פתחו את הפלאפליה שלהם בתוך קרוואן ממש בצמוד לשער הכניסה למושב.
המחיר לא זול (18 שקל), אבל יש עסקית משתלמת עם גזוז חופשי ב-20. והטעם? משובח ביותר. הכדורים מוכנים במקום עם הגעת הלקוח, כך שיש סיכוי שתאלצו לחכות מספר דקות. הכדור מתובל ופיקנטי, הפיתה תימנית ועבה והטחינה מצויינת. כאן אין בר סלטים עשיר וכדומה, אולם המקום פועל מזה חמש שנים כמעט ושמעו יצא למרחוק. יעיד על כך המספר הגדול של מכוניות, שנהגיהן סוטים מדי יום מהכביש לטובת מנה זריזה.
הכי מיוחד – ק"מ 33
זוכרים את הימים של הפלאפל בטעמים מתחכמים אצל "מלכות הפלאפל" בתל אביב (שהיו בעצם אורנה ואלה המוכרות משינקין)? אז לנו במודיעין יש גם פלאפל לא שגרתי אבל בהחלט מעולה. לפני ארבעה חודשים פתח המסעדן ניסים ימין את "הק"מ ה-33 – מטבח פתוח" במרכז המסחרי במכבים.
הקטע הייחודי של המקום הוא כאמור שהמטבח פתוח ללקוחות ואת המנה מכינים במקום לפי דרישותיו ורצונתיו של הלקוח. האוכל במקום הוא על טהרת הבריאות (לא תמצאו כאן קולה, רק גזוז כמו פעם) והאווירה משפחתית. אבל התכנסנו היום לדבר על פלאפל והמנה של ה"ק"מ ה-33" היא פשוט מדהימה. הטוויסט של המקום נפתח בכדור עצמו, אשר אם תבצעו אותו תגלו בפנים גבינת עיזים. נשמע הזוי, אני יודע, אבל זה פשוט טעים. את הפיתה המסורתית מחליף לחם פראנה מרוקאי מצויין, ובמקום חומוס-צ'יפס-סלט תקבלו עלי בייבי, חצילים וירקות קלויים וממרחי עגבניות מיובשות ופסטו. המחיר – 22 שקל.
ולא שכחנו את…
כאמור, באופן מפתיע (לפחות אותי) יש מעט מאוד פלאפליות אמיתיות במודיעין. מלבד הרצל ועופר אותם כבר סקרנו, יש גם את המקום של אורטל חביליו בקאנטרי סנטר, אשר בתחילת הדרך מכרה מנה של פלאפל תימני נחמד מאוד בעשרה שקלים. למרבה הצער המקום בשלבי סגירה ואורטל עוזבת את ישראל לטובת חיים בחו"ל.
הנציג הבולט ביותר של האסכולה הירושלמית הוא הסניף של "שלום פלאפל" במרכז עינב, בצמוד לרמי לוי. המקום מתפקד גם כשווארמיה / שקשוקיה ולכן לא פקדנו אותו בשלב הביקורת. מביקורים קודמים אנחנו יכולים להעיד כי המנה נאמנה למדי לגירסה הירושלמית, הכדורים תמיד חמים וגם התפריט שעל הקיר משעשע.
מקומות נוספים בעיר המוכרים פלאפל, שהם לא פלאפליות נטו: בית החומוס "חומוסים" שבישפרו סנטר, ברסטו בר יפנקו אותכם במנה נחמדה וגם בשף-שוקה החדשה אפשר למצוא את כדורי הפלא. כדורי פלאפל תקבלו גם ב"גריל 443" כחלק מה"פלטת סלטים". אם תבקשו במיוחד בדלפק, גם תקבלו אותם בצורה השגרתית – בפיתה.
קיצור תולדות הפלאפל
תתפלאו לגלות, אבל הפלאפל המוכר לנו, בפיתה, הוא המצאה ישראלית על בסיס רעיון שהיה במזה"ת כבר קודם
אז מאיפה הגיע הפלאפל? קודם כל, אף אחד לא באמת יודע. על פי הגרסה המקובלת, הפלאפל הומצא על-ידי נוצרים קופטים בתחילת האלף הראשון לספירה. על פי הגרסה הנ"ל הקופטים חיפשו מאכל צמחוני לימי הצום הסובבים את חג הפסחא, בהם לא אוכלים בשר, והחליטו להכין קציצות העשויות מפול (אגב, מה שאנחנו אוכלים כיום בישראל עשוי מגרגירי חומוס). סברות נוספות טוענות כי מקור המאכל עוד בימי מצרים הפרעונית ואילו אחרות מרחיקות לכת עד לתת היבשת ההודית. אגב, ברחבי האינטרנט מתרוצצת גם גרסה הזויה מעט, לפיה הפלאפל הומצא על ידי בני ישראל בשבתם במצרים, ולאחר מכן הגיע להודו בידי עשרת השבטים האבודים.
אז מתי הפך הפלאפל למאכל הלאומי של ישראל? שנות הזהב של דוכני הפלאפל בישראל היו כמובן בשנות החמישים והשישים, טרום עידן הפיצה וההמבורגר. זה קרה בשנות החמישים כאשר עולים ממדינות ערב החלו לפתוח דוכני פלאפל. לפני כן היה כאן כמובן פלאפל שהכינו ערבים והחלוצים ראו כי טוב ואימצו אותו. גם על השאלה מתי נפתח דוכן הפלאפל היהודי הראשון אין תשובה ברורה. על פי האגדות, דוכן הפלאפל היהודי הראשון הוקם בתל אביב על-ידי אלמנה יקית בסוף תקופת המנדט. על פי גרסה אחרת היה זה הדוכן של סעיד חממי משכונת בן-ציון בנתניה. יש גם גרסאות נוספות הטוענות כי העלייה התימנית של שנות העשרים היא האחראית לפלישת הפלאפל לארץ הקודש.
הפלאפל הישראלי, מכל מקום, הוא כנראה הראשון שבו הקציצות נכנסו אל תוך הפיתה. שכנינו הפלסטינים – למשל – יאכלו את הפלאפל ללא פיתה ברוב המקרים. מנת הפלאפל הישראלית היא ככל הנראה גם מקום המפגש הראשון של הפלאפל עם מאכל מטוגן אחר: הצ'יפס.
ומה מקור השם "פלאפל? על פי אחת הדעות מקורו מהמילה "פילפיל" (פלפל בערבית). על-פי דעה אחרת מהמילה "פיפאלי", שזה גם פלפל, אבל בסנסקריט. לגירסה העשויה מפול קוראים "טעמייה" והיא נפוצה בעיקר במצרים. ארצות נוספות בהן אפשר למצוא דוכן פלאפל תחת כל עץ רענן הן סוריה, לבנון, טורקיה, פקיסטן, וקצת פחות מזה ביוון. המהגרים הטורקים והלבנונים הביאו את הפלאפל גם לאירופה. בברלין למשל, הפלאפל הוא הפאסט-פוד הכי פופולרי אחרי הנקניקייה, הדונר קבב (שווארמה טורקית) והפיצה.
הפלאפל הערבי והטורקי שונים מאד מזה שלנו. הקציצות גדולות, לעיתים פיקנטיות אבל באופן כללי תפלות יותר. הם לא מוסיפים פטרוזיליה ולא כוסברה. בטורקיה מגישים את הפלאפל בלחם טורקי קלוי, עם יוגורט. בלבנון מכינים לעיתים פלאפל מתערובת של חומוס ופול .
הפלאפל הישראלי הוא הכי אוורירי, וזה בגלל המסורת של הוספת לחם וסודה לשתייה. במקור התוספות הללו נועדו לנפח אותו כדי להגדיל את כמות הבלילה. בפלאפל הישראלי תמצאו בדרך כלל כוסברה. על זה כמעט שאין ויכוח בין המבינים. כדי לשמור על הצבע הבהיר של הפלאפל מערבבים לתוכו את הכוסברה והפטרוזיליה רגע לפני הטיגון. כשלא עושים את זה, הפלאפל מקבל צבע ירוק וארומה חזקה יותר של כוסברה.
הכי טוב בארץ. הכי טוב בעולם!
למכורים שלא יכולים לחיות בלי כדורי הפלא – מומלץ לצאת ממודיעין ולתור את ישראל בחיפוש אחר הפיתה המושלמת
כמו בכל דיון העוסק בפלאפל, אי אפשר מבלי להצית מחדש את הויכוח – מי הפלאפל הכי טוב בישראל. מדי שנה מתפרסמות בכלי התקשורת רשימות המדרגות את הדוכנים הכי מוצלחים, ומיד אצים ורצים המגיבים לטקבק עד כמה אחרים לא מבינים כלום ורק הם מכירים את הדוכן עם הכדור הטוב ביקום. אז הנה הפלאפליות שבאופן די קבוע מדורגות ברשימות הנ"ל:
- שלום פלאפל בירושלים
- הפלאפל הירוק בבאר שבע
- פלאפל מוסא בנתניה
- פלאפל ג'ינה בתל אביב
- פלאפל התאומים ברמת גן
- פלאפל כדורי בהוד שרון
- פלאפל דבורה בכרכור
- פלאפל הזקנים בחיפה
(צילום אינגריד מולר)