אחרי ההצלחה המרשימה של מחזמר הראפ "העיר הזאת" (מחווה לסרטי נואר) שהפך למופע קלאט המחזיר אליו את צופיו שוב ושוב, הציפיות מחבורת תיאטרון אינקובטור היו מן הסתם גבוהות אך מסויגות. כי לך תתחרה עם הצלחה שכזאת באותו ג'אנר. אבל חבר'ה, זה קורה להם שוב ובגדול, ועל אף העובדה שהעליתי את ממוצע הגילאים באולם צוותא החמים, אני ממליצה על "תיכון מגשימים" גם לאלה שעברו את שנות העשרים-שלושים העליזות, וגם למי שראפ אינו כוס התה שלו.
גם הצגה זאת היא מחווה בסגנון היפ הופ הפעם לסרטי תיכון, וגם כאן האחראי הראשי על החגיגה הוא עמית אולמן שכתב וביים. הביצוע הופקד בידי חבורת "קבוצת ויקטור ג'קסון".
העלילה מתרחשת בתיכון דמיוני בשם "מגשימים", בשנת הלימודים האחרונה. אל הכיתה מגיע יואב תלמיד חדש וחנון מנס ציונה. ההורמונים משתוללים, ענייני בנים בנות, וכמו בכל כיתה יש את המקובלים הקולים, מלכת הכיתה שכולם מתאהבים בה, זה שמתרברב עם החברים השפוטים שלו ועוד. יואב מתאהב במאיה היפה שכל הבנים מריירים עליה, ולא שם לב לנערה הדחויה שאין לה רגליים ארוכות אבל לבה יוצא אליו והיא מושיטה לו יד. כדי להתקבל ולהיות חלק מהם יואב לומד את שפתם הראפרית, ואף מצליח לכבוש להתעלות על המלך הבלתי מעורער, ולכבוש את ליבה של מאיה אחרי שניצח בקרב ה"בטאל ראפס" – קרב מילולי בקצב הראפ. אבל המסכות והדימוי העצמי שמכר לחבריו, לא מחזיק יותר מידי זמן והוא מתעשת וחוזר להיות מה שהוא, ואף מתאהב בנערה הדחויה שראתה אותו מההתחלה.
המופע הזה שמכיל הרבה קסם אישי וכריזמה של קאסט מוכשר מצליח להדביק את הקהל באנרגיות שעל הבמה. השנינות, המקצועיות, המוזיקה, המילים והקצב המסחרר של הדיבור והשירה יוצרים מחזה מהנה וכייפי ברמות. הראפ הופך מסגנון מוזיקלי לעולם שלם מלא תוכן וצבעים.
אין ספק שהקהל הצעיר מתחבר ביתר קלות למופע סוחף ומלא ההורמונים זה, אבל הוא בהחלט גם מומלץ ועושה שירות טוב למבוגרים.
תיכון מגשימים
מילים ולחן: עומר הברון, עמית אולמן ועומר מור. במאי וכותב ראשי: עמית אולמן. ע. במאי: עומר הברון. מעבד מוזיקלי: עומר מור.
משתתפים: גלי אשכנזי, דורון גוברמן, סימה ברמי, עומר הברון, עומר מור, עמית אולמן, עמרי הכהן, רוני מרקוביץ, רועי דורון ורני אלון. תיאטרון אינקובטור.
