שוכני המערות של מודיעין

ערן קמינסקי
בגבעות הדרומיות מסתתרים שרידיהם של מספר כפרים ערביים ששכנו באזור עד למלחמת העצמאות, שתושביהם, צאצאי לוחמים צ'צ'ניים, התגוררו במערות שהוסבו למגורים
צילום: מודיעין NEWS

השבוע יצאנו לטייל באחד האתרים המוכרים ביותר של מודיעין – הגבעות הדרומיות – שם מצאנו גם נקודה פחות מוכרת, אבל מאוד מעניינת. מדובר על חורבת עג'נג'ול, ממנה לא נותר הרבה, אבל השרידים שנותרו מלמדים על חיים אחרים לגמרי מאלו שאנו מכירים כיום.

באתר זה התקיים עד למלחמת יום העצמאות כפר ערבי קטן, בו חיו כמה עשרות תושבים החל מסוף המאה ה-19 ועד למבצע דני, באמצע יולי 1948. בסקר ארכיאולוגי שנערך במקום בעבר נחשפו ממצאים מתקופת הברונזה התיכונה, כמו גם מימי הכיבוש הפרסי וימי החשמונאים, בנוסף לממצאים מתקופות מאוחרות יותר.

בכפר הקטן התגוררו אנשי חמולת אבו ג'וש, ובצדה הדרום-מערבי של החורבה נותרו עדיין שני קברים ערביים. כידוע, לאחר מלחמת העצמאות עבר קו הגבול בין ישראל לירדן ממש באזור זה, וכחלק מההסכם בין הצדדים הורשו 400 תושבי האזור הערביים (מהכפר עג'נג'ול והכפר חורבת בוירה (שאף הוא שכן באזור) לשוב אל בתיהם לאחר סיום הקרבות. פיצוץ בית משאבה בריטי באזור לטרון בידי אנשי הלגיון הירדני גרם לביטולו של ההסכם, והתושבים מעולם לא שבו אל בתיהם. על פי ההערכות, אותם תושבים היו בחלקם צאצאיהם של ה-אינגושים, לוחמים צ'צ'ניים שהגיעו לארץ עם כיבושה בידי האימפריה העות'מאנית במאה ה-16. אותם לוחמים מארצות הקווקז התיישבו לאחר כיבוש הארץ באזור לטרון ומודיעין, והתפרנסו מגביית מיסים מהעוברים ושבים שעשו את דרכם בדרך המחברת את יפו וירושלים.

כאמור, מהכפר הקטן ששכן כאן לא נותר הרבה. באזור ניתן למצוא כמה מערות קבורה, ככל הנראה מוקדמות יותר, בנוסף לשרידי טרסות מסיביות ומספר מתקנים חקלאיים. עם זאת, השרידים שנותרו מעניינים במיוחד. מדובר על מספר מערות טבעיות שהוסבו למגורים, כאשר קירות תמך נבנו בצמוד למערות, בנוסף לחלונות ודלתות. כך התגוררו חלק מהתושבים במערות משודרגות, פחות ממאה שנים אחורה בזמן.  מערות מגורים נוספות תוכלו למצוא בגבעה מדרום לאתר, בה נמצא גם "בור כרמים", השם שהעניקו מטיילים לבור מים עתיק אליו ניתן להיכנס לטבול באמצעות סולם שהוצב במקום.

הדרך לאתר, כצפוי, מרהיבה במיוחד בתקופה זו. האביב כבר כאן, וגל פריחה עוטף את כל האזור. מקו הרכס עצמו נוכל להקיף אל עמק איילון והרי ירושלים, ומקום נחמד למנוחה נוכל למצוא במצפה נתן, שהוקם על שמו של סרן נתן כהן ממודיעין שנפל במבצע צוק איתן. במקום אפילו הוצבה נדנדה מול הנוף.

עוד באזור: כמה עשרות מטרים דרומה ומערבה מהמצפה וממערות המגורים ישנם שרידים נוספים לתקופה הסוערת של אמצע המאה ה-20. כאמור, באזור זה עבר קו הגבול בין ישראל הצעירה לירדן, והלגיון הירדני שהתמקם באזור הקים מספר משלטים מבוצרים. מאותם משלטים נותרו עד היום מספר בונקרים, שוחות ותעלות קשר מדרום-מערב לחורבת עג'נג'ול. למרות הפיתוי לסייר בתוך התעלות, מומלץ לוותר לפחות עד החורף הבא. אביב הגיע, צפע בא…

איך מגיעים: נחנה את הרכב בכיכר הצמודה לספורטק העירוני ברחוב מנחם בגין, וניכנס אל שביל הגבעות הדרומיות. לאחר ירידה בת כמה מאות מטרים נפנה שמאלה בהצטלבות, ונמשיך ישר על השביל לאורך כקילומטר, עד לקו רכס הגבעות המשקיף על עמק איילון ומושב מבוא חורון. האתר נמצא כמה עשרות מטרים דרומית למצפה נתן (שימו בווייז). הגישה למערות ולשרידים העיקריים היא מצדו המזרחי של הרכס.

כתבות נוספות

מאות מיליונים בדרך

חברת מגה אור צפויה להכניס מדי שנה 250 מיליון שקל, לאחר החתימה על מערכת הסכמים ארוכת טווח בתחום חוות השרתים שהיא מקימה

בין בורשט לחריימה

ד"ר אנה פרשיצקי ממודיעין, מרצה בכירה לסוציולוגיה, חקרה את השתלבות העולים מברית המועצות בפריפריה הישראלית, על תהליך ה"התמזרחות" שעברו, ומסבירה מדוע הדור השני צמא כיום לאוכל מבית אימא רוסיה

טילים או חרדים

נדמה שמתנהל כאן ניסוי אלוקי שמבקש לבדוק מתי יקומו החילונים על החרדים ואיש ישלח יד בנפש חברו

נתנו מגופם

מדינת ישראל מובילה בשיעור תורמי כליות, ומבין הישראלים הרבים שעשו זאת ישנם 30 תושבי מודיעין: "הייתה לי הזדמנות להציל חיים, אז אעמוד מהצד?"

בין בורשט לחריימה

ד"ר אנה פרשיצקי ממודיעין, מרצה בכירה לסוציולוגיה, חקרה את השתלבות העולים מברית המועצות בפריפריה הישראלית, על תהליך ה"התמזרחות" שעברו, ומסבירה מדוע הדור השני צמא כיום לאוכל מבית אימא רוסיה

המשך קריאה »

נתנו מגופם

מדינת ישראל מובילה בשיעור תורמי כליות, ומבין הישראלים הרבים שעשו זאת ישנם 30 תושבי מודיעין: "הייתה לי הזדמנות להציל חיים, אז אעמוד מהצד?"

המשך קריאה »