רותי רבינוביץ', מהנדסת אווירונאוטיקה ואם לחמישה מרעות, סירבה להשלים עם העובדה כי בנה האוטיסט הפסיק לדבר, ולאחר שאיתרה את הטיפול הנכון עבורו שהשיב לו את הקול למדה תסריטאות והפכה את המסע המשפחתי לסרט.
״המילים שלו הלכו ופחתו עד שהפסיק לדבר לגמרי״, היא נזכרת. ״גם נראה היה שאיבד את הקשר עם הסביבה. הרופאים קבעו שמדובר בתסמונת נדירה, מחלה נוירודגנרטיבית. הם לא הציעו הסבר וגם לא תקוה לריפוי״.
למרות האבחנה ההחלטית, רבינוביץ' סירבה להשלים עם רוע הגזרה. ״בתור מהנדסת, אם משהו מתקלקל אני חייבת להבין מה קרה, אבל כל הבדיקות של יהונתן היו תקינות", היא מספרת ומוסיפה כי לאחר שפרשה משירות קבע התפנתה להקדיש את כל זמנה לחיפוש אחר תשובות. במהלך הדרך היא פוגשת את פרופסור יורם בונה, שסיפר לה על אוטיסטים נוספים כמו בנה שאינם מדברים אולם מצליחים לתקשר באמצעות הקלדה. אותו פרופסור מפנה אותה אל יעל כהן, המטפלת באוטיסטים בשיטה שפיתחה להבעה בהקלדה. ״זה שינה לנו את החיים״, היא אומרת, ״לראשונה ראיתי שהילד שלי לא נעלם, הוא כאן, ויש דרך לשמוע אותו״.
בהמשך הדרך מתחילה רבינוביץ' להרצות על סיפורה האישי, אבל זו רק ההתחלה. "הבנתי שצריך לספר את הסיפור שלנו מעל הבמה הכי גבוהה, לעשות על זה סרט". היא נרשמה ללימודי תסריטאות בבית הספר ״מעלה״ בירושלים, ובמסגרת סדנת "בית מדרש יוצר" לבוגרי בית הספר כתבה תסריט לסרט קצר על אם שנאבקת להשיב את ילדה האוטיסט שמצבו מידרדר. ״רציתי להביא אל המסך את המצבים הפחות מדוברים, לגעת בקושי, ברגעי השבר, בלי להסיט את המבט", סיפרה השבוע.
לאחר שנתיים וחצי של עבודה, בשיתוף היוצרת רבקה אימבר, זכה התסריט בתקציב הפקה והפרויקט של רבינוביץ' יצא לדרך. את הפירות היא קטפה לאחרונה, כאשר הסרט זכה בציון לשבח בפסטיבל שומרון לקולנוע. בנימוקי השופטים נכתב כי "'תפוח' הוא סרט רגיש הנכנס בעדינות ובאומץ לעולמה של אם הנלחמת להחזיר את בנה לחיים שהכירה. הבימוי המדויק והמשחק המצוין יוצרים חוויה מרגשת ונוגעת ללב המייצרת נקודת מבט אינטימית ומטלטלת עם עולמה של משפחה עם ילד על הרצף".
ב-24 בדצמבר יתקיים מבצע התרמה בהובלת העמותות אלו"ט ואותי, בסימן העלאת המודעות לאוטיזם בישראל ולעידוד חברה פתוחה, סבלנית ומכילה יותר.
