התזונאית של פיקוד מרכז, סרן אודליה אברהמי, תושבת מודיעין, מודאגת מרמת הבריאות של אנשי הקבע בצה"ל ומייעצת לשדרת הפיקוד כיצד להשיל קילוגרמים מיותרים. הצבא ממשיך לצעוד על קיבתו
לפני שבועיים התקשר נגד בפיקוד מרכז לסרן אודליה אברהמי ואמר לה "אודליה, הצלת את חיי, כי הייתי על סף התהום". שיחה כזו שמגיעה מנגד בקבע איננה יוצאת דופן בשלל הפניות שאברהמי מקבלת, כולל סמסים ומיילים, כי הקצינה הצנומה, תושבת מודיעין ואם לשני ילדים, היא התזונאית של פיקוד מרכז, האחראית על מה – ובעיקר על כמה – החיילים מכניסים לקיבתם.
אותו נגד בקבע, המשרת באחד הגדודים בפיקוד, הגיע לאודליה לפני חודשיים וחצי, לא בכדי. "בדרך כלל מגיעים אלי בעקבות לחצים, ולא כל כך מרצון חופשי", היא מחייכת.
פצצה מהלכת
והנה הסיפור: הנגד, באמצע שנות העשרים לחייו, שקל 130 קילוגרמים. הוא הסתובב עם רמת כולסטרול שהגיעה ל-280 (הרמה התקינה מוגדרת כ-110), וטריגליצרידים – שהם השומנים הכללים בדם – ברמה של 350 (הרמה התקינה – 180).
שני המספרים האלה נחשבים ללא פחות מאשר 'זוועתיים' במושגים רפואיים, וההגדרה לאדם כזה היא לא פחות מ'פצצה מהלכת', וכשמדובר בגבר בסביבות גיל 25, המצב מחייב טיפול דראסטי.
הרופא הגדודי שראה את בדיקות הדם של הנגד נבהל ולחץ עליו שיתחיל בטיפול רפואי ובדיאטה, אלא שהאיש לא רצה ללכת לטיפול, "אולי מין סוג של הדחקה או מחשבה שבגיל צעיר כל כך 'זה בסדר', אני לא יודעת מה עבר לו בראש. אלא שיום אחד הגיעה לנגד הבשורה הקשה, ודווקא מגורמי השלישות: 'אם לא תשפר את מצב בריאותך, הצבא ישקול את המשך החוזה שלך', הודיעו לו, וזה מה ששבר אותו", מספרת אברהמי. הרופא הגדודי מיהר להרים אליה טלפון, סיפר לה על המקרה, והיא זימנה את הנגד לפגישה במשרדה שב'מצודת כפיר' בירושלים. "ישבתי איתו, בניתי תוכנית הרזייה מבוקרת שלוקחת בחשבון את מצבו הבריאותי, והנס קרה", היא אומרת.
פחד מאי חידוש חוזה – גם דרך לרזות
במשך חודשיים האיש שמר בהקפדה על הדיאטה שקיבל מאודליה, נגמרו חגיגות הבורקסים והפיצות, והפחד שחוזה השירות שלו יותר עשה את שלו. האיש השיל 20 קילוגרמים בשמונה שבועות, כשאודליה ממהרת להסביר ש"זה לא היעד הסופי, אני רוצה שהוא יגיע לתשעים קילו, בהדרגה, כי לרדת מהר זה לא בריא".
צה"ל מציין החודש את 'חודש הכושר והבריאות', מה שאומר שבקרב החיילים החודש הקרוב מוקדש לקידום המודעות לתזונה נכונה לצד פעילות גופנית, במטרה לשפר את בריאותם הכללית, בעיקר של הקצינים והנגדים בשירות קבע, שהם החוליה החלשה בסיפור.
מהי תמונת המצב כיום בצה"ל מבחינה תזונה ובריאות?
"אני מטפלת בעיקר באנשי קבע, ולגביהם אני יכולה לומר לך שיש עליה ברמת התחלואה במחלות כמו יתר לחץ דם וסוכרת, וצריכים לתת על כך את הדעת. בקרב החיילים בחובה התמונה כמובן שונה, הם בגילאים אחרים ובתעסוקות אחרות".
כלומר אנשי הקבע חולים יותר מהאוכלוסייה הכללית?
"בגדול המצב הבריאות של אנשי הקבע פחות טוב מהבריאות הכללית, אני מעריכה שבמחלות כמו סוכרת ויתר לחץ דם יש בקרב אנשי הקבע 20% יותר חולים מאשר באוכלוסייה הכללית".
זה צריך להדאיג אותנו? מדובר בכושרם של מפקדים.
"לא, אבל צריך לפעול כדי לשנות את המצב וזה למעשה מה שאני עושה בארבע השנים האחרונות מאז שהתגייסתי לקבע".
אברהמי. "שברתי את המיתוס שאוכל בריא הוא אוכל לא טעים"
כולנו מכירים את הדמות המיתולוגית של נגדים עם כרס שבהפסקות השק"ם שולחים את הנהג הפרטי לקנות לאפה או שווארמה בסטקייה הקרובה.
"נכון, וזאת בעיה. יש לא מעט אנשי קבע שאוכלים לא מסודר. אני שומעת הרבה מקרים של אנשי קבע שמגיעים אליי לטיפול וייעוץ, שלא אוכלים כל היום, ואז בערב, כשהם מגיעים הביתה, הם מתנפלים על המקרר, כאן נגרם הנזק הגדול".
חייל – הקוסקוס המלא הוא שלך ובשבילך
ויש פתרון?
"לא תמיד האשמה היא בקצין או בנגד. בגדול אני יכולה לומר לך שרובם המכריע עובד קשה מאד, הם עסוקים לפעמים עד שעות הלילה, במיוחד אם יוצאים לתרגילים או לפריסות בשטח, לכן אני מבינה גם אותם".
ומה את עושה?
"אני מבצעת פעילויות שוטפות בתחום התזונה, כדי לקדם את נושא בריאות החיילים – סדנאות להרזייה לקצינים ולאנשי קבע, שיחות אישיות ומעקב אחרי תוכניות טיפול שכוללת הרזייה ושיפור נתוני הבדיקות הרפואיות, הדרכת נגדי מטבח ומנהלי מטבח, הוצאת הנחיות מקצועיות לטבחים, שיתופי פעולה עם קצינים לוגיסטיים ביחידות השונות, והנחיות מה לבשל ואיך להכין תפריטים שונים ומגוונים".
תני לי דוגמא של פעילות כזאת.
"למשל הקוסקוס המלא. זהו מאכל בריא בהרבה מהקוסקוס הרגיל והמוכר, אבל יש אחראי מטבח שממש לא מזמינים לבסיס קוסקוס מלא אלא רק קוסקוס רגיל, ואתה יודע למה? כי החיילים רגילים ואוהבים קוסקוס רגיל, וגם הטבחים עצמם. לוקח זמן להתרגל לקוסקוס מלא וגם צריך לבשל אותו משך זמן כפול, וישנם טבחים בצבא שרוצים להכין מהר קוסקוס אז לא מזמינים באספקה קוסקוס מלא ובריא אלא רק קוסקוס רגיל. אני שיניתי את זה והכרחתי את המטבחים לבשל קוסקוס מלא".
ואיך משנים גישה כזאת?
זה לא רק הקוסקוס, זה קורה בהרבה מזונות, חיילים אוהבים מאד צ'יפס, אז הטבחים מטגנים הרבה, כי הם גם נהנים לקבל מחמאות מהחיילים. אני משכנעת – וגם בסמכותי כקצינה להוריד הוראות למי שלא משתכנע. יש לי גיבוי מלא מקצין הרפואה הפיקודי ומאלוף הפיקוד".
ואחראי המטבח משתכנעים?
"אצלי בפיקוד מרכז כן, היו מקומות שבהם הביאו תזונאים אזרחים במיקור חוץ, וכשהם ניסו לתת הנחיות לאחראי המטבח לא תמיד זה עבר חלק. עכשיו מגייסים תזונאי פיקודי גם בפיקודי הצפון והדרום, כנראה שמישהו חושב שהתפקיד הזה חשוב בצבא".
אתגר מקצועי, כולל קורס קצינות
סרן אברהמי היא בת 33, נשואה לגיא – קצין במשטרת ירושלים – ואם לשני ילדים, נולדה בנהריה ושירתה בסדיר כחיילת בלשכת הגיוס בחיפה.
את הלימודים האקדמיים בתחום התזונה השלימה בפקולטה לחקלאות ברחובות, ובכלל לא חשבה על הצבא כאופציה כשהחלה לעבוד באזרחות כתזונאית בבית אבות, ואחר כך בקופת חולים. חייה התנהלו על מי מנוחות, עד ששמעה שבפיקוד מרכז מבקשים לגייס תזונאית.
אז היא הייתה כבר נשואה ואם לילד, כשהמשפחה התגוררה במבשרת ציון, משם בא בעלה גיא. "ראיתי בזה אתגר, ניגשתי לראיון והתקבלתי, ובנובמבר 2009 התגייסתי בחזרה לצבא והייתי צריכה לעבור קורס קצינות", היא מספרת.
כאם לילד ואשה נשואה בגיל שאינו גיל שירות החובה, קורס קצינות איננו אתגר שבא בקלות. אבל אברהמי לא נרתעה ועברה קורס בבה"ד 12 בצריפין, שהיה מיועד למתגייסים מבוגרים יחסית, ברובם עם ליקויים בריאותיים: "לא עשינו מסע אלונקה או משהו פיסי קשה, בעצם ישבנו ולמדנו כל היום בחדרי הכיתות, ובסוף הקורס קיבלתי דרגות סגן וכעבור שנה וחצי הועליתי לדרגת סרן".
למרות שהיא יושבת במטה הפיקוד ב'מצודת כפיר' בירושלים, היא 'חורשת' את הארץ, כי חיילי הפיקוד מתאמנים גם ברמת הגולן ועושים תעסוקות מבצעיות גם בעוטף עזה.
זה לא מקשה על קצינים שמשרתים נניח בחברון להגיע אליך לייעוץ תזונתי?
"אני מתגמשת. בדרך כלל אני מסדרת פגישות לקצינים ולנגדים אצלי בפיקוד ביום ראשון, כך שבדרך ליחידה הם עוברים אצלי, או בימי שלישי בדרך לאפטר, מסתדרים".
ומה את עושה כשנגד או קצין לא משתף פעולה, שובר דיאטה שנתת לו או סתם נשבר?
"ברוב המקרים זה לא קורה. בסדנאות ההרזייה שאני עורכת לאנשי פיקוד מרכז – והתקיימו כבר רבות כאלו – האנשים רואים תוצאות. בכל סדנה כזאת שנמשכת כחודשיים כל משתתף יורד בממוצע כשמונה קילוגרם, וזה יפה מאד ומתגמל".
מה הם לומדים בסדנה כזאת?
"האנשים לומדים על מזונות והרכבי מזון, מקבלים תפריטים ולומדים על הרגלי תזונה, הם לומדים לקרוא תוויות מזון ולהבחין במרכיבים השונים".
ומה קורה אחרי שהסדנאות מסתיימות?
"הקשר נמשך, הרבה קצינים ונגדים מתקשרים אליי וממשיכים להתייעץ, אני מקבלת הרבה סמסים וטלפונים מקצינים שאומרים לי 'אודליה, אני בסופר, מה יותר בריא, זה או זה?'. ואז אני בטלפון עוזרת להם, שלא ייקנו שטויות".
ומה עם החיילים הסדירים, להם לא מגיעות סדנאות?
"אנחנו בחודש הכושר והבריאות בצה"ל ובמסגרת זו החיילים הסדירים מקבלים הדרכה מקיפה. אנחנו באים ליום שלם לבסיס, מתחילים בשבע בבוקר בשיעור מד"ס כדי להכניס אותם לעניינים, אחר כך מבצעים בדיקות משקל, מדידת היקפים, מדידת לחץ דם ובדיקות דם לגילוי שומנים וכולסטרול. אחר כך הם באים לארוחת בוקר בריאה בחדר האוכל – בלי מאפים ובורקסים וכל השטויות שהם רגילים אליהן – שכוללת דגני בוקר וירקות. יש לנו דוכנים ותחנות שהחיילים עוברים בהן ושומעים על אורח חיים בריא ואיך מתנהלים מבחינת תזונה נכונה".
אלוף הפיקוד עצמו קיבל ממך ייעוץ תזונתי?
"לא, הנוכחי (אלוף אלון ניצן. י.ג.) ממש לא צריך, הוא שומר על עצמו, אין לו עודף משקל והוא בכושר גופני מצויין, אבל יש הרבה קצינים שמגיעים אליי לייעוץ. בדרך כלל אנשי השטח הקרביים כמו מג"דים וגם מח"טים לא זקוקים לייעוץ כי הם בכושר גופני ובריאותי טוב, אבל יש מתחתיהם בשדרת הפיקוד לא מעט בעלי תפקידים שכן צריכים ייעוץ וטיפול. הגיע אליי קצין שפשוט לא היה נעים לו מהמפקד שלו שגער בו ביום הכושר היחידתי, שהוא לא משיג תוצאות טובות בריצה בגלל המשקל העודף. זה השפיע עליו קשה והוא בא אליי וביקש תוכנית הרזייה. תוך חודש הוא הוריד את הבטן וחזר לכושר".
זו הרבה עבודה פסיכולוגית.
"נכון מאד, חלק מהתפקיד שלי זה לזעזע, כדי להביא לשינוי ודרך השינוי לשפר את בריאות החיילים. זה תהליך חשוב לצבא כי החיילים והקצינים הם נכס של הצבא וחייבים לדאוג להם".
ולמה לא לוקחים דיאטניות ותזונאיות אזרחיות?
"מסיבה מאד פשוטה – דיאטנית אזרחית לא יודעת מהו מגוון המוצרים שיש בצבא, שהוא שונה מאד ממה שיש על מדפי הסופרים. מה יעזור לחייל אם היא תגיד לו, נניח, 'תאכל טופו במקום בשר', או יוגורט מסוג מסויים שלא נמצא בצבא?".
תפריט קרבי, עלינו
לסיום, תני לי תפריט לדוגמא שעליו את ממליצה לאנשי הקבע בצבא.
"תפריט שכולל כ-1,500 קלוריות ליום מחייב שתייה מרובה של מים, חובה לבצע פעילות גופנית שלוש פעמים בשבוע, לאכול כל שלוש שעות משהו, ולאכול מסודר בכלל ולא להגיע למצב שלא אוכלים חמש-שש שעות, כי אז יש ירידת סוכר ומתנפלים על האוכל. שמירה על עקרונות אלה תביא לירידה של קילוגרם אחד בשבוע ,וזה אופטימלי. והנה התפריט:
ארוחת בוקר – שתי פרוסות לחם מחיטה מלאה, ירקות, גבינה ודגני בוקר; ארוחת ביניים, בערך בשעה 10:00 – שני תמרים, כמה אגוזי מלך ומספר שקדים; ארוחת צהריים – מנת בשר ופחמימה כמו אורז או תפוחי אדמה, ירקות מבושלים מאודים או בסלט; ארוחת ביניים, בערך בשעה 16:00 – פרי ושקדים; ארוחת ערב – סלט ירקות, לחם מחיטה מלאה, אבוקדו או שמן זית וירקות".
וזה מבטיח ירידה במשקל?
"כן, כמובן כולל כל העקרונות הנילווים של פעילות גופנית ומה שהזכרתי קודם".
ממה את הכי מרוצה בתפקיד?
"בעיקר מזה ששברתי את המיתוס שאוכל בריא הוא לא אוכל טעים".
