"אנשים רבים לא מבינים עד כמה הכלים המשפטיים במדינת ישראל יכולים להגן עליהם כבר מהשלב הראשוני", מסבירה עו"ד שקמה אדרי, מומחית בדיני משפחה ואלימות במשפחה. "ברגע שנפגע או נפגעת עושים את הצעד האמיץ הראשון – פנייה לעורך דין – נפתח עבורם עולם שלם של אפשרויות שיכולות להציל חיים."

מהי אלימות במשפחה?

כשמדברים על אלימות במשפחה, רבים חושבים מיד על אלימות פיזית – מכות, חבלות ופגיעה גופנית. אך בפועל, התמונה רחבה הרבה יותר. עו"ד אדרי מדגישה: "אלימות יכולה לבוא לידי ביטוי גם בצעקות והשפלות חוזרות, בשליטה כלכלית – למשל מניעת גישה לכסף או כרטיסי אשראי, ואף בניתוק חברתי מכוון מהסביבה. כל אלה נחשבים אלימות לכל דבר."

החוק הישראלי מכיר בכל הצורות הללו ומאפשר לנפגעים לקבל הגנה משפטית, גם אם לא נגרמה פגיעה פיזית ישירה.

הכלים המשפטיים שעומדים לרשות הנפגעים

עו"ד שקמה אדרי מפרטת את האמצעים המרכזיים שהחוק מעמיד לרשות נפגעי אלימות במשפחה:

1. צו הגנה – אחד הכלים המהירים והיעילים ביותר. צו זה יכול להרחיק את בן או בת הזוג האלים מהבית, לאסור עליו ליצור קשר טלפוני או דיגיטלי, ואף למנוע ממנו להתקרב למקום העבודה או למוסדות חינוך של הילדים. "במקרים דחופים, ניתן להוציא צו הגנה בתוך שעות ספורות", אומרת עו"ד אדרי.
2. צו למניעת הטרדה מאיימת – מתאים במצבים בהם אין קשר משפחתי קרוב אך קיימת הטרדה מסוכנת. "לא פעם אנחנו נתקלים במקרים שבהם בן זוג לשעבר מסרב לשחרר – גם כאן יש מענה ברור בחוק", מוסיפה אדרי.
3. הליכים פליליים – כאשר מדובר באלימות חמורה, ניתן ואף רצוי להגיש תלונה במשטרה. במקרים אלה, ההליך הפלילי מתקיים במקביל להליך האזרחי, מה שמעצים את ההגנה על הנפגעים.
4. טיפול בילדים – במקרים בהם הילדים חשופים לאלימות, בית המשפט יכול לקבוע מגבלות חמורות על הסדרי הראייה ואף להורות על טיפול מיידי בשיתוף רשויות הרווחה.

   החשיבות של ליווי משפטי מקצועי

בשלב הזה נכנס לתמונה עורך דין אלימות במשפחה. "החוק מעניק הרבה מאוד כלים, אבל חשוב לדעת איך להשתמש בהם בצורה נכונה ואפקטיבית", אומרת עו"ד שקמה אדרי. "יש הבדל גדול בין מי שניגש לבית המשפט לבד, לבין מי שמגיע מלווה בעורך דין שמכיר את המערכת, את הנהלים ואת הדרכים לשכנע את השופט בצורך הדחוף בהגנה."

לדבריה, לא אחת נתקלת במקרים שבהם בקשות שהוגשו ללא ליווי משפטי נדחו – פשוט כי לא הוצגו כראוי הראיות או לא נוסחו בצורה המתאימה. "אלו מצבים מתסכלים מאוד, כי מאחורי כל בקשה כזו יש חיים אמיתיים, אנשים שחיים בפחד יום־יומי."

מודיעין – תמונת מצב מקומית

גם בעיר מודיעין, כך מתברר, לא חסרים מקרים של אלימות במשפחה. "לצערי, זו לא בעיה ששייכת לפריפריה או לחברה אחרת", מדגישה אדרי. "זה קורה בכל מקום – גם בשכונות מבוססות, גם במשפחות שנראות 'נורמליות' מבחוץ. במודיעין אני פוגשת לקוחות מכל שכבות האוכלוסייה."

היא מוסיפה כי דווקא בעיר מתפתחת כמו מודיעין, עם קהילה משפחתית וחזקה, יש חשיבות מיוחדת לשבירת השתיקה ולעידוד פנייה לעזרה. "ככל שיותר אנשים ידברו על זה, כך יפחת הפחד והבושה – ונוכל למנוע מקרים חמורים יותר."

ההשלכות על הילדים

אחת הנקודות הכואבות ביותר היא ההשפעה על הילדים. "גם אם ילד לא מוכה פיזית, עצם החשיפה לאלימות בין ההורים משאירה בו חותם", מסבירה עו"ד שקמה אדרי. "מחקרים מראים שילדים שגדלים בסביבה אלימה עלולים לסבול מבעיות התנהגות, קשיים בלימודים, ואף לחזור על הדפוסים הללו בבגרותם."

לכן, לדבריה, בתי המשפט נוטים להתייחס בחומרה רבה למצבים שבהם ילדים מעורבים – ובצדק. "המטרה היא להבטיח שלילדים תהיה סביבה בטוחה ומוגנת לגדול בה."

לקרוא לעזרה – לא לחכות לרגע האחרון

עו"ד שקמה אדרי מסכמת במסר חד וברור: "הטעות הגדולה ביותר היא לחכות. כל יום שבו אדם חי תחת אלימות – פיזית, נפשית או כלכלית – הוא יום מסוכן. החוק לצדכם, והמערכת המשפטית ערוכה להגן עליכם. השלב הראשון הוא לאזור אומץ ולפנות לייעוץ משפטי. משם – אנחנו נדאג להמשך."