לכל מי שחושב שהשוויון כבר פה ושאין צורך בפמיניזם, הנה כמה נתונים לפתוח איתם את יום האישה הבינלאומי: רק 20% מכלל בעלי העסק בישראל הם נשים. אחוז הנשים מכלל העצמאים נמוך אף יותר – 9% בלבד. עסק משפחתי, שהוקם למשל על ידי בעל ואישה, יהיה רשום על שם האישה ב-4% מהמקרים בלבד. אם אישה העובדת בעסק משפחתי תרצה לקבל משכורת, היא תצטרך להוכיח הכשרה מקצועית מתאימה – מה שלא נדרש מבן הזוג או מהעובדים האחרים – ושני בני הזוג יאלצו לשלם מיסים גבוהים מאוד, גבוהים מהרבה מהנדרש במקרים אחרים. אם, לעומת זאת, היא תחליט לוותר על המשכורת משיקולי מיסוי – הרי ההכנסות נכנסות לקופה הביתית המשותפת – היא תיחשב עקרת בית וישללו ממנה זכויות של נשים עובדות. במקרים מסוימים – לא תמיד – היא תהיה זכאית לקצבה מסוימת מהביטוח הלאומי. ואם בביטוח הלאומי עסקינן – אישה עצמאית שיולדת גם לא זכאית לחופשת לידה. "אין לי מילים מרוב כעס על הדברים האלה", אומרת ליאורה ירדני, יועצת עסקית המלווה אנשים – ונשים – בדרכם לפתיחת עסק עצמאי.

לעזוב את הנוחות

ירדני (50), נשואה ואם לשניים, עצמאית מזה שמונה שנים, מתגוררת במודיעין. אחרי תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במנהל עסקים, עם התמחות בשיווק, עבדה שנים כשכירה, הייתה מנהלת שיווק ומנהלת פיתוח עסקי. "היה לי מאוד נוח לקבל משכורת יפה, רכב חברה, טלפון סלולרי, ובעיקר היה לי נוח עם הביטחון", היא מעידה על עצמה. בתפקידה האחרון עבדה כמנהלת פיתוח עסקי לעסקים קטנים מטעם גוף שעוסק בנושא. את הדחיפה לצאת לעצמאות קיבלה מהיועצים בשטח. "ושם היו לי פחדים איומים, לעזוב את הנוחות, את המשכורת והמקום הבטוח. היום, כשאני מלווה נשים שנמצאות בנקודה הזו, אני רואה איך רבות מהן רוצות לצאת לעצמאות כי מרגישות מתוסכלות, מנוצלות, לא ממצות את היכולות שלהן בתפקיד, אבל מפחדות לצאת מאזור הנוחות שלהן. אני מבינה את הפחד הזה. במקרה שלי הצעדים הראשונים היו ממש טראומתיים. מס הכנסה, מע"מ, איך מביאים לקוחות, כשאני אצל לקוח – איך אני אבקש את הכסף? אני מתביישת. האם אני באמת זכאית לקבל את הכסף הזה? זה לזרוק את עצמי לתוך האוקיינוס כשאני לא בטוחה שבכלל למדתי לשחות".

לדברי ירדני, ברחבי העולם מבינים היום שעסקים קטנים הם הגלגלים לצמיחה במשק, ולא חברות הענק. במסגרת עבודתה עם יזמים המעוניינים לפתוח עסק היא מלווה פורשי צה"ל מטעם משרד הביטחון ("הדרכתי עד היום עשרות גברים, ואישה אחת בלבד"), עולים חדשים מטעם משרד הקליטה ("מכל העולים המעוניינים לפתוח עסק הרוב הגברי מוחלט. מהמגזר האתיופי לא נתקלתי ולו באישה אחת") ושלל יזמים מטעם מט"י – המרכז לטיפוח יזמות של משרד הכלכלה. "אני חושבת שצריך לעודד פה נשים בצורה הרבה יותר חזקה", אומרת ירדני, "אם זה בתמיכה, גיבוש, הדרכה, עידוד, איזושהי סוכרייה נוספת לנשים – יותר שעות חונכות למשל. משהו שיעזור לשנות את חוסר האיזון הזה". כמי שעובדת בשטח עם עצמאים בתחילת דרכה, היא מפרטת חסמים נפוצים בדרך לפתיחת עסק עצמאי, ומפרטת כלים הכרחיים להצלחה.

נשים לא מעריכות את עצמן

"מתוך כלל היזמים שאני מקבלת במט"י גם כך יש מיעוט נשי", אומרת ירדני, "ובממוצע רק 10% מהנשים שבאות לחונכות ממשיכות בתהליך אחרי הפגישה הראשונה. 90% מהן נסוגות ולא מגיעות בכלל להקמה." הסיבה לכך היא מספר חסמים העומד בפני מי שרוצה לפתוח עסק. חלקם ייחודיים לנשים, וחלקם קיימים גם אצל גברים – אולם בצורה פחותה. ירדני מפרטת:

החסם הכלכלי: "עסק צריך עתודות כלכליות מסוימות, ולוקח זמן עד שהוא מתחיל להניב הכנסות." אומרת ירדני. לדבריה, רוב היזמים נתקלים במחסום בפן הכלכלי בבואם לפתוח עסק, לפעמים כבר בשלב הייזום, אם אין כסף להשקעה הראשונית, ולפעמים במהלך השנה הראשונה, כשהעסק כבר קיים אבל לא מכניס עדיין. אולם לנשים יותר קשה בהקשר הכלכלי, בראש ובראשונה בגלל שסטטיסטית הן מרוויחות פחות מגברים. אולם גם הפן החברתי משחק תפקיד: "אם הן נשואות הכסף הוא משפחתי, ולא תמיד הסביבה או הבעל תומכים, ואם הן רווקות – הן צריכות לחסוך מספיק כסף מראש כדי להתחיל, ולא תמיד זה מתאפשר כי כאמור, סטטיסטית נשים מרוויחות פחות."

החסם הסביבתי: בחיים שלנו, אומרת ירדני, אנחנו מתקבעים בהרגלים. הקמת עסק דורשת ממי שהיה שכיר במשך שנים לשנות את כל צורת החשיבה, שלו ושל הסביבה. "אני גדלתי בבית של עצמאים, כך שמגיל צעיר למדתי שזה משהו שהוא אפשרי, למדתי לא לפחד," מעידה ירדני על עצמה. "בבתים של הורים שכירים, אין הרבה מעוף ורצון לעשות ולהשיג יותר, ולו היו חושבים להפוך לעצמאים הם היו נתקלים בחשש גדול משינוי". לדבריה, הקושי להתמודד עם השינוי הזה הולך וגדל ככל שהרצון לצאת לעצמאות מגיע בגיל מבוגר יותר.

החסם המשפחתי: החסמים הקלאסיים של נשים בכל הנוגע לעזיבת אזור הנוחות נוגעים למשפחה, לרצון לפרנס את הילדים ולחשש שהקמת עסק תדרוש מהן התעסקות מתמדת בעבודה ותרחיק אותן מילדיהן.  "תמיד הן אומרות שיום אחד הן יקומו ויעשו את זה, אבל המחשבה על התמודדות עם הקמת עסק במקביל למשפחה גורמת להן לדחות את זה לאחר כך, לכשהילדים יגדלו, ולרוב האחר כך הזה לא מגיע, או שהוא מגיע בגיל שבו הרבה יותר קשה להצליח".

הערכה עצמית נמוכה: עוד חסם קלאסי של נשים. האופי היזמי דורש הערכה עצמית גבוהה, ונשים נוטות הרבה יותר מגברים להערכה עצמית נמוכה ברמה המקצועית, ובכלל. "לפעמים מתחשק לי להרביץ להן," אומרת ירדני בתסכול. "ליוויתי פעם בחורה מקסימה שהיא מורה לעלייה לתורה בבית ספר רפורמי. אני יושבת איתה ועובדות על המטרות, והיא יושבת וכותבת והולכת עם רשימת המכולת הביתה, ואחר כך מתקשרת ואומרת – אני לא בטוחה שזה מתאים שאבוא כי לא עשיתי מה שצריך. ביקשתי שתבוא בכל זאת, ובפגישה היא אמרה – לא עשיתי כלום. שאלתי – מה כן עשיתי? והיא התחילה לפרוט: פניתי להורים, דברתי עם הרב, ובאתר נותנים לי לעשות ככה וככה. ואני יושבת ושואלת: תגידי, את ראית מה עשית? ואז היא התחילה לחייך ואמרה – אה, נכון. היא לא יוצאת דופן. ההערכה הנשית שואפת לאפס, כי הסביבה אף פעם לא נותנת לך להרגיש שאת עשית משהו. אני מזדעזעת לפעמים כמה נשים לא מעריכות את עצמן בצורה נכונה."

כלים להצלחה

הקמת עסק, אומרת ירדני, היא סוג של מלחמה בכמה חזיתות: בתהליך ההקמה והייצור, באפיון, בזיהוי פלח השוק, בתמחור נכון, בשיווק עצמי, בעמידה מול הלקוח, "וזה כל כך הרבה מאמץ שהוא כמעט בלתי אפשרי כשאתה עושה ללא כלים מתאימים." הכלים המתאימים, אגב, לא חייבים להיות תואר שני במנהל עסקים. אבל כן דרוש אופי יזמי (ראו מסגרת) ונקיטת מספר צעדים. הראשון מתוכם מתחיל בבית:

קבלת תמיכה מהסביבה. זו, אומרת ירדני, הנקודה הכי אקוטית כדי כן להצליח. זה יכול להיות בן זוג, ילדים, הורים, חברים וחברות. "הצעד הזה מלווה כאמור בהמון פחד, שהוא הגיוני וברור, ויש כל כך הרבה צמתים שבהם את לא יודעת לאיזה כיוון ללכת. אם הסביבה לא רק שלא תומכת אלא לפעמים עוצרת – זה מתכון בטוח לכישלון. אי אפשר להילחם בכל החזיתות." היא מביאה כדוגמה אישה שהגיעה אליה לייעוץ מתוך מחשבה לפתוח עסק לאפיית עוגות מהבית, אולם דחתה את הפגישות בביתה מסיבות שונות ומשונות. "בסופו של דבר הצלחנו לקבוע פגישה אצלה בבית, ובאמצעה, באופן מפתיע, הגיע הבעל הביתה. בתמימות רבה אמרתי – שלום, אני היועצת, והיא נהייתה ירוקה ואומרת – לא, היא חברה שלי, אז הבנתי שיש פה בעיה. ואכן,  בפגישה הבאה היא סיפרה שבעלה לא מאמין שהיא מסוגלת להצליח, כי היא לא מספיק מוכשרת ולא מתאים לה להיות אשת עסקים. באותה פגישה אמרתי לה שתסגור את הבסטה. לחיות בפחד ובשקרים – זה לא שווה את זה."

מציאת שותף: לקיחת שותף מלווה לא פעם בחשש, המשותף לגברים ולנשים, לחלוק עם מישהו את הרווחים. אבל שותף לא חייב להיות שותף עסקי – זה יכול להיות שותף לחלום, מישהי או מישהו שעושה אותו הדבר כמונו, או רוצה גם כן להצליח, וזה יכול להיות גם איש מקצוע: מלווה עסקי, מאמן אישי, חונך, מנטור, מישהו שידע לכוון ולעודד. "כשעזבתי את עבודתי כמנהלת פיתוח עסקי בחברת ייעוץ והלכתי להיות עצמאית השתמשתי בשני מנטורים, שניהם יועצים, שלפני כן הייתי הבוסית שלהם" אומרת ירדני. "היו כמה וכמה פעמים שהתקשרתי אל אחד מהם ובכיתי לו בטלפון אחרי פגישה. והוא היה מרגיע אותי, ומקשיב לי, ומשקף לי ומייעץ לי. בפעם הראשונה שנתתי הצעת מחיר ללקוח פרטי, התקשרתי וביקשתי מאחד מהם שיבוא איתי. אמרתי לו – מבחינתי קח אתה את כל הכסף, אבל תן לי גב. והוא הלך איתי יד ביד, נפגש איתי את כל הפגישות. לא קיבלתי שקל מהפרויקט הזה, אבל למדתי המון."

עשיית תוכנית עסקית: תוכנית עסקית היא מונח המתייחס למסמך שהיזם מעביר למשקיע, לבנק או לקרן, וכלל צפי לפיתוח עסקי, להוצאות ולהכנסות. "לא על זה אני מדברת". אומרת ירדני, "אלא על תוכנית שתלך למגרה. רשימת מכולת של מה אני הולכת לעשות בכל שלב: מה המוצר, למי הוא מתאים, מי קהל היעד, מה סוג המוצר, מה המאפיינים שלו, איך אני פונה לקהל היעד שלי, איך אני משווקת את זה, איך אני מתמחרת בצורה מותאמת לשוק – והטעות הכי גדולה של נשים שמתחילות היא למכור את עצמן בזול, כי ברגע שקבעת מחיר נמוך זה מה שאת שווה בשוק. וברגע שיש לי את כל אלה – יש לי תוכנית. אני יודעת למי אני צריכה לפנות ואיך ומה אני אגיד לו, כל שנותר לי הוא לבצע."

ניהול זמן: גם פה חשוב מאוד לעשות מסגרת שעות עבודה ולקבוע לוחות זמנים, סדר יום מדויק וחלוקת משימות על פני היום, השבוע, החודש והשנה.

ניהול העסק בצורה מדויקת: תיוק תהליכים מול לקוחות, גופים, ספקים ורשויות (ביטוח לאומי, מע"מ וכדומה). סידור הכנסות והוצאות. תשלום לספקים במועד הנכון וקבלת תשלום מלקוחות. "מעבר לסדר ויעילות," אומרת ירדני, "ניהול מדויק מאפשר לנו לראות אם העסק בכלל רווחי, ואם לא – מה צריך לשנות."

אמונה עצמית: "אמונה עצמית היא המסגרת שעוטפת פה את הכל." אומרת ירדני. "אם לא תאמיני בעצמך – לא תצליחי. רק אני ואנוכי."

האופי היזמי

"העצמאות לא מתאימה לכל אחד", אומרת ירדני.  "לפני שעוזבים את העבודה ומתחילים לרקום חלומות – כדאי בראש ובראשונה לבדוק אם עצמאות היא משהו שיכול להתאים לכם ברמה האישיותית. אם לא – חבל על הזמן".

1. עצמאות באופי ובנפש. כלומר להיות אדם שתמיד יודע מה נכון לו ומה הוא רוצה לעשות.
2. אומץ ותעוזה. הפחד מכישלון לפעמים משתק, אומרת ירדני, בעיקר כשרואים אחרים שכבר ניסו לפנינו ונכשלו. "אני תמיד אומרת ללקוחות שמשתפות אותי בפחדים שלהן: תעשי את זה בשביל עצמך, בשביל הכיף שלך. מקסימום – תצליחי".
3. יכולת מקצועית גבוהה – השכלה, נסיון ויכולת מוכחת לעסוק בתחום העיסוק המבוקש.
4. יכולת ביצועיסטית ומחשבתית. "אצל נשים, יותר מגברים, הרבה פעמים אני רואה איזשהו הלם, חוסר יכולת לעשות רשימה של תהליכים ולהציב יעדים ומטרות." אומרת ירדני. את האשם היא תולה במה שהיא מכנה "תקופת הקוף שלנו" ("נשים מלקטות ומסוגלות לעשות שלושה דברים בו זמנית, בעוד גברים עובדים בקו ישר – משימה אחרי משימה אחרי משימה"), אבל גם בחינוך ובהתניות חברתיות. "זו אותה הסיבה שבגללה אין כמעט נשים במגמות מתמטיקה בתיכונים", היא אומרת "הבנים תחרותיים יותר, המטרה ברורה להם יותר וקל להם יותר להגיע אליה. יזם מצליח צריך יכולת מחשבתית אנליטית כדי להגיע למשימות. אם יש לך מחשבה אנליטית – אתה חושב מתמטיקה ופיזיקה. אם המחשבה לא כזו – קשה יותר לסמן מטרות ולהגיע אליהן."
5. יצירתיות. לא רק במיתוג, בשיווק או במציאת נישה, אומרת ירדני,  אלא ביכולת להסתגל לשוק משתנה ולמצוא כל הזמן פתרונות ודרכים חדשות להצלחה.
6. כוח רצון ומוטיבציה גבוהה. הדרך היא ארוכה ולהישבר באמצע – קל. 70% מהעסקים הקטנים, אומרת ירדני, נסגרים במהלך השנה הראשונה. "צריך פה סבלנות ואורך רוח, כושר ריצה למרתון ולא לספרינטים קצרים. אבל אם את יודעת מה המטרה שלך ולאן את רוצה להגיע – בסוף תגיעי אליה," אומרת ירדני, ומצטטת לסיום את אליס בארץ הפלאות של לואיס קרול:
   "התואיל להגיד לי, בבקשה, באיזו דרך עלי ללכת מכאן?" שאלה אליס.
   "זה תלוי במידה רבה לאן את רוצה להגיע" – אמר החתול.
   "לא אכפת לי כל כך לאן" אמרה אליס.
   "אם כך, לא משנה באיזו דרך תלכי" אמר החתול.
   " בתנאי שאגיע לאנשהו" הוסיפה אליס כהסבר.
   "בטוח שתגיעי" אמר החתול "אם רק תתמידי בהליכה".

(צילום אינגריד מולר)