ביום שני השבוע, יום לפני יתר מוסדות החינוך, נפתחה שנת הלימודים במדרשת מודיעין, שלמעשה החלה את שנת הפעילות השנייה שלה. כמדרשה צעירה זאת החשיפה הראשונה של פעילות המדרשה, ובעיקר של העומדת בראשה, ד"ר ורבנית מלכה שנוולד, שהיא גם אשתו של הרב אליעזר שנוולד, ראש ישיבת ההסדר בעיר ואל"מ במילואים (ולא ברבנות הצבאית, דווקא בחיל השריון).
הרבנית מלכה שנוולד היא אישה מרשימה ובחיי היום-יום שלה עסוקה מעל הראש בעשייה אינטנסיבית, גם כראש המסלול העל-יסודי במכללת 'תלפיות' להכשרת מורים בחולון, וגם כחוקרת תנ"ך שמתמחה ברמב"ן ובמלומדי ימי הביניים.
בין לבין היא גם עוסקת בהוראת חינוך באמצעות מכון מופ"ת במכללות להוראה, וגם עומדת בראש המדרשה במודיעין. אה, כן, היא גם אם לשמונה ילדים. בצעירותה עברה כמובן בתנועת 'בני עקיבא' בחיפה, עיר הולדתה, עסקה בהוראת מוסיקה ונגינה (פסנתר), ואפילו למדה בלט – אלא שכל התחומים האלה ננטשו לטובת העשייה החינוכית העניפה של הרבנית.
סומכת ב-100%
את התואר הראשון שלה עשתה שנוולד בכתיבת תוכניות לימודים ולימודי תנ"ך, התואר השני הוקדש לפרשנות פילוסופית של חכמי ימי הביניים היהודיים, שהובילה כמובן מאוחר יותר להתמקדות בחקר הרמב"ן. בין לבין גילתה בספרייה הלאומית בגבעת רם כתב יד נדיר של רבי משה חלאויו שחי בפרובאנס שבצרפת במאה ה- 13, שעסק במגילת רות ועליו התבססה גם עבודת הדוקטורט שלה, שעניינה הפרשנות הפילוסופית שהעניק הרב חלאויו לגיבורי מגילת רות המקראית.
יש לך זמן בכלל למשפחה ולבעלך?
היא מחייכת, ואני לא בטוח שהבינה את השאלה, כי לפי הבעת פניה היא חושבת "מה הבעיה בכלל?", אבל לבסוף היא אומרת: "נכון, זה קשה אבל יש ילדים ויש עזרה ומסתדרים".
מה זאת אומרת?
"הילדים יודעים שלכל אחד יש תחומי אחריות בבית, ואם אני מפקידה בידי בני, שהוא בגיל העשרה, את כרטיס האשראי שלי ורשימת קניות בסופר – אני בטוחה שהוא יידע בדיוק מה צריך לקנות ואיך להסתדר, ועובדה שהוא מסתדר יופי. אני סומכת עליהם במאת האחוזים, אחרת לא היינו מסתדרים".
ומהיכן נולד הרעיון להקים את המדרשה במודיעין?
"המדרשה פועלת כחלק מ'נחלת ש"י', שהיא עמותה שנוסדה לפני 25 שנים כשהתגוררנו ביישוב חיספין ברמת הגולן, הנקראת על שם שני בחורים מצויינים – יוסי הלוי ז"ל שנהרג במבצע 'שלום הגליל', ושמואל לשם ז"ל שנפטר ממחלת הסרטן. 'נחלת ש"י' מפעילה מערכת שלמה של פעילויות, החל ממרכז להעמקת הזהות היהודית, מכון 'הראל' שהיא ישיבת ההסדר של מודיעין, דרך צהרונים של העמותה, וכלה בגרעין של 40 בנות שירות לאומי שפועלות למען הקהילה. וכמובן המדרשה לבנות שייסדנו בשנה שעברה ונוחלת הצלחה גדולה".
מהו 'המרכז להעמקת הזהות היהודית'?
"המרכז פועל כבר שבע שנים ומציע תוכנית חינוכית לבתי ספר ממלכתיים וממ"דים העוסקת בזהות, ערכים, מורשת ומסורת. התוכנית הקרויה 'תרמיל לחיים' שמה לה למטרה לחבר את התלמידים למסורת ולמורשת ההיסטורית של עם ישראל. התוכנית מבררת ומגבשת את הזהות היהודית והישראלית של התלמידים וחושפת אותם למורשתו וייחודיותו של עם ישראל, וכך מחזקת את רגש ההזדהות עִם עַם ישראל, ארצו ומולדתו".
"אצלנו יהדות ודת אינן מנוגדות לציונות"
היא מוסיפה ומפרטת כי התוכנית מורכבת מתכנים רלוונטיים לחייהם של התלמידים ומועברת על ידי אמצעים דידקטיים חווייתיים וייחודיים, ובכך מסייעת בעיצוב עולמם הערכי וההתנהגותי. את התוכנית מעבירות בנות שירות לאומי, שעוברות מיון קפדני בבחירתן וכן הכשרה והנחייה אינטנסיביות במהלך השנה, כך שירכשו את הכלים להנחיל את מערך השיעורים בצורה המקצועית ביותר.
אין תחושה בקרב תלמידים שנחשפים ל'מרכז להעמקת הזהות היהודית' שכאילו מנסים לכפות עליהם את הדת, אין תחושת מיסיונריות?
"ממש לא. לא נתקלנו בשום מקרה בו מישהו אמר לנו 'זאת כפייה דתית', כי אין כאן שום כפייה. אנחנו מלמדים זהות יהודית, מהו העם היהודי, מה חלקנו בו, ומה ההשתייכות שלנו לעם היהודי ומשמעותה בעיני כל אחד. גם בצה"ל, שם אנחנו מעבירים הרצאות בבסיסים, התגובות טובות, כי אצלנו הדגש הוא על המרכיב הלאומי-ציוני כחלק בלתי נפרד מהיהדות"
את עצמך מנהלת את המדרשה במודיעין, למי היא מיועדת?
"לבנות בעיקר אחרי שירות לאומי שרוצות לקחת אוויר, ולפני הלימודים באוניברסיטה מבקשות גם קצת רוחניות וחיזוק יהודי. המדרשה פועלת בשעות אחר הצהריים, בבית הכנסת שברחוב קיפודן במודיעין, והדבר מאפשר לבנות בשעות הבוקר להמשיך בשגרת חיים של עבודה או הכנה לפסיכומטרי. כל הבנות שלנו ממשיכות ללימודים גבוהים והשנה הזאת אצלנו היא שנה מעשירה ותורמת מאד להגברת הזהות היהודית והציונית, כי אצלנו יהדות ודת אינן מנוגדות לציונות".
וזאת עיקר המחלוקת שלכם כדתיים לאומיים עם החרדים?
"בדיוק. המאבק בין החרדים והדתיים-לאומיים הוא על עד כמה אנחנו כדתיים יכולים להיות ציונים. אנחנו לא רואים סתירה בכך ומחנכים את הבנות במדרשה להיות ציוניות".
ולכן אני מניח שהציונות אצלכם במשפחה כוללת גם שירות צבאי של הבנים, בעלך אלוף משנה במילואים.
"נכון, השירות הצבאי הוא חלק מהמשפחה. היהדות מתקופותיה הקדומות ביותר האמינה וראתה בלחימה חלק מהמורשת היהודית, תמיד נלחמנו על חיינו ואין סיבה שהיום נחשוב אחרת".
אבל בכל זאת מה ההבדל בינכם לבין מדרשות אחרות? הרי אתם לא לבד על מפת החינוך.
"יש כעשרים מדרשות בארץ, אבל לנו יש את הייחוד שלנו בכך שאצלנו הבנות הטרוגניות ומגיעות מכל הזרמים והכיוונים, וכמו שיש לנו בנות חילוניות שרוצות להתחזק ביהדות ובמסורת לפני שהן פונות ללימודים אקדמאים חילוניים לגמרי, כמו רפואה או משפטים, יש לנו גם בנות שבאו מהצד השני, של החרדיות, שהרגישו שזה לא מקומן והן נתנו את הבעיטה והגיעו אלינו".
לדעת מה קורה בדייטים עם בנים
הרבנית שנוולד, או ד"ר שנוולד – לא ברור מה התואר המועדף עליה – מאמינה שהערך המוסף שמדרשת מודיעין מעניקה לבנות הוא הרבה מעבר לחומר העיוני הנלמד. עובדה שהבנות לומדות לצד שיעורים סטנדרטיים כמו אמונה, תנ"ך, מוסר ואפילו גמרא, גם זוגיות וגם – רחמנא ליצלן – איך להתנהג עם בנים ואיך לצאת לדייטים עם בנים.
הרבנית שנוולד, אתם מלמדים את הבנות איך לצאת לדייטים? שמעתי טוב?
"שמעת מצויין. אנחנו במדרשה חושבים שצריך להכין את הבנות גם לחיים האמיתיים בחוץ, כלומר הן מגיעות אלינו לאחר שירות לאומי כבר בנות 20-21, ואלה השנים שבהן הן מתחילות את החיים האמיתיים, וחלק מזה אלו גם מערכות יחסים עם בנים שמובילות להקמת משפחות".
ובאמת מדברים על דייטים ופגישות?
"בוודאי. הן מקבלות שיעורים בנושא, כי הן צריכות לדעת מה קורה בפגישה ואיך דייטים מתנהלים, ממה יש להיזהר בפגישות כאלו ומה זה שידוך, אלה דברים חשובים מאד".
ובאופן מעשי השיעורים הללו הובילו לתוצאות הרצויות?
"כן, יש לנו כמה בנות שנישאו כבר והקימו משפחות ואין לי ספק שהלימודים סייעו להן בתחום הזוגיות".
ביקשתי לשוחח עם בוגרת המדרשה שנישאה: אורית אוחיון (היום כבר נגר) התחתנה עם בחיר ליבה עידן רק לפני שבוע. היא בת 21, את השירות הלאומי שלה עשתה בעתלית בתחום הרווחה ואחר כך הגיעה ללמוד במדרשה ויש לה רק מילים טובות לומר על המקום ועל שנוולד, "האישה המצויינת והמדהימה".
התפתחה אהבה
"הלימודים במדרשה תרמו לי ערך מוסף גדול מאד בעיקר בתחום הפתיחות והקבלה של דברים", אומרת אורית. "יש בחיים שלבים שבהם צריכים לזרום, היום החיים מתנהלים בצורה שונה והרבה צעירים אחרי השירות הלאומי או הצבאי עוצרים לשנה כדי לחשוב קצת, לנוח ולהירגע, אולי לנסוע לטיול הגדול במזרח, וגם אני הרגשתי שאני צריכה לעשות משהו ולא להיכנס ישר ללימודי הפסיכומטרי. לכן המדרשה הייתה הזדמנות נפלאה בשבילי, כי יכולתי גם לעבוד בשעות הבוקר וגם ללמוד לפסיכומטרי וגם לקבל ערכים וחומרים שרציתי להעמיק בהם ולהתחזק מבחינה דתית לפני שאני מתחילה בלימודי החול. באוקטובר הקרוב אתחיל ללמוד עבודה סוציאלית באריאל".
פגשת את בעלך בזכות המדרשה, איך זה קרה?
"עידן בעלי היה תלמיד ישיבת ההסדר של הרב אליעזר שנוולד פה במודיעין. בצהריים עבדנו בצהרון של העמותה, לא רחוק מהישיבה. באתי לצהרון והיו גם תלמידי הישיבה שעבדו שם, וכך יצא ששנינו עבדנו באותו זמן בצהרון והכרנו, ומזה התפתחה האהבה".
מתי הכרתם?
"בחנוכה האחרון הכרנו ועכשיו ברוך השם אנחנו נשואים כבר שבוע. נישאנו בקיבוץ צרעה, הרב אליעזר שנוולד חיתן אותנו כמובן, ועברנו לגור בפתח תקווה. בעלי מתעתד ללמוד באוניברסיטת בר אילן".
ואת תהיי עובדת סוציאלית.
"אולי, ואולי אהיה בכלל מאפרת מקצועית".
מה?!
"כן, זאת אפשרות, למדתי גם איפור מקצועי והשתתפתי כבר בעבודות איפור לא מעטות אז יכול להיות שאהיה מאפרת סוציאלית", היא פורצת בצחוק.
באמת? הרי יש את עניין הצניעות, בכל זאת יש איסורים דתיים על התגנדרות חיצונית.
"נכון, אבל אין שום איסור לטפח את הגוף, וכמו שיש פסוק שאומר 'כבוד בת מלך פנימה', אומרים גם ש'נפש בריאה בגוף בריא', וצריך לטפח את הגוף, ואיפור זה חלק מהטיפוח, אין בכלל סתירה ליהדות".
סבלנות אין קץ
גם רותם זוארץ, בת 21 מבני ברק שסיימה את לימודיה במדרשה בשנה שעברה, מרגישה שקיבלה המון. בת למשפחה דתית-לאומית שאמנם מתגוררת בבני ברק אבל בהחלט לא מגדירה עצמה חרדית, רצתה להתחזק בכל תחומי העניין והלימוד היהודיים ובחרה במדרשת מודיעין: "רציתי להתפתח ולהתקדם, אם עד עכשיו חייתי במסגרת שבה הגברים לומדים, הרי שבכל זאת רציתי לעשות עוד דברים עם עצמי, כולל לימודים".
ומה זה דרש ממך?
"השקעה עצומה, כי הבחירה ללכת למדרשה הייתה מרצון ללמוד ולא לראות איך רק הגברים לומדים. אני חושבת שיש לנשים את היכולת, למרות שזה דרש ממני המון, הרגשתי שגם קיבלתי הרבה מאד, התחזקתי מאד מבחינת היהדות, למרות שהתחלתי את תהליך ההתחזקות עוד לפני שהגעתי למדרשה".
ואיך את מסכמת את החוויה הזו שעברת במשך שנה שלמה?
"בגדול אני יכולה לומר שראיתי יהדות שמתאימה לי מבחינת השקפת העולם, פשוט קיבלו אותי כפי שאני בלי ניסיון לחזק אותי, וזה מה שהיה יפה כאן. ד"ר שנוולד ידעה, למרות העומס הרב, לשבת עם כל אחת ולשמוע אותה, בסבלנות אין קץ, לעזור בכל דבר שצץ, לסייע בעצה טובה ולהקשיב, וכל אלה עשו את ההבדל".
