"מורה טוב הוא מורה לחיים" נאמר לא אחת, ואכן, למורים טובים יש השפעה ניכרת על ילדנו. הם ניחנים בדרך כלל ביכולת הקשבה ונתינה אינסופיים. אבל מה קרה בדרך לשישה מורים לשעבר, שאהבו מאד את תחום הוראה, אבל החליטו לעבור הסבה לסוכני נדל"ן והיום עובדים יחדיו במשרד תיווך במודיעין. צירוף מקרים? הם לא חושבים כך בכלל.

עיין ערך הקשבה

בשיחה קולחת טוענים ששת סוכני הנדל"ן שפגשתי בסוכנות התיווך "רימקס" במודיעין, שתחום הנדל"ן כמעט זהה, בעיניהם, להוראה וכי לשניהם נדרשים את אותם כישורים בדיוק: "מורים הם אנשים ערכיים, שנדרשים להכיל ולהקשיב לתלמידים שלהם, בדיוק כפי שאנחנו צריכים לעשות בתיווך." אומרת ליזה טולדנו, זכיינית החברה בעיר. היא בת 55, נשואה ואמא לשלושה ילדים, שימשה במשך 23 שנה כמורה בחטיבת ביניים בחולון, שם לימדה כימיה, ביולוגיה ומתמטיקה וחינכה כיתות. להוראה הגיעה בעקבות לחץ של אימה. "התלבטתי אם ללכת ללמוד ניהול או חינוך", היא נזכרת, "אבל אמא שלי שהיתה עקרת בית, אבל היתה מחוננת בעצמה, דחפה אותי לכיוון ההוראה. לי בתור ילדה, היו  חוויות מאד שליליות בתור תלמידה ורציתי להיות מורה אחרת".

ב- 1991 כשרעות הוקמה, עברה עם בעלה ליישוב ועברה ללמד בבית הספר ביאליק בלוד, בו עבדה במספר תפקידים. המפנה אצלה החל ב- 2003, כאשר שקלה לעשות דוקטורט. "התלבטתי על המשך הדרך וחברה שלי סיפרה לה על תחום הנדל"ן ועודדה אותי לנסות." תחום הנדל"ן לא היה זר לה. "אבא שלי היה קבלן, אז אני מכירה את התחום מהשיחות בבית. " כך החלה לעבוד במודיעין כסוכנת וכעבור שנתיים הפכה לשותפה במשרד 'רימקס' במודיעין. לפני כחמש שנים, השותפות התפרקה וליזה קנתה זכיינות ופתחה משרד משלה.

הקשר להוראה מובן לה. "מורים הם אנשים ערכיים, איכותיים" היא אומרת. "יש להם את היכולות לעבוד בצוות מצד אחד ולעבוד לבד מצד שני. ההשגיות הבונה, התאמת הצרכים ללקוח, כל אלה הם תכונות שנדרשות גם לנו בנדל"ן".

גם רונית אלעד שעובדת עם טולדנו כבר כעשור, מסכימה: "זה בדיוק סוג הקשב שלנו, היכולת להכיל את האדם שעומד מולנו, להתאים את התוצאה לצרכים שלו. ההישגים שלנו מהעבר, מההוראה, הם הצידה והניסיון שלנו."  אלעד  (49),  גרושה ואם לשתי בנות, גרה במודיעין משנת 96. "למעשה אני גרה באותו בבית כבר 18 שנה, דבר לא אופיני למתווכים " היא צוחקת. היא נולדה בגדרה, חינכה כיתות בירושלים וברמלה במשך עשרים ושתיים שנה. לאורך השנים, לימדה רונית סוציולוגיה, עסקה בהוצאת ספרי לימוד בתחום ואף מעורבת בהוצאתם עד היום.

השינוי שלה החל 2006. "באותה שנה היתה שביתה של חודשיים במערכת החינוך. חודשיים שלמים לא לימדנו וכמובן שלא נכנסה משכורת." היא נזכרת, "ישבתי בבית עם מודעות דרושים. הבת שלי, שהיתה אז בת 12, צחקה עלי שחשבתי בכלל לחפש משרה אחרת. 'הרי ברור לך שאת תמיד תהיי מורה, את תצאי לפנסיה מורה'. נכון שמאד אהבתי להיות מורה, אבל היא שמה לי מראה מול הפנים והבנתי שאני חייבת שינוי." כך החלה לשקול את תחום הנדל"ן, וגם אצלה זה הגיע מהבית. "אבא שלי התעסק קצת בדברים האלה בהיותו בחיל האוויר אז הכרתי קצת את התחום. אבל זה לגמרי מי שאני. אני אוהבת ריח של בית חדש, אוהבת אנשים, תמיד חשבתי ללמוד אדריכלות וכך מצאתי שיש בתחום הזה מענה להרבה תשוקות שלי."

חשש מהתדמית

המורה (לשעבר) השלישית בחבורה היא נחמה ליבוביץ (55), שעבדה עם ליזה יחד בתקופת ההוראה. ליבוביץ גרושה ואם לשלושה ילדים, גרה במושב באיזור. "נולדתי ברמלה ותמיד ידעתי שאני מסוגלת לתקשר עם ילדים ואנשים בגובה העיניים. גם כשאני הייתי תלמידה היו לי חוויות לא נעימות והאמנתי שאפשר להעביר דברים בצורה אחרת". היא לימדה מתמטיקה במשך כעשרים שנה בבית הספר בלוד (יחד עם טולדנו)  ובשנת 2004, כאשר בית הספר בלוד נסגר, פתחה יחד עם חברה את בית הספר בכפר האורנים בו לימדה במשך שש שנים נוספות. לאחריהן חשה שמיצתה והחליטה לצאת לפנסיה מוקדמת. לאורך הדרך, הציעה לה ליזה לבוא לעבוד עימה בתיווך. "חיזרתי אחריה כל השנים ואמרתי לה שאני יודעת שהיא מתאימה למקצוע הזה."

לאחר פרישתה ולמרות שחששה מהתדמית השלילית שיש למקצוע  ("זה לא היה נראה לי מקצוע מוערך, לא האמנתי שאפשר להתפרנס בכבוד בתחום הזה.") החליטה בכל זאת לנסות ומאז היא שם…

גם יהודה אובי, סוכן נוסף במשרד, חשש מהתדמית של המתווך. היתה לי בעיה עם התדמית של המקצוע. אני מוכר כמישהו מקצוען בעיר, אחד שלא צריך להוכיח את עצמו ולכן לא רציתי להפוך להיות אחד שמאבד את היושרה שלו." אובי (39), נשוי ואב לשלושה, גר בעיר משנת 2008. יש לו תואר שני בביוכימיה. "לאורך כל שנות לימודי וגם אחריהן התפרנסתי משיעורים פרטיים במתמטיקה ושם גיליתי שאני טוב בהוראה. גיליתי שאני יכול להתחבר לכל תלמיד בדרך אחרת, להבין מה מפריע לו, לשחרר את הסתימות ולזרוק למים העמוקים. אין יותר כיף מלראות תלמיד מצליח בבגרויות. במשך כמה שנים התעסקתי רק בזה, לא האמנתי במערכת כי ליוויתי בעצם את הפליטים שלה."

לפני כשנה, בעקבות שיחה עם אחת מעמיתותיו המורות, הבין גם הוא שהתלמידים הם אמנם אתגר לנפש אבל שהוא בעצם מחפש משהו יותר גדול, משהו שאפשר להתפרנס בו בכבוד. הוא החל להתעניין במשרדי הנדל"ן בעיר ונשאר בסופו של דבר ב'רימקס',

"חיפשתי מקום עם קוד אתי מחמיר. מקום שהיושרה שלו תהיה מספיק טובה."  כמו עמיתיו, יהודה מרגיש שהעבודה בחינוך קשורה ישירות לתיווך. "העבודה בהוראה הכינה אותי לפה. לדעת להקשיב, לספק צרכים, להבין בדיוק מה הם רוצים, פשוט "להקשיב. זה נראה כמו מניירות קטנות אבל זה שאתה מקשיב פשוט קונה את האדם שאתה עומד מולו". 

בעקבות הצלחת הבן

גם בתיה מעוז (60) נשואה ואם לשלושה ילדים, הגיעה למשרד התיווך עם ותק רב בתחום.  "נולדתי וגדלתי בחולון. הייתי אלופת הארץ בקפיצה לרוחק ומטבע הדברים, המשכתי אח"כ לתחום החינוך הגופני. בגיל 21 התקבלתי ללמד בגימנסיה הרצליה, שם לימדתי במשך 11 שנה." מעוז נהנתה מהוראת תחום הספורט, אבל מצאה את עצמה פעמים רבות עושה הרבה יותר מזה. " זיהיתי תלמידים שאמנם לא היו תלמידים מצטיינים אבל זהיתי בהם פוטנציאל ויכולות חשובים לא פחות. היה לי חשוב להגן על תלמידים כאלה, לזהות את הצרכים שלהם ולעזור לקדם אותם." בעקבות זאת, החלה להרגיש צורך לעסוק יותר בשיווק ובמכירות, ולכן עזבה את החינוך ועברה לעסוק בתחום התיירות במשך 18 שנה.

המשיכה לתחום הנדל"ן, קרתה, כמו הרבה פעמים בחיים, לגמרי במקרה. בנה, הכדורגלן הידוע והמצליח בן שהר, נסע לשחק בחו"ל, ובתיה ליוותה אותו. בעקבות ההצלחה שלו, החלה לרכוש עבורו נכסים. "עם הזמן החלו כדורגלנים רבים, אבל לא רק, להתייעץ איתי בעניני נכסים והשקעות. הבנתי שאני לקראת פרק חדש שיאתגר, שינצל את היכולות שצברתי עם השנים."

אורית אריאל (31), הצעירה בחבורת הנדלניסטים, באה עם רקע בחינוך. היא נשואה, אם לשני ילדים קטנים וגדלה בצ'ילה. לאורך כל חייה עבדה בחינוך לא פורמלי: "מגיל 15 הדרכתי בתנועת נוער וליוויתי ילדים בשכונות מצוקה קשות בצ'ילה. מדובר במצבים הכי קשים שיש, וצריך ללוות אותם ולתת להם, בעיקר, תמיכה נפשית בנוסף ללימודים." לארץ הגיעה ב- 2006 ממניעים ציוניים וגם כאן עבדה בהדרכת בנות דרום אמריקאיות במכון אורה, מדרשה לבנות.

לפני שנתיים עברה עם משפחתה למודיעין וחיפשה משרה בה תוכל להתפרנס בכבוד אבל גם להיות שם עבור ילדיה. "אני אוהבת לעבוד עם אנשים וגיליתי שתיווך זה בדיוק אותה עבודה שעשיתי כשליוויתי נוער. כשאתה מחפש בית למישהו, תמיד צצות בעיות וצריך לעזור ולנסות לפתור אותן. התוצאה היא גם אותה תוצאה. מדובר בחיבור, מציאת פתרון. בלגרום לאנשים להיות שמחים."

זה לא במקרה

לכל הסוכנים איתם שוחחתי ברור הקשר בין הוראה לתיווך.

אלעד: "עבודה בנדל"ן זו עבודה שדורשת יכולות ניהול סימולטניות בהרבה ערוצים, זה לא מתאים לכל אחד. זה בדיוק מה שמורים נדרשים לעשות, לנהל כמה וכמה דברים בו זמנית, חייבים להיות בעלי יכולת להתארגן ביעילות."

טולדנו: "אני רואה את תחום הנדל"ן אחרת מהמקובל. בעיני זה תחום שעוסק בעינינים של מערכות יחסים, אנחנו יוצרים מערכות יחסים כל הזמן, מתאמצים להתאים צרכים של אנשים שונים, מעלים את המערכות האלה לרמה גבוהה ונותנים פתרון מהמקום הערכי. זה דורש המון הכלה, הקשבה, ארגון וניהול זמן. בדיוק כמו בהוראה, המקצוע דורש שילוב בין יכולת עבודה לבד ושיתוף פעולה בצוות. כך עובדים מורים, יש להם בדידות מקצועית בכיתה ושיתוף עבודה בצוות המורים. כך, גם במשרד שלנו כל סוכן הוא עצמאי אבל מבין את הסינגריה שבשיתוף פעולה. " ואלעד מוסיפה: "נכון, אבל זה גם מעבר לזה. למורה טוב מאד קל להיות אמפטי, לשים את עצמו במקום התלמיד, אתה תמיד נשאר רענן, רגיש, בדיוק כמו בעבודה שלנו היום. אנחנו מלווים אנשים בצמתים מאד קריטיות בחיים שלהם. זו לא עוד עסקה. זה מנקז הרבה מאד נושאים אישיים ולכן אנחנו צריכים להיות מיומנים בהרבה נושאים."

מעוז: "הרבה פעמים אני מרגישה כמו פסיכולוגית."

אובי: "גם אני מרגיש ככה. ההוראה תרמה לי הרבה לעבודה בנדל"ן. בתור מורה, כדי להשיג תוצאות עם התלמידים שלך, אתה צריך להתאים את עצמך לכל אחד מהם בדרך שונה, להחליט באילו מילים לבחור, באיזה סגנון דיבור לנקוט וזה בדיוק מה שאני עושה היום. בכל בית אתה תדבר אחרת."

מעוז: "לגמרי כך. לכל אחד יש את הסגנון שלו ואתה צריך ללמוד את סוג התקשורת שמתאים לו."

טולדנו: "זה בעיקר בא לידי ביטוי בניהול משא ומתן. אנחנו מגשרים בין אנשים לרוב עם אינטרסים מנוגדים, יש צעירים, מבוגרים,כל אחד שונה ואנחנו צריכים להתאים את עצמנו ולבוא למקום שבו הם נמצאים. זה בדיוק המקום של המורה."

אריאל: "כל הליווי והתהליך הוא פסיכולוגי. חוץ מלמצוא את הנכס אנחנו צריכים להבין מה הם צריכים, אולי יש להם חסימות מסויומות שצריכים להפתח, אנחנו צריכים ללוות אותם לאורך כל הדרך וגם אחרי המכירה."

אלעד: "מעבר לזה, אני חושבת שכדי להיות מורה טוב, אתה חייב להיות כריזמטי, צריך להיות מעניין, קצת שחקן, להיות ממגנט ואלו תכונות שמאוד עוזרות במקצוע הזה."

נשים להוראה גברים לנדל"ן

בואו נדבר על הנושא המגדרי, עולם ההוראה ברובו מורכב מנשים בעוד שנראה שהגברים עדיין שולטים בנדל"ן, לא?

אלעד: "לא יעזור, יש הבדלים בין גברים לנשים. נשים יודעות לפענח את המקום של מי שנמצא מולן. יש להן את הרגישות כדי להבין את הסיטואציה שלגברים לא תמיד יש. לכן, הרבה פעמים, אנחנו מוצאים את עצמנו מגייסים בעיקר נשים למשרד."

טולדנו: "עם זאת, זה בעיה, כי המקצוע הזה הוא מקצוע ללא שעון ועם ילדים זה קשה. כל אחת צריכה למצוא את הפתרון שלה וצריך גיבוי אימיתי כדי לעסוק במקצוע כזה."

אובי: "אני חושב שאחד הדברים הכי חשובים בתחום הזה הוא האמון ודמות של אישה נראית הרבה פעמים יותר אמינה. כשאתה יושב מול אישה, לרוב, זה מצטייר יותר טוב."

ליבוביץ: "זה ממש ככה. הרבה פעמים אנשים אומרים לי,' את כמו אמא, מה את אומרת? כדאי?', אני נתפסת כאמהית, כדמות שניתן לסמוך עלייה."

טולדנו: "זה נכון שהתחום הוא יותר גברי למרות שאצלנו במשרד יש רוב נשי. שוק הנדל"ן הוא בעיקרו גברי אבל זה מתחבר לדימוי של התחום. הדימוי הוא של חאפרים, מאעכרים, ויש הרבה אנשים שפוחדים מהסטטוס המקצועי המתלווה לזה. עם זאת, אני חושבת שבגלל התכונות הנדרשות, שדיברנו עליהן קודם, נשים חד משמעית יותר מתאימות לתחום. הדברים שאצלנו הם בעלי יכולות נשיות יותר, הם מכילים, אמפתים, קשובים."

דיברתם על הדימוי הנמוך של המתווך. האם הוא עדיין קיים?

טולדנו: אני חושבת שעם השנים זה הולך ומשתפר. אני זוכרת שכשרק התחלתי לעבוד, חבר שלנו אמר לי 'איך את, הולכת לעבוד בדבר כזה?'.

אריאל:"אני בהחלט מרגישה את מרגישה את הסטיגמה על מתווכים. כשאני נכנסת לבית , אנשים בהתחלה נרתעים ולא רוצים לראות מתווכים. חושבים שסתם באתי לעשות כסף."

אלעד: "אני דווקא נתקלת בהרבה הערכה וכבוד למקצוע. אני חושבת שאנשים היום מבינים שכמו שאנשים לוקחים עו"ד לבית משפט כדי שייצג אותם יותר טוב משהם יכלו לייצג את עצמם, כך הם מבינים שמכירה או קניית נכס זו עסקה שמלווה בהמון רגשות ופערים וכשאתה מגיע טעון, אתה עושה לרוב את כל הטעויות האפשרויות, ולכן צריך מישהו נייטרלי שייצג אותך באופן הכי טוב שיש."

אובי: "כל המודעות שבהן אנשים מפרסמים ' ללא תיווך', זה הדימוי, אנשים מפחדים ולא תמיד מבינים את המשמעות."

והמעבר לשימוש במונח סוכן נדל"ן נועד לשפר את התדמית?

טולדנו: "בהחלט, לדעתי זה בהחלט נועד כדי לשבור את הסטיגמה השלילית. אני חושבת שהיום יותר ויותר אנשים מבינים שלמכור או לקנות נכס זה לא משהו שאמורים לעשות לבד ולכן הדימוי הכללי הולך ומשתפר."

(צילום: אינגריד מולר)