תוכנית חלוקת איזור התעשיה בשילת בין המושב למודיעין עילית, כדי לאפשר הקמת איזור תעסוקה לחרדים, קורמת עור וגידים עם בקשה לשינוי התב"ע שתגדיל את היקף הבניה במקום. השינוי מחייב את פתיחת "צומת לפיד" למעבר נוסף לשילת, וכבר גורר התנגדויות

אם לא יקרה משהו יוצא דופן, צפויה הוועדה המחוזית לתיכנון ובניה של מחוז המרכז לאשר תוכנית נדל"ן גדולה באזור המסחר של שילת, הצמוד למושב. במרכזה התוכנית הקמת איזור תעסוקה המיועד לחרדים, תושבי מודיעין עילית.

כבר לפני שלוש שנים הגיעה עיריית מודיעין עילית להסכמות עם ועד המושב שילת על הקצאת הקרקע להקמת איזור התעסוקה. בשבועות האחרונים הוגשה תוכנית בניין ערים (תב"ע) לוועדה המחוזית לתיכנון ובניה, שרק אם תאושר תאפשר את המהלך.

על פי התוכנית, שאותה  הכינו משרדם של האדריכלים ומתככני הערים מארק סגל ודב יפה מתל אביב, עתידים להיבנות בשטח כ-50 אלף מ"ר המיועדים למסחר, אך בעיקר לתעסוקה. במודיעין עילית מקווים שלמקום יגיעו חברות (כולל הייטק), שיעסיקו חרדים שיעברו הכשרה. זאת בדומה לנעשה כיום במודיעין עילית עצמה.

המתחם החדש במספרים

מדובר למעשה באזור תעסוקה משותף לעיריית מודיעין עילית ולמושב שילת. למרות שגם יישובי חבל מודיעין, באמצעות המועצה האזורית חבל מודיעין, שותפים לפרוייקט הגדול והם בין מגישי הבקשה לשינוי התב"ע. הבקשה לשינוי התב"ע כוללת את כל האזור מכביש 446 ועד למושב, בהם ממוקמים כיום בנייני מסחר רבים בהם (בית "ירדן", בית "גלי", מתחם רמי לוי ועוד). כדי להקים מבנים נוספים התב"ע צריכה לעבור שינוי ייעוד – מחקלאי למסחר ושירותים.

איזור התעסוקה החדש יהיה בתפזורת ולא ייתחם במבנה אחד. למעשה, כל בעלי המגרשים החקלאיים בשילת (ויש כשלושים כאלה) יוכלו עם אישור השינוי בייעוד הקרקע לבנות בשטח של כ- 2,700 מטרים רבועים מבנה לצורכי מסחר ושירותים.

הצורך בהקמת מרכז תעסוקה חדש לתושבי מודיעין עילית עלה באופן טבעי לאחר שהעיר החרדית התפתחה במהירות. במקביל, במשך שנים מאז החלטת בג"צ שהתקבלה בעקבות עתירות של תושבי הכפר בילעין – תוואי גדר ההפרדה שונה והגדר צמודה כיום לעיר. דבר זה צימצם מאד את שטחה והגביל את התפתחותה. על פי מודל זה ביקש ראש העיר חיים גוטרמן להקים עוד מרכזי תעסוקה, והפתרון היה לצאת מעבר לגבולות העיר.

בתב"ע הקיימת יש אישור לבניית 67 אלף מ"ר באיזור. המבקשים לשנות את התב"ע מעוניינים להקצות ל"תעשייה" 20 אלף מ"ר, למסחר 23.4 אלף מ"ר ולמשרדים עוד 23.4 אלף מ"ר. כיום בנויים בשילת 10.8 אלף מ"ר לתעשייה, 11.4 אלפף מ"ר למסחר ועוד 2,400 מ"ר למשרדים, כך שמדובר בהיתרים להגדיל את היקף השטחים הבנויים באזור פי שלושה.

מזכיר מושב שילת, אילן קופרשטיין אמר כי "התב"ע מיועדת לכל אזור התעשייה בשילת ולא מתייחסת דווקא לנקודה ספציפית כמו אזור התעסוקה לחרדים. התוכנית הוגשה אכן באמצעות ועד המושב שילת, המועצה האזורית חבל מודיעין ועיריית מודיעין עילית".

זוהר ברעם, תושב שילת, ומוותיקי המושב, לא אוהב את הרעיון. "זה רע מאד", הוא אומר. "כי זה ישנה את מרקם החיים כאן במושב. מדובר בקריה שלמה ולא במבנה צנוע. ואם זה אכן כך, זה לא מתאים לאופיו של מושב שילת. כניסה מסיבית כזאת לאזור התעשייה בפתח המושב תשנה לגמרי את אופיו של המקום. כבר עכשיו המרכז המסחרי כאן גדול על שילת".

בלפיד: התנגדות גורפת והתנגדות חלקית

השינוי יגביר מאד את נפח התנועה של כלי רכב על כביש 446 ובסביבת היישובים הצמודים. כדי לנתב את התנועה ולמנוע עומסי תנועה באזור, עומדים לבצע שינויים בכביש 446 ולהקים בכניסות ללפיד ולכפר רות מחלפוני תנועה, תוך ביטול הצמתים המרומזרים בכניסות ללפיד ולכפר רות הקיימים כיום. הדבר הכרחי לשינוי התב"ע, שכן ללא הוספת כביש גישה למתחם נוסף על זה הקיים – חוקי התיכנון והבניה בישראל לא מאפשרים שינוי בתב"ע כמבוקש. לפני מספר שנים, כאשר הרחיבה מע"צ את כביש 446, היא כבר הכינה את המעברים התת-קרקעיים מראש. הם נחתמו וממתינים ליום שבו יעלו הדחפורים על השטח, כדי להפוך אותם ל"מחלפונים".

הידיעה על שינוי דרכי הגישה ללפיד הסעירה את היישוב הקהילתי, כמו גם את תושבי כפר האורנים הצמוד לו (ושתושביו משתמשים בכביש הגישה המשותף). בלפיד התקיימו כבר שתי אסיפות תושבים בנושא, כאשר בסופן נקבעו שתי עמדות: הרשמית של וועד היישוב תגיש לוועדה המחוזית התנגדויות נקודתיות, שמטרתן לוודא כי המחלפון העתידי לא יגרום להרעה התנאי התחבורה והרעאש ביישוב. במקביל חתמו רבים מתושבי לפיד על התנגדות גורפת, לתוכנית כולה.

עובד שטח, יו"ר לפיד: "הרבה מאד תושבים אמרו לי כי הם מודאגים מנפח התנועה שייכנס ליישוב. ריכזנו 12 התנגדויות שאותן אנחנו מגישים לוועדה ואני מקוה שנשיג את מבוקשנו. אף אחד לא רוצה שלישוב ייכנסו הרבה מכוניות שנהגיהן רוצים להגיע לשילת או לצאת משם. אנו נדרוש שהמחלפונים בכפר רות ובלפיד ייפתחו ביחד, ושהם יהיו לנסיעה חד סיטרית בלבד. בנוסף, לצד הסתייגויות רבות נוספות, נתבע שבמהלך הפרויקט ייתווספו לו פתרונות אקוסטיים מהותיים, שאף ישדרגו את המצב כפי שהוא היום".

את ההתנגדות הגורפת מובילים חברי ועד היישוב רוני שבורוף ועומר יתום. "הקמת המחלפונים תהיה בכיה לדורות", אומר יתום. "זה יפגע באיכות החיים שלנו בצורה קשה. הדבר יגרום לפקקי תנועה בבוקר, כי רכבים ומשאיות שירצו להיכנס לאזור התעשייה בשילת יעשו זאת באמצעות המחלפונים וייכנסו ממש ליישוב. תהיה צפיפות נוראה ביציאה מלפיד. פקקי תנועה, זיהום אויר מעשן משאיות, רעש בלתי נסבל לבתים הקיצוניים ביישוב שסמוכים ליציאה מהיישוב". המתחם בשילת עומד להכפיל את גודלו וכך כמובן מספר הרכבים יעלה מאד. מספר המבקרים במקום יעלה והכל יתנקז דרך המחלפונים האלה שיבואו במקום הרמזורים".   

המטרה: עבודה לנשות מודיעין עילית

במודיעין עילית, כצפוי, מברכים על התוכנית שאמורה להפוך את העיריה לשותפה בבעלות אזור התעשייה בשילת, לצד המושב והמועצה האזורית חבל מודיעין. השותפות הזו גם תזרים לקופת העירייה סכומי כסף לא מבוטלים.

בעיריית העיר החרדית אמרו לנו השבוע: "עם הצלחת תוכניתו של ראש העיר גוטרמן להקים מרכזי תעסוקה בעיר עצמה נוספה עוד הצלחה, עם חתימת הסכם רשמי, משפטי ומחייב, בין עיריית מודיעין עילית ובין חבל מודיעין". גוטרמן עצמו אמר: "הדבר נועד לאפשר קיום תנאים מסחריים על פי החוק ולפי קביעת הממשלה, לתקצב שטחי מסחר לתעסוקה במודיעין עילית וכדי לענות על הביקוש העצום של חברות  המעוניינות להקים מוקדי תעסוקה במודיעין עילית. מתוך שאיפה להבטיח את המשך המפעל התורני ועל פי המקובל בחברה החרדית, נדרשתי למצוא מקורות תעסוקה לנשים. לכן גובשה התוכנית, שתתאים לנשות העיר".

(צילום ארכיון)