עדן אבוהב ממודיעין כותבת את ספר הביכורים שלה מזה שנים רבות, והוא מוכן לצאת לאור. כדי להדפיסו פנתה עדן לאתר "הדסטארט", המאפשר "מימון המונים". כנהוג במודל זה, ניתן לתמוך בספר ובסופרת במספר דרגות. החל מ-20 שקל (שיזכו את התורם במכתב תודה) ועד 400 שקל (שיזכו את התורם בעותק דיגיטלי, עותק חתום והקדשה אישית, ופגישה אישית עם היוצרת.

מתוך סרטון הוידיאו באתר. אנחנו כבר השתכנענו

איך עוזרים לעדן? נכנסים לאתר הדסטארט (headstart.co.il), מחפשים את "אגנס ואבק הרפאים", וממשיכים משם.

כדי שתהיו בטוחים שמדובר בטקסט שווה, אנו שמחים להביא כאן חלק ממנו:

* * * 

"אני מפחד רק מדבר אחד" אמר מקס, והצטרף אל חבריו על הספות. 

הילדים הביטו בו בציפייה מתוחה.
"יכול להיות שג'נה לקתה במחלה המזורגגת הזאת, ועכשיו היא שוכבת חסרת הכרה באיזה חור בבית הספר, או אפילו יותר גרוע, בהרים". 

הילדים החליפו מבטים מודאגים.

"בנינג ערך חיפוש בכל המערות באזור, ואפילו ירד לקראוליס, גם הקסומה וגם הרגילה, כדי לחפש אותה" אמר ניקו בשקט. 

"המורים עושים משמרות" הוסיף ג'ק. 

"שמעתי שחוץ משיעורי בוטניקה, אף שיעור לא ייערך בחוץ, וגם לפלורס מוסיפים שומר צמוד לשיעורים, כדי לוודא שאפילו שם לא יקרה לנו משהו" התלונן אגנס. 

"אבל זה הרי ברור!" לחש מקס, וחבריו התקרבו אליו, כדי ששאר הילדים בכדור לא ישמעו.
"כל השמירה הזאת זו הצגה אחת גדולה! הם, האנשים שחטפו את ג'נה, הם מהמחתרת. ורק את ילדי השומרים הם רוצים. אותנו. השמירה לא נועדה להגן עלינו, היא נועדה לכלוא אותנו פה.
 זו הסיבה שפיניקס וקארטרייט נראים צמודים מהרגיל, כי הם יודעים שאם תגיע אלינו כל פיסת מידע שיכולה לעזור לנו למצוא את ג'נה – אנחנו נפעל!"

"נכון!" הסכים ג'ק.

"הם עוד מאמינים שמישהו ימצא אותה, זו הסיבה שהם עדיין לא שלחו משלחות חיפוש אל מעבר להרים" הוסיף ניקו.
דבריו נענו בשתיקה. כולם ידעו שהוא צודק. 

אגנס קפץ פתאום ממקומו.
"אנחנו כאלה מפגרים!!" צעק. כולם הרימו אליו את מבטיהם, תמהים. כל השיחות סביבם השתתקו. תשומת הלב בכדור התרכזה בו.

"החרקשר! זוכרים? חרקים קסומים שנענים לקריאות מצוקה?!"
צעק בהיסטריה. מיד הילדים קפצו ממושביהם ורצו לפשפש בתיקיהם, בניסיון למצוא את החרקשר שלהם. 

"מצאתי!" נשמעה קריאתו של ניקו, הראשון ששלף אחד מתוך תיקו. כולם התאספו סביבו. 

"רגע!" קרא מקס, ומלמל משהו אל החרק עם שרביטו. 
"ככה כולם יוכלו לשמוע", הסביר.

ניקו לחץ על בטן החרק, מעשה דיי דוחה, וקרא אל מחושיו : 
"ברבור, האם שומעת?"

רעשים סטטיים נשמעו מתוך החרק. כולם התכופפו עוד יותר בניסיון לשמוע משהו. "ברבור?" צעק ניקו.

כולם עצרו את נשימתם כשמילה אחת, בקול חלוש יותר מזמזום כנפיה של דבורה, נשמעה מתוך החרקשר : "ניקו?"

(מתוך הספר "אגנס ואבק הרפאים")