לפני מספר שבועות התנהל באחד מבתי המשפט במרכז הארץ דיון מורכב ומסובך בעניין מבריחי סמים שהועמדו לדין. במהלך הדיון, שהתארך מאד ושהיה לחוץ ומתוח, ביקש אחד מעורכי הדין מהשופטת לעשות הפסקה קטנה: "אני צריך לקחת תרופות, כבוד השופטת".
השופטת איפשרה כמובן את ההפסקה הקטנה והתעניינה במחלתו של הפרקליט. "כבוד השופטת, הוא יוצא החוצה לעשן מריחואנה" דיווח באולם אחד הקולגות של אותו פרקליט. הנוכחים באולם, שבו ישבו סוחרי סמים כבדים, פרצו בצחוק. בכל זאת, פרקליט שמגן על סוחרי סמים ומשתמש במריחואנה זה לא משהו רגיל. הקולגה מיהר להוסיף בקול את מה שהיה ברור גם לפני כן: "הכל כבודה כמובן ברשיון. מריחואנה רפואית שנפסקה לו על פי חוק". אמר. בפני השופטת אף הוצג האישור ממשרד הבריאות. הפרקליט המדובר יצא לאיזור העישון, הדליק מה שהדליק, התחזק בנפשו ושב לדיון – על סוחרי הסמים.
אותו פרקליט הוא שגיא בנאו, בן 44, אחד מעורכי הדין במשרדו של עו"ד רחמים דיין ממודיעין. גם עו"ד ליאור קליין, בן 37, הוא פרקליט במשרדו של דיין וגם הוא מתגורר במודיעין. כך גם עו"ד ענת שניאור לביא, ואפילו המתמחה עומרי אביטן, שעוד מעט יקבל את רישיון עריכת הדין שלו, מתגורר במודיעין.
בנאו. בגלל הפיגוע
אבל משרדם של עורכי הדין ממודיעין לא שוכן בעיר מגוריהם אלא דווקא בלוד. רחמים דיין פעל במרכז רננים במכבים כשנתיים. גם ליאור קליין עבד מביתו שבשכונת אבני חן, וכך גם ענת שניאור לביא, שהתאימה את מרתף ביתה בשכונת מוריה למשרד.
עו"ד דיין, מדוע החלטתם לעבור ללוד?
"זאת החלטה מושכלת ומחושבת שקיבלתי לפני כשנה, אחרי עבודה של כמה שנים במודיעין. הגענו למסקנה שאנחנו צריכים להיות קרובים יותר ללקוחות שלנו ולמוקד הפעילות שלנו. אני, כעו"ד פלילי, ביליתי הרבה בבית המשפט במחוזי בלוד. לפני שנה וחצי בערך התקבלה ההחלטה שללוד יעברו עוד יחידות משפטיות נוספות, בהם הסניגוריה הציבורית, הטאבו כלומר לשכת רישום המקרקעין ובית הדין לעבודה, כך שבלוד נוצר מרכז ומוקד שהוא תחום פעילותם של עורכי דין".
אז לקחת את החבר'ה ועברתם?
"זה לא היה ממש כך. אמנם היגרנו ממודיעין, אבל כל אחד מאיתנו עבד בנפרד במודיעין. לא היינו משרד אחד. אני שכרתי כאן את המקום ואט אט התקבצו אלי השאר. כל אחד חיפש מקום וכולם הגיעו כי הם הבינו שלוד היא מוקד העבודה שלהם".
המשרד שלכם לא דומה למשרדים הנוצצים של עורכי דין תל אביבים…
"נכון, וכך רצינו שזה יהיה. בכוונה לקחתי דירת מגורים בלב שכונת מגורים רגילה. אין כאן פאר רב ולא יצירות אמנות יקרות כמו שיש במשרדים יוקרתיים במגדלי עזריאלי בתל אביב. אנחנו מרגישים קירבה לאוכלוסיה. מדברים אליהם בגובה העיניים, חיים בתוכם ותורמים לקהילה בהרבה תחומים וכך אנחנו מרגישים".
זה לא פוגע בעסקים שלכם?
"ממש לא. להיפך. אנחנו מרגישים כמו משרד עורכי דין סוציאליסטי. המחירים שלנו מותאמים לקהילה כאן. לא גובים על כל דבר קטן סכומי עתק. יש מחירון מינימום של לשכת עורכי הדין. אנחנו שומרים על הגינות מקצועית, ועובדה שהלקוחות שלנו חוזרים אלינו שוב ושוב".
נשמע כאילו החלטתם להיות רובין הוד של המסכנים…
"אני לא יודע אם רובין הוד היא ההגדרה הנכונה, אבל בהחלט אנחנו מסייעים להרבה תושבים כאן כשהכסף איננו שיקול. הייתי מגדיר אותנו כ'משרד פרקליטים חברתי'. אנחנו מנגישים את המשרד שלנו לאוכלוסיה המקומית".
תן דוגמה.
"הפרקליטים במשרד מעניקים שעות טיפול בהתנדבות במסגרת שירותי ייעוץ לאזרח (שי"ל). כולנו יושבים בשי"ל הרבה שעות ומייעצים לתושבים, בחינם, איך להתמודד עם הרשויות ומה לעשות. אנחנו מנהיגים עכשיו במשרד 'יום פתוח' שבמהלכו יוכלו אזרחים להיכנס למשרד ולקבל עצות בחינם מעורכי הדין. הנחיות מקצועיות, הדרכה, ובמידת הצורך גם טיפול בנושאים דחופים".
המחירים שאתם גובים הם בהתאם לזיקה החברתית של המשרד?
"כן. יש מחירי מינימום שקבעה לשכת עורכי הדין. אנחנו מאד מאד משתדלים לדבוק במחירים האלה ולא לעלות מעליהם. היום, כל משרדי עורכי הדין גובים מחירים הרבה יותר גבוהים כי חייבים להכניס לתחשיב גם את העלויות מסביב, של מזכירות ושכר דירה יקר במשרדי יוקרה. אצלנו אין את זה".
ואין סכנה שבמחירים כאלה ורוח ההתנדבות שלכם, הרמה המקצועית תיפגע?
"חס וחלילה. כולנו עורכי דין עם ותק וניסיון של שנים. הרעיון במשרד הוא לתת טיפול כולל בכל התחומים. אנחנו עוסקים בפלילים ובנדל"ן ובמיסוי, ודיני עבודה ופגיעות גוף, ותאונות לצערי הייעוץ המשפטי שאדם נזקק לו בישראל הוא יקר מאד. אני אומר את זה בכאב. אבל אצלנו העיקרון הוא שלא נתמחר תיק בצורה שתממן גם את העציצים שעלו אלפיים שקלים כל אחד ולא את השטיחים היקרים או את החניות בחניון התת קרקעי. ניקח תיק ונתמחר אותו על פי העבודה נטו שמושקעת בו. לכן אנחנו יושבים ברחוב בלוד ולא במגדלי עזריאלי".
וזה לא מפריע לך מבחינה אישית? לא היית רוצה לשבת במשרד נוצץ יותר?
"זה ממש לא מפריע לי. לא נולדתי עם כפית זהב בפה. הייתי תובע משטרתי שנים ארוכות ועבדתי בפרקליטות המדינה. במקומות האלה לא יושבים במשרדי פאר ואני עו"ד כבר כמה שנים טובות. להיפך. זה כיף והרגשת סיפוק אדירה לעזור גם למסכנים שנכנסים לכאן".
המאבק על הקנאביס
ואכן, משיחות עם שאר הפרקליטים עולה תמונה שמאששת את דברי רחמים דיין, כי המשרד עובד לא ממש עבור כסף גדול. "אבל שלא יטעו", אומר עו"ד קליין. "אנחנו גובים כסף וגובים ביושר עבור העבודה שאנחנו עושים. גם אנחנו צריכים להתפרנס".
שגיא בנאו הוא בן 44, לא ממש ינוקא, שמעדיף למתמקד בטיפול בתיקים של עוולות צרכניות. "אני לא יכול לראות שאזרחים נופלים קורבן לחברות גדולות שעושקות אותן, זה מרתיח אותי", הוא אומר. ואכן שגיא, כבר זכה להצלחות בתביעות נגד חברת הוט, נגד תאגידי מים וחברות סלולר.
"עכשיו אני בתחילת טיפול בתביעה ייצוגית שהגשתי נגד רשות שדות התעופה בהיקף של כמעט 25 מיליון שקל", הוא מספר. "התביעה היא שעקב תקלה במסוע מזוודות בנתב"ג נפגעו 4,000 נוסעים שלא קיבלו את המזוודות שלהם שהלכו לאיבוד".
ומה הסיפור של הקנביס הרפואי?
"עברתי טראומה קשה כשהייתי מעורב בפיגוע טרור".
מה קרה?
"התגייסתי לשב"כ ובהמתנה לקורס עסקתי בליווי ואבטחת מיכליות לתוך רצועת עזה. נקלענו לפיגוע לינץ' בו נפצעתי קשה ואיבדתי עין. אחרי ההחלמה, עם 92% נכות ועם עין מפלסטיק ושברים בגולגולת, כבר לא חזרתי כמובן לשב"כ. הפכתי לנכה בגופי אבל גם סבלתי מהלם קרב והתחלתי לקבל מריחואנה רפואית, לאחר מאבק ארוך ברשויות".
מזה מספר שנים מקדיש בנאו זמן רב למאבק למען הקלות במתן הקנביס הרפואי ופישוט הבירוקרטיה המלווה את התהליך. את עבודת הדוקטורט שלו הוא עושה בימים אלה בנושא ההתמודדות של מטופלי הקנביס הרפואי בישראל עם החקיקה הקיימת.
מה הבעיה עם הקנביס הרפואי?
"החוק אוסר למשל על נהיגה תחת השפעת סמים. אז אם אני לוקח קנביס רפואי, לפי החוק היבש אסור לי לנהוג כמה שעות".
אז איך אתה מגיע לעבודה?
"לכן עברתי לגור בלוד. אני כאן מאה מטרים מהמשרד. לוקח בבוקר קנאביס ובא לעבודה ברגל. בהפסקת צהריים לוקח קצת וממשיך הלאה. בישראל מאד נוקשים, הרי הקנאביס הוא באישור וחוקי התעבורה מאפשרים לנהוג אם יש אישור לתרופות. אבל בעניין הקנאביס אם אני אנהג, אני אהיה עבריין למרות שיש לי אישור לעשן".
ואתה במשרד הזה כי?
"אני טיפוס סוציאליסטי. לא יכול לראות מסכנים שנדפקים. אני מתמקד דווקא בתיקים האלה של המסכנים. אני לא צריך את הכסף. יש לי מספיק ולכן אני לוקח הרבה תיקים על בסיס 'פרו בונו' שזה למעשה טיפול בחינם".
גם אתה מתנדב כמו כולם כאן?
"בטח. אני מתנדב בשי"ל ובעוד מקומות וגם כמובן באירגון נפגעי פעולות איבה. לי היום כיף. אני בא לעבודה בשמחה, לוקח על עצמי הרבה תיקי 'פרו בונו' חינמיים, ומכין בימים אלה עתירה לבג"צ בנושא הקנאביס הרפואי".
על מה העתירה?
"על תושב מודיעין במקרה, שמבקש להשתמש בקנאביס רפואי והמדינה מסרבת. העתירה משותפת לי ולעו"ד אבי ברדוגו. כשיגיע הזמן נפרסם את העתירה הזאת ונחשוף מיהו תושב מודיעין שמעורב בעתירה המאד מאד מעניינת הזאת".
"מודיעין יקרה לנו"
עו"ד ענת שניאור לביא, משכונת מוריה, היתה בכלל חשבת שכר בחברה עיסקית גדולה כשהחליטה ללמוד משפטים. היא התמחתה בדיני עבודה ומספרת: "הלכתי למקצוע עריכת הדין כי זה תחום מרתק ויש לי תשוקה למשפטים. זה בא מהרצון לתקן ולהשיב למקומו. צדק מתקן. כך אני מרגישה.
גם בדיני עבודה יכולתי לייצג מעסיקים גדולים אבל אני לא עושה את זה. אני בוחרת בכוונה לייצג דווקא את העובדים המסכנים שנפגעים. לא ייצגתי אף פעם מעסיק גדול ואני לא בטוחה שאני יכולה לעשות את זה".
ואם ירצו אותך תוותרי על ההזדמנות?
"גם אם אייצג את אותו מעסיק, אני עדיין חושבת שאני אוכל לתקן את המצב. אני אייעץ לו איך לפעול לפי חוקי העבודה כדי שלא יפגע בעובדים. ידי כעצמאית אינן כבולות ואני יכולה לבחור בפינצטה את הלקוחות שלי".
גם את מתנדבת?
"ודאי. אני מתנדבת בשי"ל בלוד ובעוד מקומות ואני גם עוסקת במשרד בכל הקשור להליכים שאינם משפטיים, כמו גישור, בוררות וכאלה זה בתחום טיפולי".
ולמה בחרת דווקא במשרד של רמי?
"בגלל רמי. סתתאאםם", היא צוחקת. "אבל גם כי מודיעין פשוט יקרה. למרות שהמשרד שלי היה במרתף הבית בבוכמן, החלטתי שאני יותר מדי סגורה בתוך הבית ואני צריכה לצאת החוצה למשרד מחוץ לבית. ופה זה התאים לי מאד מבחינת התפיסה החברתית. כשראיתי כאן את הרצון והנכונות לעזור לחברה, ידעתי שזה המקום שלי".
ליאור קליין, בן 37, החזיק משרד במודיעין שנים רבות בסולומון סנטר. ההתמחות של ליאור היא מקרקעין והוצאה לפועל. ליאור היה בעברו גובה מס בשירותן של רשויות מקומיות כמו בני ברק ועוד. בשנת 2008 החליט להפוך לעצמאי, למד עריכת דין וגדל לאט לאט, עד שבשנה האחרונה הצטרף לדיין במשרד בלוד. "מבחינתי המעבר ללוד היה סוג של שליחות", הוא אומר, "כי בתפיסה שלי אני בא לעבוד אבל גם לעזור לאנשים. אני לא זול ולא יקר ואני בוחר בקפידה את הלקוחות שלי. אני מקפיד לקחת פעם בחודש תיק 'פרו בונו' אחד לפחות".
לדוגמה…
"אני עוזר לתושבת מודיעין ממש בימים אלה, שגורלה לא שפר ליה והיא מקבלת ממני סיוע בהוצאה לפועל ובליווי בהליכי פשיטת רגל".
מהיכן אתה במקור?
"מירושלים. דור שמיני בארץ. עשיתי התמחות במשרד קרמר שפירא שניידר, משרד עורכי דין גדול בירושלים ומהרגע הראשון שהתמחיתי בחרתי את תחומי העיסוק שלי שהם במקרקעין, כולל פרוייקטים של פינוי בינוי כאן בלוד. זה גם חלק מסיוע לחלשים שגרים במקומות רעועים".
למה עברת לכאן?
"אמנם פחות הוצאות וגם פחות הכנסות, אבל הראיה היא חברתית לגמרי. לכן אני עוסק הרבה בהסדרי חובות עם בנקים ומייצג הרבה חייבים בהוצאה לפועל".
את מי הכי אתה לא סובל?
"הכי הרבה אני אוהב להתעמת עם חברות סלולר. הם עושקים אנשים. ובכלל, חברות שלוקחות לעצמן את החופש לעשוק את האזרח הקטן הן חברות שנכנסות לך לכיס ולא יוצאות ממנו. אני מייצג עכשיו ניצולת שואה שעשקו אותה שנים. דוחפים לה מחיר לשלוש שנים. לא זיכו אותה על עיסקה קודמת וכל חודש יורד לה 470 שקל. אחרי שהיא התחילה את העיסקה בשלושים שקל לחודש".
אתם מרגישים כמו רובין הוד?
"לא", הם עונים במקהלה. "רובין הוד זו אגדה אנגלית. אנחנו אמיתיים".
בתמונה: מימין: דיין, שניאור לביא, קליין ובנאו. "אנחנו מרגישים קירבה לאוכלוסיה. מדברים אליהם בגובה העיניים"(צילום: יהודה גולן)
