כישלון צורב נוסף: בפעם השניה בתוך שנתיים נכשל מכרז לשיווק מגרש המיועד להקמת דיור מוגן בשכונת השבטים בעיר. שוב – אף יזם לא הגיש גם הפעם הצעת רכש לרשות מקרקעי ישראל.

המכרז, שפורסם לראשונה במרץ 2013 ולא זכה לשום הצעה מצד יזמים, פורסם שוב בדצמבר 2014 ולאחר שגם הפעם לא היתה היענות, נדחתה סגירתו לתחילת חודש יוני. אלא שאנשי רשות מקרקעי ישראל – כשפתחו בשבוע שעבר את תיבת ההצעות – מצאו אותה ריקה ונאלצו להודיע על ביטול המכרז.

מדובר במגרש בשטח 10.5 דונם ברחוב שבטי ישראל פינת רחוב יהודה, שעומד שומם כבר שנים. על המגרש תיכנן המינהל להקים פרוייקט דיור מוגן, שיכלול 120 יחידות דיור לאוכלוסיה הבוגרת. ראש העיריה חיים ביבס רמז כי ישנה את ייעוד המגרש לבניה למגורים רגילים במקום לדיור מוגן, מה שיבטיח את שיווקו המיידי של המגרש.

תושב מודיעין שעיסוקו בניהול בתי אבות הסביר כי "כשמדברים על דיור מוגן יש 'מספר ברזל' שמתחתיו להקים פרוייקט כזה איננו כדאי מבחינה כלכלית. 250-300 יחידות דיור הן המינימום הנדרש כדי שבית אבות יתחיל להרויח ולהיות כלכלי, אבל ברשות מקרקעי ישראל לא עובדים במקצועיות ולא מבינים את המשמעות של 'מספר ברזל' ולכן במכרזים שהם מפרסמים נותנים היתרים ל-120 יחידות דיור או 220 ולא יותר וזה הופך את העניין ללא כלכלי. הדרישה בדיור מוגן להקצות הרבה שטחים  היא כדי למקם חדר אוכל, מרפאה, חדרי טיפולים, ועוד. לכן ההשקעה הכספית היא גבוהה וצריך למכור הרבה יחידות דיור כדי להחזיר את ההשקעה וכאן הכדאיות הכלכלית משחקת תפקיד".

רשות מקרקעי ישראל דרשה כמחיר מינימום עבור המגרש תשעה מיליון שקל ועוד 16.5 מיליון לפיתוח הקרקע, מה שהפך את המכרז ללא כדאי מבחינה כלכלית. "אף יזם לא 'ישכיב' 25 מיליוני שקלים בהוצאות רכישת המגרש ופיתוחו, למשל שלוש שנים של בניית הפרוייקט עד שיתחיל לראות את השקעתו חזרה", הסביר אותו בעל חברה לדיור מוגן.

הוא ציין כי בערים סמוכות כמו ברחובות למשל, מחירי הקרקע זולים בהרבה ממודיעין ומחירי פיתוח הקרקע הגיעו לחמישה מיליון שקל בלבד למגרש בגודל דומה למגרש בשכונת השבטים, שעליו נדרש היזם לשלם 15 מיליון.

(צילום ארכיון)