ראש השנה מתקרב ובמהירות והנה לכם סיפור נחמד לחג, על חבורת חברי ילדות ממודיעין שהחליטו להתגייס לעזרת קשישה ירושלמית אותה הם בכלל לא מכירים ולשפץ את ביתה רגע לפני החג, ובעיקר רגע לפני החורף הירושלמי הקר.
הדרך אל ביתה של הקשישה ויום העבודה הארוך שתרמו מזמנם החברים ממודיעין החלה ב"פרוייקט ידיים" ההתנדבותי, אותו מנהלת עמותה קטנה מזה כשנתיים. פרויקט זה מוקדש לזכר מנחם מוזס (סבו של אחד המקימים), אשר שרד את מלחמת העולם השנייה כאסיר במחנה המוות אושוויץ. על מוזס מספרים כי למרות הזוועות שחווה במחנות, השכיל לשמור על חוש ההומור שלו ועל ראייה אופטימית על החיים ורגישות יתרה לאדם ולסביבה.
הפרוייקט מושתת על התנדבות אנשים בעלי חוש טכני מכל שכבות האוכלוסייה, אשר מאגדים סביבם צוות של חברים ותורמים מדי מספר חודשים יום מזמנם לטובת שיפוץ בתים של קשישים קשי יום. השיפוצים הנעשים בבתים הם שיפוצים "רכים": בניית קירות גבס, תיקוני טיח וצבע, הרכבת מדפים ומאווררים, קרמיקה, תאורה ועוד. השיפוץ מתחיל ומסתיים באותו יום. החומרים הדרושים מגוייסים במחירי עלות מבעלי עסקים התורמים לפרוייקט. עלות השיפוץ נעה בין 600-2,000 שקל, כאשר את כלי העבודה מביאים בדרך כלל המתנדבים איתם מהבית.
את הקשישים והבתים הזקוקים לסיוע מאתרים אנשי העמותה דרך מחלקות הרווחה, כרגע רק בירושלים, עם כוונה להרחיב את פעילות העמותה גם למקומות נוספים בארץ. אנשי העמותה מגיעים אל בית הקשיש, הנכה או המשפחה קשת היום כדי להבין מהם הצרכים ולגבש תוכנית עבודה. כל דירה כזאת "משודכת" לצוות, כאשר השאיפה היא שחברי הצוות יהיו קבועים ויתרמו יום עבודה מדי כמה חודשים.
* * *
הדירה אותה שיפצו חברי הצוות ממודיעין שייכת לקשישה חולה בת 91 המתגוררת בבית ישן בסמוך לשוק מחנה יהודה. הבניין כה עתיק, שאפילו שירותים אין בו אלא רק מחוצה לו. כך נאלצה הקשישה לצעוד אל השירותים בקור וברטיבות הירושלמים של ימי החורף ואפילו בימים המושלגים. סגנון הבנייה הישן התבטא גם בתקרה גבוהה במיוחד בחלל הבית, דבר שהקשה באופן חמור על חימום הבית והביא לדלקת ריאות ממנה סבלה הקשישה בחורף שעבר ואושפזה למשך חודש וחצי.
מי שהוביל את החבורה לפרוייקט הוא אוראל בללטי, בן 25 הלומד הנדסה אזרחית במרכז האוניברסיטאי אריאל. הוא מתגורר עדיין אצל הוריו במודיעין ומברמן בגרינהאוס ברעות. "אנחנו חבורה של חברי ילדות שנמצאים יחד כבר הרבה שנים. חלקנו יחד מגיל חמש. גם ההורים מכירים את כולם ואנחנו עושים על האש כולם יחד. 12 חברים שרצים יחד הרבה שנים, כשכמעט כולם סטודנטים היום".
איך הגעתם לעמותה ולפרויקט?
"את העמותה אני מכיר דרך אח של מי שהקים אותה ועבדתי איתו פעם. אני עוקב אחרי עמוד הפייסבוק שלהם ורואה את הפוסטים שהם מעלים, איך שהם עושים דברים מדהימים ולוקחים בתים במצב נורא ומביאים אותם למצב בו הדיירים יכולים לחיות בכבוד. באיזשהו שלב רציתי להצטרף אליהם והם שאלו אותי אם אני יכול לארגן צוות. ביקשתי כמה ימים לבדוק את זה, שאלתי את החבר'ה שלי והייתה התגייסות של מאה אחוז בתוך יומיים. שבוע אחרי אני ואדר לוי, ששנינו אוהבים לעשות דברים עם הידיים, כבר הגענו לבית של הקשישה ועשינו הזמנה של חומרים דרך העמותה".
* * *
ביום ראשון שעבר, בשעת בוקר מוקדמת, הגיעה החבורה המודיעינית לבית העתיק בירושלים והחלה לעבוד. בשתיים בלילה הסתיימה העובדה והקשישה קיבלה סופסוף תנאי מחייה ראויים. בלילטי: "הדבר הראשון שעשינו הוא קירוי של המעבר מהבית אל השירותים. בנוסף שיפצנו את התקרה במקלחת, שהיו בה קילופים והיו נופלות משם חתיכות טיח. בגלל שקשה לחמם את הבית עם התקרה הגבוהה, הקשישה ממש עברה להתגורר בסלון אז בנינו תקרת גבס נמוכה וכך יהיה קל יותר לחמם את הבית. חוץ מזה עשינו גם צביעה של דלתות ומשקופים וסידרנו את הגג כדי שלא יהיו לה נזילות בחורף".
איך היא הגיבה בסיום העבודה?
"הקשישה הזאת חולה וסובלת מאלצהיימר ולא ממש מתקשרת, כך שאת מרבית התקשורת עשינו מול הבת שלה. באותו יום היא לקחה את אמא שלה למועדונית כדי שנוכל לעבוד, וכשהגענו ראיתי את החשש על הפנים של הבת. בכל זאת מגיעים חבורת אנשים שהיא לא מכירה, עם כלי עבודה ומתחילים לעבוד בבית של אמא שלה. גם אני חששתי. ידעתי שיש לחץ של זמן ופחדתי שיהיה מצב שלא נסיים את העבודה בזמן, במיוחד כשאני זה שיזם את כל זה. אבל זה יצא טוב. היא סיפרה שאמא שלה הייתה בשוק כשראתה את הבית אחרי השיפוץ. פתאום היא יכולה ללכת לשירותים בלי להירטב, להתקלח בלי שיפלו עליה חתיכות מהמקרה. אלו דברים קטנים,אבל בסוף הם די גדולים. כשהבית נראה ככה אדם קם בבוקר עם חיוך".
איך הייתה החוייה עבורכם?
"אני חושב שלא הייתי מתקרב לזה בכלל אם לא הייתי יודע שיש איתי חבורה כזאת. קבוצה מיוחדת עם כימיה מדהימה, שאפילו אחרי 12 שעות עבודה, כשכולם כבר גמורים, עדיין הכל מתקתק כמו שעון וכל אחד יודע מה הוא צריך לעשות".
תעשו את זה פעם נוספת?
"אני מניח שכן. בטח בחופשת הסמסטר הבאה, כשלכולם יהיה קצת חופש. גם תקציב העמותה בינתיים מאוד קטן והם לא יכולים לשפץ בתים בכל שבוע, כרגע הם עומדים על משהו כמו שני בתים בחודש. נקווה שזה יגדל ויוכלו לעשות עוד יותר".
חברי החבורה המודיעינית הם: אדר לוי, גיא נודלמן, רפאל רודריק, טמיר קירשנבאום, ארד לרנר, רום יצחקי, מור קדוש, טל טולדנו, אמיר שפר, גולן רום, עמית טולדנו, נועם בן שושן וערן חי.
בתמונה השיפוצים בירושלים. בזכות "פרויקט ידיים" (צילום פרטי)
