בעידן בו הוויכוח על גבולות הדמוקרטיה בישראל מתעצם, ונדמה כי השמאל הישראלי על גווניו השונים מושתק לעיתים, קמו כמה מתושבי מודיעין והחליטו להביע את מחאתם השקטה.

מזה מספר שבועות, בימי חמישי, מתייצבות מספר מועט של נשים תושבות האיזור, בצומת כביש 443 ודרך יאיר פרג, ובמשך שעתיים הן עומדות שם ונושאות שלטים דוגמת "נתניהו, התפטר".

אסתר (פוחי) שטורכן, מטפלת באמנות ותושבת רעות, היא יוזמת המחאה. השבוע סיפרה שטורכן מאין הגיע הרעיון ומה בעצם המטרה: "שמעתי על אדם בשם אמיר השכל, שהפך לחוקר שואה והמסקנה שעלתה בו היא שאסור לאדם מן השורה לעמוד מן הצד לנוכח עוולות שרואה ולשתוק. השכל עומד כבר תקופה ליד ביתו ביבנה עם השלטים, ויזם את מה שנקרא 'הפגנות יחידים'. בתור מישהי שכבר הרבה זמן חושבת שקורים כאן דברים לא טובים ברמת ההנהגה, זה דיבר אלי והבנתי שגם אני רוצה לעשות משהו".

מה התועלת במחאה שלכם?

"אני חושבת שחלק מהמדיניות של ביבי היא להשתיק כל ביקורת אישית עליו. פעם פחדתי לכתוב את דעותיי בפייסבוק עד שהבנתי שמותר וחושב שאביע את דעתי. המשטרה, בית המשפט, התקשורת. כולם מאויימים ומושתקים. המטרה שלנו היא לעורר דיבור בנושא, להביע את דעתנו באופן דמוקרטי ולעשות מה שאנחנו יכולים לעשות. אני חושבת שחלק מהציבור בכלל לא מבין מה זאת דמוקרטיה והבעת דעה.

אילו תגובות אתן מקבלות?

"יש תגובות חיוביות. אנשים עוצרים ואומרים 'כל הכבוד' או מצפצפים לנו. יש גם כאלה שלא אוהבים אותנו. אומרים לנו דברים כמו 'ביבי המלך', 'אין מי שיחליף אותו' וכולי. יש גם קללות ונאצות שאנחנו סופגות לעיתים".

ואיך זה מרגיש?

"אני רואה את כלל המכלול, שהוא גם חיובי. אני לא לוקחת את זה באופן אישי, אבל אני כן חושבת שהתגובות האלו הן דוגמה מצויינת  למה שקורה במדינה מבחינה חברתית. האלימות כדרך התנהגות יומיומית, חוסר הראייה של האחר והמחשבה שמי שלא חושב כמונו כדאי שיעוף מפה. אני חושבת שהמצב הוא באמת נוראי, מפחיד ולוקח אותנו אל התהום. גם התחושה שאנשים חושבים שאין מי שיחליף את ביבי, מה זה? זה הרי מטופטף לציבור כדי שהוא יוכל להמשיך להחזיק בעמדת הכוח לטובת הצרכים הפרטיים שלו. שגם הם אגב מגיעים על חשבון הציבור".

עד מתי תמשיכו להגיע לצומת ולמחות?

"אולי עד שביבי כבר לא יהיה בשלטון, או כל עוד יש לנו כוח ורצון. לא אומר שיש לנו תחושה של חוסר אונים, זאת לא המילה הנכונה, אבל בהחלט יש תחושה של רצון בשינוי. תחושה שאנחנו צריכים לעשות משהו כדי להביא את השינוי". 

בתמונה משמרת המחאה. "מקבלות נאצות, קללות וגם מחמאות" (צילום פרטי)