מרבית מתנדבי השירות הלאומי בישראל הן בנות דתיות לאומיות, ששוחררו מחובת השירות בצה"ל מטעמי דת. הן אינן מחויבות לשרת בצבא על פי חוק, יחד עם זאת רבות מהן בוחרות להתנדב לשרת את המדינה בדרכים אחרות. מי שמרכז את פעילותן הן עמותות שונות, העוסקות במגוון תחומים. העמותה הגדולה ביותר בארץ שמעסיקה בנות שירות לאומי היא "האגודה להתנדבות", המפעילה כ-7,000 בנות. זאת לעומת כאלפיים בנות ופחות המופעלות בכל המסגרות האחרות. האגודה שולחת את בנות השירות על פי תקנים ש"נקנים" לרוב על ידי משרד החינוך, הרשויות המקומיות ומועדוניות רווחה ותקנים פרטיים.
מטעם האגודה להתנדבות יש במודיעין 58 בנות שירות לאומי. רובן ממלאות תקנים של משרד החינוך ושל העירייה. זת לצד תקנים ש"נקנים" באופן פרטי. כמו למשל בת שירות לאומי שנמצאת בבית הספר "יחד" ובבית ספר "ברנקו וייס". 15 מבנות השירות ממלאות את תפקיד הסייעת החינוכית ב-15 גני ילדים של חינוך רגיל עם ילדים בגילאי שלוש בלבד. 15 מהן נמצאות בגני תקשורת והשאר מפוזרות בין בתי הספר בכיתות תקשורת, במרכז להעמקת יהדות, כיתת אולפן ואיפה שזקוקים לעזרתן.
הן מחויבות "לעבוד" 40 שעות שבועיות. חלקן עובדות מהשעה שמונה ועד ארבע אחר הצהריים חמישה ימים במהלך השבוע בלי ימי שישי. חלקן מפזרות את השעות בצורה אחרת. כמחצית מבנות השירות בעיר חברות גם במה שנקרא "גרעין" (כמו גרעין הנח"ל של פעם). בהתנדבות מלאה הן לוקחות חלק פעיל בקהילה בנוסף למחויבותן במסגרת השירות, וזאת בשעות אחר הצהריים. הן עושות חונכויות לילדים שהוריהם חולים בסרטן, מסייעות למשפחות שאחד מההורים הלך לעולמו, מתנדבות במרכז לעולים, ב"קפה אירופה" (עם ניצולי שואה), מסייעות למשפחות רווחה וביום פעילות של אמהות חד הוריות הן שומרות על הילדים. בנות הגרעין לוקחות חלק גם בפעילויות עירוניות בחגים ובזמנים אחרים.
השכר – 860 שקל בחודש
אחד היתרונות בשירות לאומי על פני השירות בצה"ל הוא היכולת לבחור מראש את סוג השירות שלהן: באיזה תפקיד לשרת, כמו גם המיקום. חוץ מתפקידי חינוך הן יכולות לבחור לשרת בקופות חולים ובתי חולים, בתי משפט, במשטרה, בהוצאה לפועל, במשרד הביטחון, במד"א, בשירותי הכבאות ועוד. הן בוחרות מרצון ותשוקה אמיתית לעבוד עם ילדים ולעסוק בחינוך והוראה. הן בוחרות בעיר בו תשרתנה לאחר שהן עושות סיורים בערים אחרות ובמסגרות השונות בהן.
השנה, במסגרת תוכנית משרד החינוך לתגבור כוח האדם בגני ילדים עם זאטוטים בני שלוש, התווספו בעיר שמונה תקנים של בנות שירות לגנים אלה, כדי לתת מענה מתאים ליישום חוק חינוך חינם מגיל 3. וגם – כדי לחלק את עומס העבודה הגבוה יחסית, שנובע בין היתר בטיפול בילדים לא גמולים ובקשיים אחרים בגילאים הצעירים יותר.
בנות השירות לאומי מקבלות באגודה להתנדבות "דמי כיס" (כך נקראת משכורתן) בגובה 860 שקלחודש. הן מקבלות בנוסף לכך נסיעות ללא תשלום, עירוניות ובינעירונית, והדירה המוקצית להן ובה מתגוררות בין שבע לשמונה בנות, מסובסדת באופן מלא. הדבר היחיד שהן צריכות לדאוג לעצמן כלכלית הוא לאספקת האוכל ולבזבוזים.
56 מתוך 58 הבנות המשרתות בעיר הן דתיות.רוב עצום וצפוי, אך מעלה את השאלה מיהן בכלל שתי הבנות החילוניות שפועלות במסגרת זו. הן מגיעות מכל הארץ ופוגשות כאן את נציגות האגודה להתנדבות:אחד דתיה ואחת חילונית. שמענו משולי ידגר, הרכזת הדתייה באגודה להתנדבות, מה כולל תהליך התאמת הבנות, הכשרתן והתלווינו אליה לפגוש את בנות השירות הלאומי במסגרת עבודתן במסגרות השונות.
המוסד קובע את התכנים
לדברי ידגר, לאחר שהבנות שולחות טפסי בקשה להתקבל לשירות במודיעין הן עוברות ריאיון מקדים, בו בודקים את הרקע של המתגייסת, שואלים על ההתנהלות בבית וניסיון קודם בתחום.
לאחר שהוחלט מי התקבלה הבנות עוברות ראיון נוסף, שמטרתו להתאים כל אחת מהן למסגרות השונות. שם נבדקת הגישה שלהן לילדים, האם היא מתאימה לעבוד יותר עם ילדים קטנים או עם עולים או עם ילדים בבית הספר תוך כדי התחשבות בצרכים ורצונות הבנות.
כשאומרים "סייעת חינוכית", מה בדיוק המשמעות של זה?
"בהגדרתה, בת השירות אינה מסייעת בעבודות הניקיון של הגן או באופן עקרוני בהיגיינת הילדים (החלפת חיתולים בעיקר). מתפקידה לעזור לגננת בכל, למעט דברים אלה. חלק מהתפקיד הוא בעל נופך פדגוגי. הן עוברות הכשרה מקדימה בצורה של סמינריון בן שבוע ימים והרבה מהלמידה נעשית גם תוך כדי. יש להן השתלמויות בתוך הגן והחל משנה שעברה יש יועצת חינוכית ופסיכולוגית שמלווה אותן. איתה הן נפגשות פעם בשלושה שבועות ומעלות בפניה את מה שקורה בגן מנקודת המבט שלהן".
יש פיקוח על התכנים והפעילויות שהן עושות עם הילדים?
"בתחילת שנה אני עוברת בין כל הגנים ובתי הספר. אנחנו עושים תיאום ציפיות והגדרות תפקידים לבנות יחד עם צוות בית הספר ומי שאחראי עליהן במוסד החינוכי. הן פועלות על פי שמכתיבים להם ועל פי תוכנית הלימודים".
"בחרתי דווקא את מודיעין"
בסיור שקיימנו השבוע בעיר פגשנו את בנות השירות הדתיות. הראשונה היתה אלין פרץ בת ה-19, הנמצאת בשנה השנייה לשירותה. אלין הגיעה למודיעין מגבעת עדה. תחילה היא נרשמה לשירות בן שנה, אך התאהבה בתפקיד ובילדים והחליטה להתנדב שנה נוספת. בשנה הראשונה היא עבדה כסייעת בגן חינוך מיוחד ובו 11 ילדים והשנה הצטרפה לצוות הגן בחינוך רגיל ובו 31 ילדים בני שלוש. בגן החינוך המיוחד, חלק מהילדים שעבדה איתם לא ידעו לגזור, לצייר או לכתוב. בעזרתה ובעזרת שאר הצוות החינוכי הם התקדמו ועשו דברים שלא יכלו לעשות קודם לכן. מתוקף תפקידה היא נמצאת עם הילדים גם באופן פרטני, בקבוצות ולעיתים אף מנחה את המפגשים, בעיקר מפגשי בוקר. כך גם רוב בנות השירות הלאומי.
היה לך ניסיון קודם עם ילדים?
"עשיתי מחויבות אישית בגן ילדים".
מה את הכי אוהבת בשירות שלך?
"לראות את הילדים מתקדמים ואיך זה נעשה בעזרתי. בשנה שעברה הגיע לגן ילד שהוציא בעיקר הברות וגמגם. בסוף השנה הוא כבר הצליח לבטא משפטים שלמים באופן שוטף".
למה החלטת להמשיך שנה נוספת?
"מאד נקשרתי לילדים ולמשפחות. עם חצי מהם אני עדיין בקשר ואני מגיעה לבקר תכופות".
מה חשוב לך להעניק לילדים בגן?
"חשוב לי שיהיה להם כיף להגיע לגן, בתחילת השנה היה להם קשה להסתגל והם בכו וכבר עכשיו הם רצים אלינו בבוקר בשמחה. חשוב לי שיהיה להם טוב".
איך זה לעבור מגן חינוך מיוחד לגן רגיל?
"אני מרגישה שאני תורמת בכל גן וזה מאד מספק בשני המקרים".
איזה תכונות לדעתך צריך כדי לשרת בגני ילדים?
"גישה לילדים, סבלנות, לדעת להקשיב, לאהוב את סוג העבודה הזו, אלה דברים שהיו בי לפני שהגעתי לגן, אבל התחדדו במהלך השירות. למדתי להקשיב טוב יותר ולהבין אותם לעיתים גם בלי מילים ואף הפכתי לסבלנית יותר".
רצית לשרת רחוק מהבית?
"כן. בחרתי בזה. רציתי משהו שונה, לראות עולם. ביישוב שהגעתי ממנו אין תחלופה של אנשים והרוב מבוגרים, אין מה לעשות שם ורוב הזמן יושבים בבית, ככה אני חווה גם עצמאות. אני נהנית לגור בדירה עם שאר הבנות. אנחנו מבשלות יחד, מנקות, יושבות בכיף בסלון, אחת מנגנת ואנחנו מצטרפות אליה בשירה".
בחרת ספציפית במודיעין?
"כן. התקבלתי גם לעפולה אבל בחרתי להגיע לכאן. לפני שבוחרים את מקום השירות אפשר להצטרף לסיירת בה עוברים בתוך העיר בין בתי הספר והגנים השונים ומכירים קצת יותר מקרוב את מקום השירות הפוטנציאלי. גם דודה שלי גרה פה אז הכרתי את העיר מלפני כן. בחרתי בה כי זו עיר חדשה ומפותחת יותר מעפולה למשל וכיף פה".
את דתייה ועכשיו משרתת בגן חילוני. זה מסתדר?
"אנשים הם אנשים. זה לא משנה לי".
גננת הגן, אחרי שבועיים בלבד מתחילת השנה, אמרה על אלין: "אם היה מצב שהיו רוצים לקחת אותה הייתי נלחמת עליה. היינו לפני כן שתיים ויחד איתה זה עולם אחר. ההסתגלות של הילדים קלה יותר והחיבור לגן גם. היא אסרטיבית ויודעת את העבודה והיא, כמו בנות השירות האחרות, צעירה יותר מאיתנו והילדים מתחברים אליה מהר יותר מאלינו. כבר עכשיו בבוקר הילדים על הגדר קוראים לה כשהיא מגיעה. היא שותפה מלאה בצוות ואף מביאה רעיונות משלה ומגדילה ראש".
שכנה מעבר לכביש
הנקודה הבאה בסיור הוא גן דתי, שבו נמצאת בת השירות גאולה אראל, מקרית ספר. למרות שמקום שירותה קרוב למקום מגוריה היא בחרה לגור עם הבנות בדירה המוקצית להן מהאגודה.
גאולה באה ממשפחה עם עשרה ילדים, היות והיא מהגדולות בבית תמיד טיפלה בילדים ועבדה ליד ביתה במעון. היא ביקשה מלכתחילה להיות בגן דתי עם 35 ילדים כי זה מה שהיא רגילה מהבית והיה לה חשוב סדר היום, שמשלב סממנים מהבית והדת כמו למשל התפילה בבוקר.
שאלנו את הגננת עד כמה היא רואה חשיבות לבת השירות. לדבריה מעבר למובן מאליו שמדובר בכוח עזרה נוסף זה מסייע להפחית את החיכוכים בין הגננת לסייעת, עבודת הסייעת הופכת לפחות סיזיפית ולכן זה מקל על כולם. עוד היא סיפרה כי באסיפת ההורים היא הציגה את גאולה כאחת מהצוות, הסבירה שיש משמעות למה שהיא אומרת ואפשר לפנות אליה בכל שאלה כמו לגננת ולסייעת. גאולה מכינה יצירות עם הילדים, עוזרת להכין מתנות לילדים במידת הצורך, עוזרת מאד במעברים שבמהלך היום, ויש לה אחריות על ילדים מסוימים שזקוקים להשגחה צמודה יותר. "הילדים מאד אוהבים אותה וגם אנחנו, כשהיא לא בגן ביום שישי הילדים שואלים איפה היא. בהתחלה היא לא כל כך הבינה מה קורה ומה עליה לעשות אז ישבנו איתה והסברנו לה שתבחן איפה היא יכולה לעזור ותכוון עצמה לשם, חיזקנו אותה ומאז זה זורם. היינו שמחות אם היא הייתה איתנו גם בשישי".
מה היא עושה עם הילדים?
"היא עושה איתם כל מה שצריך. משחקת איתם, מציירת, מלמדת אותם לעשות דברים בסיסיים על התנהלות הגן, כל זה בשלב זה היות ועדיין מדובר בתחילת השנה וכמו שהילדים נכנסו בפעם ראשונה השנה לגן עירוני גם היא חדשה בעניין".
גאולה, שקלת אפשרויות אחרות כחלק מהאופציות בשירת הלאומי?
"לא היו לי התלבטויות. ידעתי מזמן שזה מה שאני רוצה וידעתי שזה מתאים לי".
באה מאידאולוגיה
בבית ספר גוונים, בית ספר לחינוך מיוחד, פגשנו שתי בנות שירות, חן דיין וחן דוד. בבית הספר יש 130 תלמידים ו-80 אנשי צוות ובהם מחנכים, מטפלים רגשיים מתחומים שונים (טיפול עם בעלי חיים, טיפול באמנות, ביבליותרפיה, פסיכודרמה ועוד). יש צוות פארא-רפואי קליני, מורים מקצועיים, צוות מסייע מהעירייה ובנות השירות. בעבר היה לבית הספר תקן של חמש בנות שירות והשנה הם קיבלו שני תקנים בלבד. בנוסף להכשרתן בסמינריון שלפני תחילת השירות הבנות בגוונים מלוות על ידי מאמנת אישית (עדי סלע), שנפגשת איתן פעם בשבוע כדי לסייע להן במעבר החד מתלמידה לאשת צוות בבית ספר עם ילדים מורכבים והן מעלות בפניה את הצרכים והקשיים בהם הן נתקלות.
נכנסנו לראות את הבנות בפעולה, כשהן ביוזמתן לקחו על עצמן להפעיל את הילדים באחריותן המלאה (ללא עזרה ורק בפיקוח מהצד של אחת המורות) באחד מחוגי "יום גוונים". החוג שהן בחרו לקיים עם הילדים הוא חוג משחקייה עם משחקים של פעם. ביום ראשון האחרון זה היה משחק בינגו. ארבעת הילדים בחוג היו מרוכזים בלוח לראות איזה מספר עלה בגורל והתאכזבו אם המספר לא הופיע להם על הדף וחיכו בקוצר רוח לשלוף מספר נוסף משקית ובה המספרים שהכינו הבנות.
צוות בית הספר החליט השנה להקצות את הבנות בכיתה בת שמונה ילדים תלמידי כיתה ד'. למעט יום החוגים, שבמהלכו הן גם מסייעות בחוג גינון, מחשבים, אמנות ועוד הן נמצאות בכיתה בזמן השיעורים ומסייעות באופן פרטני במידת הצורך, הן מפקחות על ילדים הזקוקים להשגחה צמודה בהפסקות, לעיתים הן מתפקדות כסייעת שילוב ומגיעות עם ילד מגוונים להתארח בבית ספר לחינוך רגיל "יחד", וגם יושבות עם ילדים באופן פרטני מחוץ לשיעורים.
לדברי מנהלת ליאורה ולר, לבנות השירות תפקיד משמעותי ואחד היתרונות שלהן הוא גילן הצעיר: "הילדים שלנו מקבלים המון חום ואהבה, אבל הן זקוקים לבנות האלה שאיתן הם יכולים יותר להשתובב ולקבל במתנה איש צוות שהוא גם חבר וזה חשוב".
חן דיין הגיעה לכאן מירושלים, לאחר שראתה המון מקומות לפני שבחרה בעיר. היא ביקרה בבית שמש, בתל אביב בכפר הרואה וגם במסגרות החינוך בירושלים, אבל התאהבה לדבריה במודיעין ובבית ספר גוונים בזמן הביקור המקדים בו והחליטה לשרת כאן. "יש בגוונים ילדים מדהימים וכבר הספקנו להתאהב בהם. גם הצוות מאד חם ומחבק" היא אומרת.
בבית ספר אבני החושן פגשנו בבת השירות חן מינץ מרחובות, שזו שנת השירות השנייה שלה. בשנה הראשונה היא שירתה במרכז להעמקת היהדות בשדרות והשנה היא הגיעה למודיעין. בניגוד לאלין למשל שהחליטה תוך כדי שירות להמשיך לשנה שנייה מינץ אמרה שאצלם זו אידיאולוגיה משפחתית "ואין סיבה שחיילת חילונית תשרת שנתיים והיא שנה אחת".
(צילום איילת לוין)
