שלמה ארצי כותב בשירו "תתארו לכם": "תתארו לכם עולם יפה, פחות עצוב ממה שהוא ככה. תתארו לכם קצת אושר, כי הוא כל כך נדיר כאן". מילים פשוטות, כמעט שפה של ילדים בגן חובה, והן כל כך אמיתיות ונכונות.

ואם נעלה למילים של בוגרים, אז תתארו לכם ממשלת אחדות לאומית שבה יישבו זה לצד זה חילונים ודתיים, אנשי שמאל-מרכז עם אלה מהימין, וכולם יחשבו מה טוב למדינה היקרה שלנו ומה טוב לעם ולחיילים שלנו, שזועקים מדם ליבם לאחדות העם.

תתארו לכם שהעם כולו יהיה מאוחד, כחזון הנביא ישעיהו שבו יישב זאב עם כבש ונמר עם צבי ירבץ. האמת היא שמציאות כזאת אינה חזון שלא ניתן להשיג. זה בידיים שלנו. תלוי בכל אחד ואחת מאיתנו. אם רק נחליט, זה יכול להתרחש מחר בבוקר, עוד לפני שנשב כולנו לשולחן הפסח עם 59 כסאות ריקים של חטופינו היקרים.

נכון, זו החלטה אישית של כל פרט בעם שלנו, אבל כדי שזה יקרה זה חייב לבוא מלמעלה. מהמנהיגות. כזה ראו ותעשו. יכול ראש הממשלה בנאום אחדות ופיוס להתייצב אל מול פני האומה, ובנאום קצר יפנה וידבר אלינו רק דברי שלום ואחדות. ללא ביקורת. ללא הם ואנחנו. דברים של שלום ואהבת איש את רעהו וטובת הארץ הזאת, שאינה יודעת רגע של שקט ומנוחה. לא דרוש הרבה כדי שהנס הזה יתרחש עוד לפני החג. צריך אומץ לב של מנהיג שטובת הארץ הזאת והעם הזה חשובים לו.

תתארו לכם שזה יקרה. כמה אנרגיה זה יפיח בכולנו ואיזה מסר האחדות הלאומית תשדר לעולם, ובעיקר לאויבינו המבקשים להשמידנו. אין כוח בעולם שיכול לנצח רוח של עם שמחליט לשלב ידיים ולעמוד כחזית אחת אל מול מבקשי רעתו.

כולי תפילה ערב ליל הסדר שמנהיגי המדינה ירימו את הכפפה שלכאורה כל כך פשוט ואנושי וחיוני להרים אותה. זה צו השעה כלפי אזרחי המדינה, ובעיקר אל מול אחינו החטופים במנהרות הרוע והרשע.