אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה המתמשכת יצרו גל עצום של אלפי נפגעים, חיילים ואזרחים, הזקוקים לשיקום ומתמודדים עם פוסט טראומה ומגוון נרחב של קשיים רגשיים אחרים.
כפי שכולנו רואים מאז פרוץ המלחמה, הממסד הישראלי מתקשה להתמודד עם העומס הרב ולהעניק מענה מתאים לכל נפגע ונפגע, ולוואקום הזה נכנסות עוד ועוד יוזמות אזרחיות. אחת מהן היא פרויקט "כלבים לתמיכה רגשית", אותו יזם פרופסור דן גזית ממודיעין יחד עם יניב אסם מכלביית אפיקים הוותיקה, העוסק שנים רבות בכלבנות טיפולית, חינוכית ושיקומית.
במהלך החודשים האחרונים פינתה הכלביה את מרבית משאביה להכשרת כלבי תמיכה רגשית, שתכליתם לאפשר לחיילים ולאזרחים חזרה למעגל החברתי, למעגל העבודה, הלימודים ולשגרת חיים. במסגרת המודל הטיפולי שיצר אסם, הנפגע עצמו מטפל ומאמן את הכלב כבר מהיותו גור, בליווי צמוד של מאלפים מקצועיים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים. מאז הולך הביקוש לכלבים הטיפוליים וגובר, כאשר עד כה הותאמו כלבים כאלו ללוחמים ממספר יחידות, ובימים אלו פתחה העמותה פרויקט מימון המונים כדי לאפשר את הרחבתו.
"אין תקדים למה שקרה כאן"
פרופסור דן גזית ממכבים, היוזם והשותף האקדמי במיזם, הוא פרופסור למדעי הרפואה באוניברסיטה העברית ובמרכז רפואי בלוס אנג'לס. השבוע סיפר גזית כי במסגרת הפרויקט פועלות שתי תוכניות, אחת מיועדת ללוחמים במלחמת "חרבות ברזל" והשנייה למשפחות שכולות.
"כשפרצה המלחמה" סיפר השבוע גזית למודיעין News, "אני וסולמה זוגתי, יחד עם יניב אסם, החלטנו לעשות מעשה לטובת המדינה ולנסות למצוא פתרון למשבר הרגשי שתקף את תושביה, משבר שהיום מקיף מאות אלפי אנשים בארץ. כמובן שאין לזה שום תקדים בעולם המערבי ואין מודל לטפל בזה. אין מספיק פסיכולוגים ופסיכיאטרים שיכולים לטפל אפילו בניצולי הנובה".
עוד סיפר גזית כי הוא ואסם חברים כבר שנים רבות. "הוא כלבן עם יכולת תרפית יוצאת מן הכלל, והתחלנו לגלגל רעיון איך אנחנו יכולים לעזור לאוכלוסיות רחבות בלי להיכנס למערכות שהן בלתי הגיוניות מהבחינה הכספית. אז בנינו מודל חדש מאוד ייחודי, שאנחנו ניקח גורים בני חודשיים ובמשך חצי שנה הם יהיו במסלול של כמה פגישות בשבוע עם הלוחם או עם המשפחה שמתמודדת עם טראומה, ובתום אותה חצי שנה המשפחה או הלוחם מתחייבים לאמץ את הכלב".
מלבד העובדה כי לבני הזוג בעצמם יש בבית שלושה כלבי לברדור, סוג הכלב המשתתף בפרויקט, גם הם חוו מקרוב את קשיי השיקום של לוחמים שנפגעו במלחמה. "הבן הצעיר שלנו ליאור, מילואימניק לוחם קומנדו, נפצע קשה בכפר עזה ושוקם, ובעקבות זאת אנחנו מאוד חשופים ליחידות כמו דובדבן, אגוז, יהלום ועוד. התחלנו לתקשר איתם והם מאוד שיתפו פעולה. מיינו את הלוחמים שזקוקים לסיוע רגשי והעצמה רגשית, ואת אותם נערים ונערות שאנחנו מאתרים בעזרת המוסדות של יישובי העוטף. קיבלנו תרומות ייעודיות לנערים ונערות שעברו טרגדיות מאוד קשות, ואז הזמנו אותם להתאמה של כלב והם נכנסו למסלול".
עד כה החלו להשתתף בפרויקט למעלה מ-30 מטופלים, כאשר עלות התוכנית לכל אחד מהם מוערכת ב-25 אלף שקל. "אנחנו נחשבים כספקים של משרד הביטחון, אז יש השתתפות שלהם במימון, אבל אנחנו רצים הלאה ורוצים להרחיב את הפרויקט", מספר גזית. "זאת התוכנית היחידה שמיועדת לטפל באנשים שהם רק בראשית הדרך, לא כאלה שהם כבר בפוסט טראומה מבוססת. אנחנו רוצים את האנשים שרק חזרו מעזה והם במצב נפשי שמחייב עזרה רגשית, אבל נמצאים בשלב מאוד התחלתי ומסוגלים לטפל בכלב. אנחנו מאמינים שאנחנו מונעים את התפתחות הפוסט טראומה".
על חלוקת התפקידים בין השניים מספר גזית כי "יניב מכסה את כל החלק המקצועי של ההתאמה של הגור ללוחם או למשפחה וקביעת התוכנית, ותפקידי בכוח הוא לגייס את המשאבים. אני פונה לכל האוכלוסיות שאני מכיר, הכל דרך חברים שעוזרים ומסייעים. אנחנו בונים את המערך ומגייסים תרומות".
איך נראים השלבים הראשוניים בתהליך?
"החייל או המטופל שמשתלבים בתהליך מקבלים שאלונים מאוד מפורטים, עושים את המיון הראשוני ואז הם מתחילים את התהליך. הם מגיעים אל יניב כדי לראות איך ניתן בצורה הטובה ביותר להכניס אותם למסלול. נכון להיום יש לנו רשימת המתנה ארוכה, כי התרומות לא עומדות בקצב של הביקוש. עד שאין תרומה אנחנו לא יכולים לבסס כלב. אנחנו עושים מאמץ אדיר לגייס עוד כסף כדי לאפשר לעוד חיילים להיכנס למיזם. ברגע שהם במסלול הם מגיעים לביקור מסודר בכלביית אפיקים, לסיור מקיף של הכרות עם הכלבים, ומתחילים לבנות את המערכת שמתאימה לאותו מקרה. הם בוחרים את הגור ולומדים עם המאלף בהדרכה צמודה איך לטפל בו, והגור לומד להכיר אותם. הגור מכיר את המערכת הרגשית שלהם, את הזיעה, את הדמעות ואת מצבי הסטרס שלהם, וככה נוצרת ההכרות הרגשית האינטימית ביניהם. זה חלק מאוד חשוב בתהליך. זה גם החידוש במערכת, אלה לא כלבים שאומנו בחווה במשך שנה וחצי ופתאום לומדים להכיר את הלוחם. הם מלכתחילה ביחד ומלכתחילה הגור מתאים את עצמו למערכת של הלוחם או של נער המאלף. זאת מערכת מאוד אינטימית שנוצרת ביניהם, של הגידול של הגור יחד עם האדם שזקוק לקשר".
מה מיוחד בכלבים האלו?
"אלה לא כלבי שירות, זה לא כלב שמיועד לתת שירות ללוחם. ההשתלבות שלהם בחיים היא מאוד ראשונית והתחלתית. הכלבים שלנו לומדים לשבת ליד הלוחם בלימודים ולא להפריע להם. זה מערך מאוד מרתק של קשר הדדי שנוצר ביניהם. כל העניין בחיבור עם הכלבים הוא החיבור הרגשי, בעיקר עם הלברדור. נוצר חיבור מאוד מוצק וישיר ביניהם, חיבור רגשי שנותן בעצם לאדם שזקוק לתמיכה הרגשית מענה רגשי של כלב שגורם להרגעת המערכת ומאפשר לו לתפקד ולא להיכנס ללחצים מיותרים. יש אנשים עם סיוטי לילה וחוסר יכולת ריכוז, והכלב לומד להיות שם בשבילו. הוא יודע להיות לידו אם הוא חש בסטרס, הוא יודע ללקק אותו, לפייס אותו ולהעניק לו את הצד האופטימי של החיים. הכלב מסוגל לזהות שהאדם מולו זקוק לו באותו רגע".
