הגיע הזמן להביט בלבן שבעיניים של כלל אזרחי מדינת ישראל, ולומר להם עם יד על הלב שהם נלקחו כבני ערובה של משפחת נתניהו על כל שלוחותיה, להוציא  את אבנר ואת הבת נועה נתניהו-רוט שנולדה מנישואיו הראשונים למרים וייזמן.

אם למישהו עוד היה נדמה שהגענו לתחתית בכל הקשור לביבי, שרה ויאיר, אז הגיע הריאיון של שרה נתניהו השבוע בערוץ 14 המשפחתי והבהיר לכולנו שמדובר באי-שפיות מוחלטת, וטרלול שטרם נראה כמותו מאז כהונתו של ראש הממשלה הראשון שלנו, דוד בן גוריון.

רעיית ראש הממשלה קבעה לכל מי שעיניו בראשו שיאיר גולן, אלוף בצה"ל שכיהן כסגן הרמטכ"ל, שהיה חביבו ומומלצו של ביבי, ידע מבעוד מועד על המתקפה ב-7 באוקטובר. כלומר, האשימה אותו בבגידה. ללא קמצוץ של הוכחה או הליך בדיקה כלשהו. זו עלילת דם שגובלת באי-שפיות ובטירוף מוחלט שלה.

ומכיוון שכולנו עדים לקן הקוקיה, ובשמו הממלכתי מעונות ראש הממשלה, ולמתרחש בין כותלי המעונות – הוצאות של עשרות המיליונים שנשפכו עליהם ברבות השנים, עשרות התלונות של עובדי המעונות, החשדות והתביעות המשפטיות – אין לנו האזרחים אלא להגיע למסקנה שמדובר במשפחה (להוציא את אבנר ונועה) המתנהלת על פי אמות מידה הזרות לכולנו.

הבעיה היחידה היא שמשפחה זו מנהלת ומשפיעה על חיי כל אדם החי במדינה מזה עשרות שנים, השפעה שיכולה להיות קיומית ממש. דומה שמעולם לא הייתה בבית ראש הממשלה אישה שהייתה מעורבת ומשפיעה, שלא לומר מחליטה, על מהלכיו של בעלה המכהן כראש ממשלה.

מי ידע בזמנו מי היו הנשים של שרת, אשכול, בגין ושמיר? רובן פעלו מאחורי הקלעים ובצניעות למען החברה בישראל, למרות שלא נשאו ברוממות לשונן את התואר  BA, MA בפסיכולוגיה. וכדי שהטירוף לא יישאר רק במשפחת נתניהו, הגדיל לעשות השבוע שר הבטחון ישראל כ"ץ כאשר סירב לומר שלא הייתה בגידה ב-7 באוקטובר. שלא לדבר על יהלומים כמו השר קרעי וח"כ ואטורי ורבים מחברי הכנסת של הקואליציה.

והכי מדהים שאחרי כל זה חצי מהעם עדיין תומך באוסף חדלי האישים האלה, ובעיניי זו הבעיה האסטרטגית הכי גדולה שלנו כעם וכמדינה.