רויטל רייך (39) גדלה במושב הדתי מירון. ילדה שמחה שאהבה לצייר ובתיכון למדה אומנות ועיצוב גראפי. היא הייתה מדריכה בתנועת נוער, ובצבא המשיכה בתחום והפכה לקומונרית במושב הכפרי שדה אילן. שם התאהבה במנחם רייך שהיה מבוגר ממנה בחמש שנים. תוך זמן קצר הם התחתנו והביאו ילדים כשהיא ממשיכה לפתח את הקריירה שלה כאדריכלית ומעצבת פנים.
החיים חייכו אליהם עד שהתגלה גידול סרטני אצל מנחם. מבחוץ היא המשיכה לחייך ולצחוק, אבל הכאב והסבל הלכו ותפסו חלק מרכזי בחייהם.
לפני שלוש שנים ואחרי שנים רבות של סבל, המחלה הכריעה את בעלה והוא נפטר. אבל רק לאחרונה, ארזה רויטל את ביתה, ועברה עם שלושת ילדיה להתגורר במודיעין, כדי להתחיל הכל מחדש.
עשר שנים רעות
"מאוד אהבתי את שמחת החיים שלו, את חוש ההומור והקלילות, הייתה לו המון חוכמת חיים. התאהבתי בו כי הוא היה פצצת אנרגיה שמחה ואהבתי את הצורה שהוא הסתכל על החיים והאמין בקדוש ברוך הוא" מספרת השבוע רויטל על הקשר עם בעלה אותו הכירה כשהייתה בת 19.
זמן קצר לאחר החתונה נולדו שתי הבנות הגדולות. רויטל למדה לימודי עיצוב פנים בטכניון, עבדה במשרד לעיצוב פנים, ובשנת 2003 החלה ללמוד לימודי הנדסאי באדריכלות במכללת עמק הירדן, כששנה קודם לכן נולד בנם הצעיר. באותה שנה, לאחר שמונה שנות נישואים, התגלתה המחלה הנוראית אצל מנחם. "המשכתי בלימודים, עם ילד בן שנה, במקביל להתמודדות עם הסרטן, אומנם לקח לי יותר זמן לסיים אותם, אבל למרות הכול סיימתי בהצלחה. כשאני מספרת לך עכשיו את הסיפור זה כאילו קרה למישהי אחרת" היא אומרת "זה היה סרטן הנקרא אפנדימומה, סרטן שפוגע במערכת העצבים ומשפיע על הקוגניציה. זה התחיל בחולשה ברגליים וכאבי גב חזקים וכשהגידול בגבו גדל והמצב החמיר נגרם לו שיתוק בפלג גוף התחתון. הוא עבר ניתוח להוצאת הגידול ותהליך שיקומי לאחריו. הכימותרפיה לא עזרה והוא עבר הקרנות. במשך שנה הם ניסו לחזור לחיים רגילים, "הרגשנו שעברנו את המשבר, היינו שמחים. מנחם אומנם היה עייף מאד ומותש, אבל חשבנו שזה מאחורינו". כעבור שנה וחצי באחד הימים הוא התחיל לפרכס וגילו כי הגידול שלח גרורות למוח. "מאותו רגע ואילך זה לא נגמר, זה המשיך עד שהוא נפטר" נזכרת בכאב רויטל. הוא עבר סדרת ניתוחים בגב, במוח והקרנות, אך לאחר מאבק ממושך במחלה במרץ 2011 גופו נכנע לה.
למרות החיים בצל המחלה המשיכה רויטל לפרנס את הבית, "אי אפשר לעצור את החיים", מסבירה רויטל, היא החליטה להפוך לעצמאית והקימה יחד עם שותפה משרד לעיצוב פנים ואדריכלות. עכשיו, שלוש שנים אחרי שבעלה נפטר, הגיעה למודיעין עם רצון עז להתחיל מחדש, לעבוד כמעצבת ואדריכלית בשילוב ידע מהקבלה, ומקווה למצוא זוגיות, להשתקע פה ולהקים בית מחדש.
למה עזבת דווקא עכשיו?
"עשור כמעט נמחק מחיי, חייתי בתוך המחלה והשכול, הכול הזכיר לי מסביב את מה שעברנו, את הדברים הרעים. כשבעלי נפטר רציתי מיד לקום וללכת, אבל כל פעם הייתה סיבה אחרת שמנעה ממני. היה לי משרד מצליח עם שותפה בעפולה, חששתי שמעבר יפגע בפרנסה שלי, לא ידעתי לאן אני רוצה לעזוב, כנראה כשהגיעה השעה ידעתי שאלוהים יפתח בפניי את הדלת. לפני חצי שנה החלטתי נחרצות שזה הזמן ופירקנו אני ושותפתי בעסק שותפות מדהימה".
ולמה למודיעין?
"הרגשתי שאני חייבת להתרחק מכל מה שחוויתי בעשר שנים האחרונות במקום בו חיינו, להתרחק כמה שיותר ולהתחיל מחדש. חשבנו על ירושלים, אבל היא מאד יקרה. והחלטתי בסוף על מודיעין כי שמעתי שזו עיר שמשקיעה מאד בחינוך וזה חשוב לי. יש לי משפחה שגרים לא רחוק ממודיעין אז אנחנו לא לגמרי לבד וזו עיר צומחת ומתחדשת. איזה מקום טוב יותר להתחיל מחדש מבעיר חדשה".
פשוט לקבל
כשבעלך חלה בסרטן, את המשכת ללמוד, פירנסת וגידלת שלושה ילדים. איך עשית את זה?
"האמנתי שיש בי את הכוח לעשות את כל הדברים האלה, שאני חזקה ואמרתי לעצמי 'אני לא אתן למחלה לנצח', גם לא יכולתי להרשות לעצמי לא לעשות את הדברים האלה, לא יכולתי להישבר. היה חשוב לי וניסיתי בכל מאודי שלילדים יהיו חיים נורמליים. הם ידעו הכול, לא רציתי שיחיו באי ודאות, אבל ניסיתי שזה לא יפגע במהלך התקין של חייהם עד כמה שזה אפשרי, אמרתי לעצמי אני אעשה הכול כדי שזה יקרה ואני כבר אתמודד. בשנה הראשונה עוד יכולתי לשתף את בעלי, היינו שותפים בקשיים, אבל בשלב מאוחר יותר אחרי שהמחלה פגעה בתפקוד המוחי שלו לא היה לי עם מי לחלוק, רציתי להקל עליו. הייתי עסוקה מאד למצוא תרופה למחלה שלו, הייתי קוראת מחקרים, מתייעצת עם פרופסורים בחו"ל, לוקחת אותו לטיפולים ברפואה אלטרנטיבית, ניסיתי הכול, כל מה שיכול לעזור לו, אבל לא כל מה שאנחנו מבקשים אנחנו מקבלים".
מי חלק איתך את המשא הכבד?
"ההורים שלי מאד עזרו, כמה שיכלו. במצבים המאוד קשים והם תמכו בי נפשית, אבל השאיפה שלי הייתה לנהל חיים נורמאליים ככל האפשר ושלא ירחמו עליי".
אבל במהלך התקופה הזו היו גם רגעים רבים של בכי ועצב, רגעי משבר ורחמים עצמיים, כשאחת השאלות שהטרידה את מנוחתה הייתה: 'מה עשיתי בחיים שלי שמגיע לי עונש כזה?'. "אני נכנסת למיטה ולא יוצאת, לא ראיתי איך אני ממשיכה הלאה ביקשתי מהמשפחה של בעלי שייקחו אותו קצת כדי שאוכל לקחת קצת אוויר" היא מספרת, "חברה הביאה לי דיסק שנקרא "תחשוב טוב, יהיה טוב" של הרב יצחק ערד, שמעתי אותו מספר פעמים ברצף, זה עזר לי להירגע וחלחל בי.
כדי למצוא כוחות להתמודד עם המשבר החלה גם להתעניין בקבלה. "זה הגיע אליי במקרה, דרך חברה, שמעתי על דרך התבוננות שונה שמציעה הקבלה. לפני הקבלה הייתי מפורקת מבפנים, מבחוץ אף אחד לא ראה, הכול היה בשליטה, אני והילדים, אבל בפנים הייתי מפוררת והקבלה החזיקה אותי, עזרה לי להמשיך הלאה. היא גרמה לי להסתכל על הדברים הקטנים הטובים שיש בחיי, להעריך מחדש את הילדים שלי, ההצלחה המקצועית שלי, להודות על הכוחות שיש לי ולהמשיך. בלי הקבלה והגישה הזו הייתי נשברת ולא מצליחה לקום. בגלל שהייתי משדרת עסקים כרגיל החוצה אנשים לא ידעו עד כמה המצב קשה, ועד כמה מצבו של מנחם חמור וכשהוא נפטר התפלאו ולכן בגלל שלא רציתי רחמים מאחרים.
דרך הקבלה למדתי על ייעוד הנשמה ותפקידה בעולם הזה, על כך שכל נשמה צריכה לעבור כאן משהו כדי להתחזק, לגלות דברים חדשים, להיות טובה יותר, ולפעמים לא יודעים מה הסיבה. אבל פשוט צריך לקבל ולהבין שיש סיבה וזה מה שאני צריכה לעבור ולשאלה שהטרידה אותי כבר לא היה מקום. ובתוך כל זה לדעת שאלוהים איתי ואין מה לפחד".
עם כיוון הרוח
ככל שהעמיקה ב"קבלה" הבינה רויטל שהיא צריכה לשלב אותה גם בעבודתה. "כשאנשים בונים בית זה תהליך מאד אמוציונאלי, מעורבים המון רגשות ביניהם גם חששות ופחדים. זה הליך בעל משמעות גדולה לבעלי הבית. חשבתי לעצמי: 'אני עובדת במקצוע כזה מעניין וכה חשוב לאנשים בחיים שלהם למה שלא אכניס את מה שלמדתי מהקבלה ומההתבוננות הזו לתחום העיצוב'. בחיפושיה לשלב בין המקצוע לקבלה הגיעה ללמוד עיצוב ותכנון הבית ברוח הקבלה אצל הרב אליהו אסייג שהוא תלמידו של הרב המקובל יצחק גינזבורג. לדבריה מדובר בתחום חדש לחלוטין שלא היה קיים עד כה והרב אסייג חקר את הנושא במשך שבע שנים.
ההתבוננות בעיצוב הבית בעזרת הקבלה היא יותר מעמיקה, מסבירה רויטל, ההסתכלות איפה כל פונקציה (חדר/פינה) צריכה להיות ממוקמת בבית, איזו אווירה היינו רוצים שתהיה בה… ישנה חשיבות רבה למיקום מבחינת כיווני רוחות, גם לארבעת כיווני הרוחות בעולם וגם בהתבסס על כיוונים רוחניים. כיוונים אלה מבוססים על הספירות שבתורת הקבלה. כל ספירה מייצגת דרגה רוחנית ביהדות. בתכנון הבית יש להתייחס לשישה כיוונים, צפון ודרום, מזרח מערב ולמעלה למטה. שש מתוך הספירות מתייחסות למה שקורה כאן, בעולם הזה, יש שלוש ספירות שמתייחסות לממד רוחני, הספירות הגבוהות יותר – חוכמה, בינה ודעת שלא באות לידי ביטוי בתכנון הבית וגם הספירה התחתונה, מלכות הכוללת בתוכה את כל הספירות והשאר באים לידי ביטוי בכיוונים המוכרים לנו. למשל בצפון נמצאת ספירת הגבורה, בדרום החסד, תפארת במזרח, נצח זה למעלה (השמיים), הוד זה למטה (הקרקע) ויסוד במערב.
מה זה אומר שספירת החסד נמצאת בדרום?
"ספירת החסד מסמלת פתיחות, אהבה (לא ממקום רומנטי) וקבלה, לכן את חדרי המגורים (סלון, פינת אוכל) כדאי לשים באזור הדרומי אליו משויכת הספירה הזו. זה מקום מאד מואר וחם. ואילו את חדר השינה צריך לשים באזור של התכנסות, בגרות, רוגע.
זה לא אומר שאם לא מתכננים על פי "חוקים" אלה זה לא יהיה טוב, כל דבר אפשרי וטוב פשוט אפשר לעשות את זה קצת יותר טוב, בעזרת השילוב בין מה שלמדתי בעיצוב ובאדריכלות יחד עם מה שלמדתי אצל הרב כדי לייצר את העיצוב והתכנון האופטימאליים. במידה ולא מתאפשר לבנות בית, או לשכור או לרכוש בית שעונה על כל הקריטריונים יש דרכים להעצים את הספירות בחדרים שלא בכיוונים האופטימאליים בעזרת הצבעים.
כל צבע מתייחס לאחת הספירות ונותן את ההשראה של אותה ספירה באותו חלל. למשל אם הלקוח רוצה לתת לסטודיו שלו תחושת יצירתיות נשתמש בצהובים, צבע של התחדשות, אופטימיות שנותן השראה, הצהוב מחובר לספירת התפארת".
ולפני שלמדת תכנון ועיצוב הבית ברוח הקבלה מה היית עושה אחרת?
"הייתי חושבת אולי לשים את חדרי המגורים בכיוון מערב כדי לקבל יותר אוויר, היום הייתי ממקמת את חדרי המגורים בכיוון דרום עם נטייה למערב, אני משלבת את כל הניסיון והידע שלי יחד למצב אופטימאלי".
יש לך סגנון מסוים בעיצוב?
"כל לקוח מקבל את ההתייחסות האינדיבידואלית שלו. רוב הבתים שתכננתי ועיצבתי היו בקו נקי, אבל אם מישהו יבקש שאעצב בית בסגנון מרוקאי אני אזרום איתו ואשתמש בצבעים בעזות חזקה יותר וזה מאתגר בפני עצמו שלא ללכת על פי הסגנון שאני יותר מתחברת אליו.
אני תופרת לכל לקוח את הבית על פי מידותיו ולמזלי אני בעלת יכולת תקשורת בינאישית ממש טובה אז זה הופך את עבודתי לקלה יותר".
יש שוני מהעיצוב בדרך הקבלה לפנג שוואי?
"פנג שוואי זה תורה לעיצוב על פי הסינים ואילו הקבלה מגיעה מהיהדות ומדובר בסגנונות עיצוב המתבססים על תדרים שונים. ויש הבדל ביניהם ברמה הרוחנית".
(צילום אינגריד מולר)
