מירי בלבול נשואה ואם לשלושה ילדים: אליאור – שף במסעדה של מאיר אדוני, עמית – סטודנט למנהל עסקים ואיש בטחון בשדה התעופה, ועדי – תלמידה בתיכון מו"ר, מתגוררת ברעות 23 שנים, ומנהלת קריירה מצליחה בעולם העיצוב הישראלי. אולם הפגישה הראשונה שלה עם עולם העיצוב היתה דווקא בצבא, בו שירתה בקבע בחיל האוויר. במסגרת תפקידה כמנהלת גף הדרכה לוגיסטי של חיל האוויר, עסקה גם בהפקות של אירועים של החיל. לפני ערבי חג היתה לוקחת קבוצות של חיילים לבתים של קשישים ועמלה יחד איתם על שיפוץ הבית ועיצובו לקראת החג.

אחרי 27 שנות שירות, ולפני 10 שנים השתחררה בדרגת רס"ב, והחלה לממש את חלום העיצוב שהחל מבעבע. "ידעתי שהעולם שלי הוא עיצוב. למרות שלא למדתי יום אחד בחיי, הלכתי לכיוון של עיצוב אירועים. הרגשתי שקיבלתי מתנה, שהיא כשרון, של יצירה ושל עשייה. אחרי שנתיים החלטתי לגעת בעולם העיצוב האמיתי, כי הבנתי שעולם העיצוב וההום סטיילינג זה המקום שלי. מדובר בסטיילינג נגיש, עולם עיצוב אפשרי. לא חייב להוציא כל כך הרבה כסף כדי לעשות שינוי. עוד לפני שהכרתי את התחום, עשיתי את זה בבית, למשפחה לחברים מבלי לדעת שזה מקצוע. מקצוע ההום סטיילינג התפתח בשנים האחרונות, בשל המצב הכלכלי. אנשים הבינו שאפשר לעשות שינוי בבית גם אם אין הרבה כסף. המקצוע נולד מתוך רצון לתת הזדמנות, לכל אחד לקבל עיצוב בבית בכל תקציב שהוא".

המהפך שלה

לפני 8 שנים החלה בלבול להפיק ולעצב את מדור "מקיר לקיר" במגזין "נישה". המדור עוסק במהפך שניתן לעשות בתקציב נמוך. "באתי להראות לקוראים איך מנצלים חלל באופן מקסימאלי בתקציב נמוך, ומביאים אותו להיות חלל מעוצב ושמח" מספרת מירי.

איך הגעת לכתיבה במגזין

" בשבת בבוקר אני מקבלת טלפון מאישה בוכייה, שמספרת לי שחברת העיצוב שהיתה אמורה להפיק לה אירוע הבריזה לה, והיא צריכה מפיק לאירוע של 350 אנשים. קולגה שלי אמרה לה, שרק אני מסוגלת להרים אירוע שכזה. כמובן שהפקתי עבורה את האירוע בהצלחה. כשסיימתי התברר לי שמדובר באירוע של חברת "מוטו תקשורת", שבבעלותם מגזין העיצוב "נישה". כאות תודה על הפקת האירוע, הם אפשרו לי להגיש מועמדות למדור "מקיר לקיר" עליו מתחרות מספר מעצבות. כחלק מהמועמדות, עיצבתי פרויקט ראשון של שיפוץ גג ליד מגדלי עזריאלי, וכנראה שעשיתי עבודה טובה, כי הם מאוד התלהבו, והחליטו לתת לי עוד פרויקט. אחרי הפרויקט השני, העורכת החליטה שאני האישה המתאימה למדור הזה, ומשם התחלתי להפיק ולעצב אותו".

המדור מעניק עיצוב של בית לאנשים במתנה, ואחרי מספר עיצובים שהפיקה, עלה על דעתה שניתן לסייע כך לנזקקים ומשם החלה הדרך לפרויקטים ההתנדבותיים הקהילתיים.

איך התחלת את ההתנדבות בפרויקטים הקהילתיים?

"כל החיים שלי אני עוסקת בנתינה. אני מאמינה שכל אדם צריך לשלב עשייה עם נתינה. זה משהו שלמדתי מהבית שלי, מאמא שלי שתמיד נתנה וסייעה לאחרים. אני מתנדבת ב"עמותת חסד", שדואגת לנזקקים ואוכלוסיות חלשות. לפני חמש שנים הם פנו אלי בבקשה לסדר קצת הוסטל לנערים בהרצליה, ומשם התחילו להתגלגל נושא פרויקטים של הנוער".

לתת צ'אנס לנערים

"כשהגעתי להוסטל של הנערים בפעם הראשונה, ראיתי חורבה" מתארת בלבול את הפעם הראשונה. "לא האמנתי שנערים צעירים גרים שם. למרות שפגשתי צוות מדהים, ראיתי מקום מוזנח מאוד. נחרדתי בעיקר משמיכות ומצעים קרועים. לא יכולתי לעמוד בזה. ניגשתי לעורכת של מגזין "נישה" והצעתי לה לעשות את הפרויקט הזה דרך המגזין, כמובן שהיא הסכימה, והפרויקט יצא לדרך, והתחלנו לעשות במדור פרויקטים קהילתיים. הפרויקט ארך ארבעה חודשים, במהלכם עשינו שיפוץ כללי של כל הבית, בעלות  כוללת של 780,000 ₪, הכל מתרומות, והכל חדש. ההתוודעות שלי לנערים בפרויקט, הביאה אותי להחלטה, שאני חייבת להמשיך לעשות זאת, מאחר וזאת זכות מאוד גדולה לתת לנערים האלה סביבה מעוצבת, שלעולם לא היתה להם. שתהיה קורלציה בין החיים החדשים לסביבה שלהם".

איך הגיבו הילדים לשינוי?

"בהתחלה הילדים התנגדו קשות, כי הם היו רגילים לסביבה הלא נעימה שלהם. מדובר בילדים שנמצאים שם בצו בית משפט, מכל מיני סיבות, והיה להם קושי לקבל בהתחלה. אבל ברגע שהילדים הבינו שזה עוזר להם בתהליך השיקום ושהעולם יכול להיות מקום שטוב להיות בו, הם קיבלו את השינוי. המטרה היא לתת לנערים סיכוי לסביבה נורמטיבית, ובאמת היום הילדים האלה מאושרים.

כשהסתיים הפרויקט, הרגשתי שאני רוצה לנוח, כי זה גבה ממני הרבה אנרגיה ומשאבים. החלטתי לעשות פרויקט התנדבותי אחת לשנה. אולם, לא עברה חצי שנה, פגשה אותי מישהי שהיא מנהלת הוסטל לנערים בשם "כנף של אהבה" שאמרה שהיא מחזרת אחרי כבר כמה זמן, ושהיא חולמת שנעשה בהוסטל שלהם שיפוץ גם כן. היא ביקשה שאני רק אבוא לראות את ההוסטל של הנערים, ואני לבסוף הסכמתי. המקום היה כעשר רמות מתחת להוסטל הראשון : מיטות שבורות, ספות קרועות, וגם מאחר ולא היו לנערים ארונות, הם חצבו בתוך קירות הגבס ושמו את הבגדים בפנים. המבנה החדש שיועד להוסטל היה בית פרטי במושב בדרום שהוסב להוסטל. הגעתי לראות את הבית הזה, וראיתי פוטנציאל גדול. הפרויקט נעשה תחת טילים והזעקות שהיו בתקופה המדוברת בדרום, ולא פעם מצאנו את עצמנו עובדים בזמן הזעקה".

בניגוד להוסטל הראשון, אותו עיצבה כמעט לבדה, בפרויקט הזה כבר גייסה לעזרה קבוצה של מעצבות, שהן גם חברות שלה שיעזרו במהלך השיפוץ.

בלבול: "לכל הוסטל אני בונה קונספט עיצוב שנגזר מהדרך השיקומית של הנערים בהוסטל. כאן  הקונספט העיצובי היה עולמות : עולם הספורט, עולם המוזיקה ועולם הים. מדובר בילדים שבאים מעולם מצומצם, והרצון היה לפתוח להם דרך לעולמות אחרים באמצעות העיצוב. בסוף השיפוץ, התיישב אחד הילדים על המיטה, וסיפר לי שהוא לא יכול לקום, כי הוא לא מאמין שזאת המיטה שלו ושזה החדר שלו. למחרת הוא סיפר לי, שזה היה הלילה שהוא ישן הכי טוב בחיים שלו".

זה מדרבן אותך להמשיך?

"לראות את הילדים מאושרים זה בהחלט מדרבן אותי, מאחר ותפיסת עולמי היא כי עיצוב משנה חיים, וזה לא משנה למי.

אבל גם יש קושי בפרויקטים ההתנדבותיים, והקושי הוא לא רק בעבודה. הקושי הוא גם בגיוס תרומות. אני צריכה להתמודד עם תקציב הוא כמעט אפסי, ובשביל זה צריך לגייס בהתנדבות את כל אנשי המקצוע. מתוך כל עולם העיצוב יצרתי קשרים, ודרך המגזין הם מקבלים במה פרסומית. אבל עדיין מאוד קשה לגייס, ואנשי המקצוע באים כי הם מכירים אותי. החלום שלי שיגיע מישהו שיגייס כסף לטובת הפרויקטים האלו, כדי שאני אוכל לעשות עוד פרויקטים כאלו. יש הרבה נזקקים, אבל אני רוצה לעזור לנוער, מאחר והם העתיד. אם יש לי כלי אפילו קטן לשנות את החיים ואת העתיד שלהם, אז מה אני צריכה יותר בעולם הזה?"

מגייסת מעצבות ותלמידות

לאחרונה החלה גם לעצב ולשפץ הוסטלים לנערות. באחד מירידי העיצוב בהם השתתפה, ביקשו ממנה שתי קולגות להיפגש עם חברה שלהן, עובדת סוציאלית, שחולמת שמירי תעצב את ההוסטל  לנערות "בית אריאל" בירושלים. מירי נרתמה לפרויקט וגייסה צוות שלם של מעצבות, תלמידות שלה בהווה ותלמידות שלה לשעבר, ובסה"כ 20 נשים עבדו על הפרויקט.

"להוסטל הזה החלטתי על קונספט עיצובי של סרטי קולנוע. כל זוג בנות בחר לחדר שלו אחד מסרטי נשים. המעניין הוא, שהיה קשר בין בחירת הסרט ובין החוויה שעברה כל נערה בחיים. חילקתי את המעצבות לצוותי עבודה, לפי חדרים וקונספט עיצובי. המעצבות ישבו עם הבנות ששיתפו אותן בחלומות שלהן, ודרך העיצוב יכולנו לעזור להן לממש את החלומות.

החלטנו ללכת עם הקונספט עד הסוף, ולהפוך את חדר הפנאי של הבנות לחדר קולנוע שיהיה רק שלהן. יחד עם המעצבת עדי אדליס עיצבנו להם מתחם קולנוע, עם מכונת פופקורן וכרזות של קולנוע, וקראנו לו "סינימה אריאל". פניתי למשפחת אדרי שהם בעלי הסינמה סיטי בבקשה לסיוע, והם כל כך שמחו לעזור, שהם החליטו לתרום לפרויקט כסאות vip. הצלחנו גם לגייס לפרויקט תרומה גדולה של סרטי DVD. יצא חדר קולנוע מושלם.

בפרויקט האחרון שעשינו, החלטתי לעשות עיצוב לבית בתל אביב, שהוא דירת מעבר לבנות שהן בוגרות הוסטל. דרך העמותה נותנים להן בית ומרגילים אותן לחיים נורמטיביים המשלבים עבודה ובית. לפרויקט הזה שילבתי 2 סדנאות, מאחר ורציתי לעשות את הפרויקט בפרק זמן של חודש. הבנות לא יכלו לגור בדירה בזמן השיפוץ, ולא רציתי שהבנות חלילה יחזרו לדרכן הקודמת, ולכן עבדנו בלחץ של זמן, ימים ולילות בדירה כדי לקדם את זה".

מעבירה את זה הלאה

לפני מספר שנים הקימה בית ספר ללימוד תחום ההום סטיילינג בו היא מעבירה את כל הידע שצברה. את התלמידות שלה היא כמובן משלבת בפרויקטים ההתנדבותיים.

למה הקמת בית ספר?

"פתחתי בית ספר שבו אני נותנת את כל תורת הסטיילינג שצברתי בכל הפרויקטים הפרטיים וההתנדבותיים שלי. אני מעבירה קורסים לחובבי עיצוב, קורסים למעצבי פנים מתחילים ומתקדמים, וסדנאות קצרות של ארבע שעות לקראת הפסח ולקראת החזרה ללימודים. אני נותנת את הכלים לאנשים שיעשו בעצמם את העיצוב. במהלך הקורסים נכנסים לפרויקטים ואני מלמדת אותם עבודה אמיתית בלגעת בחלל, לבחור צבעים, וגם לבחור קונספט עיצוב כללי.

החלטתי להעביר הלאה את כל הידע והניסיון שצברתי, וקרה דבר מדהים, שהתלמידות שלי ממשיכות את דרכי ועושות את אותו הדבר. וכך אני מעבירה את זה הלאה. בכל פרויקט בבית הספר אנחנו עושים שיפוץ של מקום כמו ההוסטל, וכך אני זורעת בהם את הזרעים של שילוב עשייה עם הנתינה, ואני מאושרת מזה. אני מלמדת בסדנאות, ורוב התלמידות באות כי נהייתי אוטוריטה להום סטיילינג בארץ".

מה ההבדל בין עיצוב פנים להום סטיילינג?

"עיצוב פנים, זה בעצם עיצוב החלל, עיצוב התוכן של הבית, והום סטיילינג בא ממקום של הלבשת הבית. הסטיילינג זה הנשמה של הבית והוא נותן לתת אוירה, אופי וסגנון. הסטיילינג עוסק בעיקר בטקסטיל, תאורה, צבעים ואקססוריז. בקורסים אני מלמדת מעצבי פנים לעשות הום סטיילניג, לשלב אקססוריז בעבודה שלהם, כדי למקסם את העבודות שלהם, כי באמצעות הסטיילניג הם יקבלו תוצאות מושלמות".

לבית הספר שלה מגיעים בעיקר אנשים ששומעים עליה "מפה לאוזן" וגם דרך הפייסבוק. היא מלמדת בשלושה חנויות עיצוב ("האסם" בקרית ענבים, "טורקיז האוס" ו "one" בראשון לציון) ולא במתחם אחד, מתוך רצון ללמד בתוך אוירה של עיצוב.

מי מגיע ללמוד?

 "בדרך כלל נשים, אבל בסדנא האחרונה שלימדתי הגיע סוף סוף גבר. אני סוג של מנטורית עבורם ואני מלווה אותם בפרויקטים השונים שלהם. יש לי קשרים רבים בתחום ואני פותחת להם דלתות לתעשייה".

איך מסתדרים מעצבים בתחום, הרי יש כיום הרבה?

"אני מאמינה שאין מלחמה בשום מקצוע. נכון, יש הרבה מעצבים, אבל יש עבודה מספיקה בשביל כולם. לכל מעצב יש את התפיסה העיצובית שלו, והוא יצליח להגיע לקהל שלו. העיצוב יכול להיות או בכלים שרוכשים או בכישרון מולד. העיצוב האולטימטיבי בשבילי, הוא העיצוב האקלקטי, שזה פריטים שיש לנו סנטימנטים אליהם עם עיצוב נבחר".

את מדברת על וינטאג' ושיפוץ רהיטים?

"היום נכנס מאוד חזק הטרנד של הווינטאג'. הוא מחזיר אותנו למקומות הנוסטלגיים שלנו. למקומות שמבחינה תקציבית, אנו נאלצים לשייף ולשפץ רהיטים. זה גם המקום שנותן לנו לעצב רהיטים בעצמנו, וגם מחזיר אותנו למקורות. בסופו של דבר, אנחנו רוצים לחזור לבית אליו אנחנו מרגישים מחוברים. חלק מהאנשים רואים את החיבור דרך הפריטים האלה. האמונה שלי בעיצוב היא, תעשו בתים שיהיו שלכם, שתרגישו בהם בבית, אל תעשו משהו בשביל להרשים אחרים".

בנוסף לכל עיסוקייך, את גם מארגנת מסעות עיצוב בחו"ל?

" אני ועדי אדליס שהיא חברה, מארגנות נסיעות למעצבות וחובבות עיצוב מושבעות, לתערוכות עיצוב נחשבות, בהן אנחנו יכולות לקבל את הבשורה העיצובית העתידית. גם בגלל שאני מעצבת וגם בגלל שאני מלמדת, אני מרגישה חובה לנסוע למקומות כאלו. בנסיעות אנחנו משלבות סיורים בשווקים, סיורים קולינריים וסיור בחנויות עיצוב. הרעיון הוא להיות קבוצה של נשים שמדברות על עיצוב מהבוקר ועד הערב. הרעיון עלה לפני כשנתיים וחצי, כשהחלטתי ליזום פגישות של קבוצה של 12 מעצבות טובות מאזור מודיעין, ששמות את האגו בצד, ומפרות  מקצועית אחת את השנייה. אנחנו נפגשות אחת לשבוע בבית קפה ומדברות על דילמות בעולם העיצוב. מתוך הקבוצה נולד הרעיון של מסעות עיצוב. בעוד שבועיים אנחנו נוסעות למילנו, וחוזרות ממש בערב פסח, ובקרוב מתוכנן טיול למרוקו. מרוקו זה משהו חדש, שעוד לא עשינו".

פעם בשנה

בנוסף להום סטיילינג, מקיימת בלבול בביתה פעם בשנה לפני חג הפסח יריד "גראז סייל", בו משתתפות מעצבות נוספות. "היריד נולד מהמקום שאני כמעצבת, קונה הרבה פריטים כשאני מסתובבת עם לקוחות, ונוצר מצב שיש לי הרבה דברים שאינם בשימוש. מתוך המחשבה של לא לזרוק את הדברים, אלא ולהעביר אותם הלאה, נולד היריד.

יזמתי את היריד של מעצבות פנים וסטייליסטיות של הבית שמביאות את כל האוצרות שאספו במשך השנים, הן מפנות מקום כדי לקנות דברים חדשים, ואנשים אחרים קונים את הפריטים ונהנים מפרק ב' בחייהם של הפריטים. זה סוג של הפנינג של עיצוב, אליו מגיעות האושיות הכי חשובות בעולם העיצוב הישראלי, כמו קרן שביט, אורלי רובינזון ועוד. היריד מיועד לקהל הרחב שיכול לבוא ולפגוש את המעצבים פנים מול פנים. מגיעים אליו אנשים ומעצבים מכל הארץ, גם מחיפה וגם מבאר שבע, ואפילו קולגות מראש פינה, וכולם מחכים לזה כל השנה.  היריד יתקיים השבוע  (4.4), בחצר ביתה ברעות ויהיו בו 14 עמדות של מעצבות נבחרות מכל הארץ, עם פריטי עיצוב שאספו במשך השנים. פריטים כמו: ריהוט קטן, פריטי עיצוב, כלים לבית ווינטאג'. אני פותחת את הבית שלי לעם ישראל. מגיעים אנשים וגם מציצים לתוך הבית שלי. מסקרן אותם לראות אם הסנדלר לא הולך יחף. זה הפנינג מקסים ויש אנרגיה טובה".

טיפים לעיצוב הבית

• רהיטים ישנים  – לא למהר לזרוק, ניתן לשפץ, לצבוע ולקבל רהיט חדש בבית מבלי להוציא מאות שקלים.
• טפטים – בחרו טפט בזמן בחירת הצבע, דיגמו את הצבע הבהיר מתוך הטפט אותו תבחרו לצבע הכללי, השילוב ביניהם יוצר הרמוניה והתאמה.
• בחרו סגנון לבית שמתאים לכם ורק לכם. אל תיצמדו לטרנדים ולאופנות מתחלפות. השתמשו בתבונה, אל תרכשו פריטים יקרים טרנדיים, לאחר שתקופת הטרנד עוברת הרהיט הופך להיות פחות אטרקטיבי, לכן השתמשו בטקסטיל ואקססוריז שהם הרבה יותר זולים, ואפשר להחליפם בקלות בחלוף הטרנד.
• צבעים – העזו להכניס צבע. לא לפחד משימוש בצבעים, זה מוסיף המון אווירה, סגנון וסטייל לחלל.
• וילונות – לשם בחירת וילון יש להתאים את סוג הוילון לגודל החלון. את בד הווילון יש להתאים לנוף המשתקף ממנו. אם יש לכם נוף ירוק המשתקף מהגינה בחרו בוילונות שקופים ולא אטומים שיחסמו לכם את הנוף.
• מטבחים – לא חייבים לרוץ ולהחליף מטבח בעשרות אלפי שקלים, ניתן לשדרג מטבח במאות שקלים, באמצעות צבעים, קרניזים (עיטורי דלתות) החלפת ידיות והדבקת קרמיקה חדשה. כך  מקבלים תוצאות מושלמות בעלות מינימאלית.

(צילום גידי אבינערי)