השבוע סערו הרוחות, ובצדק גמור, לאחר שהתפרסם תיעוד המקרה הנורא בו נרצח ימנו בנימין זלקה בסמוך לפיצריה בפתח תקווה.

לצד הפנים היפות של ישראל שהתגלו שוב, הפעם עם המוני הישראלים שקיימו עצרת מחאה והגיעו לנחם את משפחת זלקה, כמו גם המחווה היפה של רשת פיצה האט למשפחה, התגלה שוב איך הכל הולך להישכח מהתודעה הציבורית בתוך מספר ימים. והעיקר שבן גביר הספיק לעשות עלינו עוד סיבוב יח"צ ולגרוף עוד כמה לייקים עם הקשקוש התורני שלו על "מבצע" נגד תופעת אלימות בני הנוער.

הבעיה היא שהדקירה הבאה תיכף תגיע, והיא לגמרי יכולה להתרחש גם כאן במודיעין. נתחיל מהשורה התחתונה: בגדול, ביחס לערים אחרות רבות בארץ, מצבנו בסך הכל טוב. בני הנוער שלנו, שוב, בהכללה, הם ערכיים וטובים ונהדרים. עם זאת, גם אצלנו ישנן ערוגות פרא בהן צומחות תופעות שאמנם לא ייחודיות למודיעין, אבל עדיין מדאיגות.

אם מישהו לא יודע, גם במודיעין ישנם לא מעט נערים שמסתובבים חמושים בסכינים, כאילו היו בשדה קרב והם נאלצים להיות מוכנים לכל תרחיש. כך, למשל, גם במקרה הפרטי של הבן שלי, נער בן רגע ל-17, שמסתובב עם חבריו לא מעט ברחבי העיר.

אז אחרי שבקיץ שעבר, באמצע היום, באמצע חוף ים מרכזי בלב תל אביב, שלף עליו נער סכין בגלל ויכוח סתמי על כיסא, זה קרה שוב לא מזמן גם כאן אצלנו בבית. הקטין הפרטי שלי הלך עם מספר חברים וחברות במע"ר, בשעת לילה, כאשר נער, שיכור כנראה, החל להיטפל אל אחת הבנות בחבורה ולהטריד אותה. לאחר שמילים עדינות ומנומסות וניסיונות שכנוע לא פתרו את הבעיה, שאף גבלה בהטרדה מינית, הבן שלי התעמת איתו. אגרוף אחד שחטף אותו נער שיכור הספיק כדי שישלוף על בני סכין. וכל זה באמצע העיר, באזור הבילוי המרכזי, ובמרחק יריקה מתחנת המשטרה המקומית. וממה שבני וחבריו מספרים, זה ממש לא המקרה היחיד. נערים בעיר מגיעים עם סכינים גם לבתי הספר, ולעיתים, בעת עימותים שגולשים לאלימות, הם אף לא מהססים לחשוף אותם ולאיים בדקירה. מה שעוד מתברר זה שבעקבות זאת, גם לא מעט נערים נורמטיביים לגמרי מרגישים צורך, למשל כאשר הם יוצאים לבילוי במקום מועד לפורענות, להסתובב בעצמם עם סכין, רק כדי להרגיש בטוחים.

כדי לפתור בעיות כאלו נדרשת התגייסות מערכתית מצד המדינה, מחינוך ודרך נוכחות משטרתית ברחובות ועד לענישה מחמירה בבתי המשפט. אבל, כידוע, ההנהגה הפוליטית שלנו לאורך השנים עסוקה בהטרלות ובלייקים מהבייס, ומפקירה את כולנו, שוב, לידי הגורל.