מה שהתחיל בשנת שירות שגרתית למדי הפך לסיפור אהבה של ממש, במסגרתו "אימצו" בני משפחת זהבי מהיישוב חשמונאים את ט', הסובל ממוגבלות שכלית התפתחותית, שהפך עם השנים לחלק בלתי נפרד מהמשפחה.

הכל החל כאשר בתם יהב, בת 23, עשתה שנת שירות במרכז "עדי ירושלים", המטפל בילדים ומבוגרים עם לקויות מורכבות במיוחד. השבוע סיפרה זהבי למודיעין NEWS:  "הייתי בכיתה של הבוגרים וט' היה שם, ומההתחלה היה לנו חיבור. ט' מאוד חברותי ויוצר קשר מהר עם בנות השירות. מההתחלה היה לי משהו מיוחד איתו. כל הזמן הוא היה בא אליי לכיתה ונותן לי חיבוקים. היינו יושבים ביחד בהפסקות, הוא תמיד אהב לשבת לידי. לא ידעתי לאן זה יילך, אבל מאוד אהבתי אותו בתור בן אדם. בהמשך, התחלנו להוציא חבר'ה בשבתות אלינו הביתה, ואני הזמנתי את ט' אליי למשפחה".

כאמור, עדי הוא מרכז ובית חם לבעלי צרכים מיוחדים בתפקוד מאוד נמוך, שכלית ופיזית, כאשר רוב הדיירים נמצאים בכיסאות גלגלים ואף אחד מהם לא מדבר. "מתקשרים איתם דרך מחשבים ובעוד שיטות", מסבירה זהבי, "ט' הוא בתפקוד הקוגניטיבי כמעט הכי גבוה שם. הוא לא מדבר, אבל הוא מצליח לתקשר".

כאמור, באחת מהשבתות זהבי לקחה את ט' לשבת אצל משפחתה בחשמונאים. "לא ידעתי איך ההורים שלי יקבלו את זה, להביא מישהו נכה עם מוגבלות שכלית. קצת דאגתי, אבל בשבת הזאת נהיה קליק ראשוני של כל המשפחה איתו. אחרי השבת המשפחה שאלה אותי: 'מתי את מביאה אותו שוב? אנחנו רוצים לראות אותו', ואז התחלתי להביא אותו אלינו יותר ויותר. הוא ממש נהיה חלק מהמשפחה. הוא התחיל לדבר ולשאול אותי מתי הוא מגיע אלינו שוב, כי הוא כל כך מתגעגע לכולם".

"נהיה מצב שההורים שלי באים למסיבות במקום ההורים שאין לו", היא מספרת, "כל היום היינו איתו בשיחות וידאו, התחלנו לקנות לו מתנות לחגים ובימי הולדת יצאנו איתו למסעדות. סגרתי שנה שנייה בשירות והקשר הלך והעמיק, וגם כשסיימתי שירות לאומי המשכתי לעבוד בכיתה שלו. ידעתי שהקשר לא ייגמר".

באותו שלב הקשר שנרקם יוצא מבית המשפחה בחשמונאים, ושורד גם את ההגבלות הקשות של תקופת משבר הקורונה. "היו ביקורים מרחוק בחדר שקוף", נזכרת יהב, "וההורים שלי באו פעם בשבוע-שבועיים לבקר אותו. זה היה מורכב, אבל בשנייה שהקורונה נגמרה הוא חזר לבקר אצלנו בשבתות. הקשר איתו נמשך כבר חמש שנים. הוא ממש תופס אותנו כמשפחה שלו לכל דבר. לא מזמן הוא עבר ניתוח ואנחנו היינו איתו בחדר ההתאוששות. הוא רצה לראות רק אותנו. לפני שהוא הכיר אותנו הוא היה יותר אגרסיבי, ומאז שנוצר הקשר איתנו יש לו שלוות נפש. זה קשר שאנחנו נמצאים בו לא כדי לקבל משהו. זה מדהים לראות כמה הוא נותן לנו אהבה, ולא במילים. הוא היה אצלנו בשבת של חנוכה, ואחותי מתחתנת בקרוב והוא זורח מאושר. הוא כמובן יבוא לחתונה. מדהים לראות כמה שהוא אוהב את כל האחים שלי, מהגדול עד הכי קטן, וזה הדדי".

מנכ"לית "עדי ירושלים", שלומית גרייבסקי, הוסיפה: "כל אחד ואחת מהחניכים שלנו במרכז עדי ירושלים הוא חלק מהמשפחה. בשביל ט' הם מהווים חלק חשוב מאוד מחייו. כל השותפים בסיפור מרוויחים מהקשר המיוחד הזה".