צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הלב נקרע. להתעורר כל בוקר מחדש ולראות את הפנים הצעירות של באמת מיטב בנינו שנהרגו בקרבות. אסור לנו להתרגל לכך כאילו היה מדובר בתחזית מזג האוויר. בשום פנים ואופן לא, גם במחיר של הצפת מנהרות החמאס במי ים. מבחינתי, צריך להציף את כל צפון הרצועה במי ים, ולהכריז על המקום כאתר מורשת על שמם של הנרצחים, הנטבחים, הנשרפים והנאנסות.

שהמנהרות יוצפו במי הים, צפון עזה תהיה אגם עם ברווזים ושילדי קיבוצי העוטף יטיילו שם בביטחון מוחלט כשברקע ציוצי ציפורים. זה בדיוק הפירוש של "הם או אנחנו", ומה לעשות, הפעם יש לנו מדינה וצבא ולכן אנחנו מחליטים על עצמנו. וההחלטה היא שלא יהיה כדור אחד ברצועת עזה, וכל מי שירים ראש דמו בראשו.

אני צופה בילדים של כולנו שנהרגים ונפצעים במלחמה שאין צודקת ממנה, צופה בעיניים בוכות בהספדי ההורים והמשפחה, והמסקנה הבלתי נמנעת היא שממשלת הבזיון שלנו, שעדיין עוסקת רובה ככולה בפוליטיקה זולה וקטנונית, כולם ביחד אינם ראויים לחיילים הגיבורים שלנו הנלחמים למען המדינה. בעיניי הם לא שווים ביחד ציפורן אחת של חייל שנפל בקרב. עקבתי אחרי הציטוטים מישיבת סיעת הליכוד השבוע ומיהרתי להקיא. איזו בושה.

ממשלת ישראל המכהנת אינה ראויה לעם שלנו. אשרי העם שאלה בניו ובנותיו, אוי לעם שזו ממשלתו. הרוח הישראלית עולה אלפי מונים על זו של ממשלת הבזיון המכהנת. בימים שמיטב הבנים והבנות שלנו מחרפים את נפשם, פשוטו כמשמעו, הם גונבים, בוזזים, שודדים את כספינו ואת כספי הלוחמים. את המעשים האלה לא עושה סינוואר ומפלצות האדם שלו, אלא שרי ממשלת ישראל. איך הגענו למצב ששרים שלא היו בצה"ל, לא מבינים את הסלנג הצה"לי, אינם יודעים מהי רעות וחברות של צוותים בצבא, מקבלים החלטות עבורנו, ובעיקר גונבים את הכספים ששילמנו ביזע ודמע?

כיצד קורה פעם אחר פעם שראש ממשלה ניצב נוכח פני האומה ומשקר מבלי להניד עפעף? זה בא לו כל כך בטבעיות, כאילו האמת כלל איננה אופציה. בכל פעם שהוא עומד לשאת נאום לאומה אני מחסיר פעימה נוכח חוסר האחריות בדבריו, והנזקים האסטרטגיים שדבריו גורמים כמעט בכל נאום. האיש חלול ואטום ריגשית. כל מנת המשכל הגבוהה שלו מופנית ליצור פילוג ושסע בעם, והעיקר ששערה משערות ראשו לא תיפול. בינינו, הוא הרי בז בליבו פנימה לצאן בוחריו. הם לא מהמילייה שלו. הוא לעולם לא היה מזמין מרצונו החופשי את רשימת הבאים לקפה חברי בקיסריה: אמסלם, קרעי, בן גביר, סמוטריץ", גולדקנוף, גפני, דרעי ורבים אחרים. הם לא בליגה שלו, לא בקלאסה שלו, ואין להם מיליארדים בבנק שיכולים לממן את ההנאות שלו ושל משפחתו. אז מה לו ולהם?

נ.ב. יריב לוין, לא נשכח לעולם את חלקך ותרומתך החד-משמעית למציאות אליה נקלענו. אתה חלק בלתי נפרד מהסיוט בתוכו כולנו חיים, ונוכח המשך ההתנהלות שלך כנראה שלא למדת דבר.