כשאני סורק את רשימת הנבחרים שלנו היושבים בפרלמנט, האיש שהוא בראש רשימת אלה שמעוררים בי דחייה ועל גבול הסלידה הוא גדעון סער. אם ישמיעו לסער לפני שהוא הולך לישון לצידה של גאולה (ועוד נגיע אליה) את כל מה שהוא אמר על נתניהו והליכוד, וגם על היועמ"שית גלי בהרב מיארה, הוא לא יצליח להירדם לדקה, בתנאי שעדיין יש לו לב ומצפון.
האיש הוא פשוט בושה וחרפה לכל מה שנבחר ציבור יכול לייצג. הוא אכזבתם של מיליונים, שחשבו שמדובר באדם בעל יושרה ומצפן פנימי שמסונכרן עם לב, הגינות ושכל ישר.
סער, שמינה לתפקיד את גלי בהרב מיארה, אמר עליה בישיבת הממשלה השבוע שהחזירה את בן גביר לממשלה: "מתנהלת כמו קמיקזה". בעיניי, מיארה היא "הגבר" היחידי בממשלה הרופסת הזאת. גלי היא אולי טייסת, אבל לסער אין אפילו רישיון נהיגה לרכב.
והנה הגענו לגאולה, האישה שלצידו. דמיינו בעיניי רוחכם את גאולה מגישה את מהדורת החדשות בטרם נישאה לו, באחד מערוצי הטלוויזיה המרכזיים, ומגיעה לשולחנה הידיעה על חזרתו לליכוד וסיבוב הפרסה שהוא עושה בכל הקשור לנתניהו, אשתו ושאר בני משפחת המלוכה. דמיינו מה היא הייתה אומרת ללא מעורבות ריגשית על גדעון סער הפוליטיקאי? ניחשתם נכון.
אין ספק שהתנהגותו של סער מורידה את הרמה הערכית והמוסרית של רבים מנבחרי הציבור אל תהום עמוקה מאי-פעם. אנחנו בעידן של סדום ועמורה, במציאות חמורה הרבה יותר מכפי שהייתה כאן ב-6 באוקטובר. לא רק שלא למדנו דבר אלא הפכנו את מציאות חיינו לרעה הרבה יותר. מפולגת ומשוסעת מאי-פעם. אלו לא רק מילים ותחושות אלא סכנה אסטרטגית אמיתית. למרבה הצער, מתקיים בנו הפסוק "מהרסייך ומחרבייך ממך ייצאו…".
מציאות חיינו כולה מובילה לאדם אחד, שהעדויות המפלילות על מניעיו הן חד-משמעיות בבחינת "אין עוד מלבדי". שאלת השאלות היא כיצד רבים כל כך עדיין נוהרים אחריו כאילו היה מהטמה גנדי.
דיכטר, קיש, ברקת, אדלשטיין – איך אתם ישנים בלילה?
