השבוע נמכר יהלום ורוד ונדיר בסכום עתק של 50 מיליון דולר. מדובר ביהלום ששוקל 11.15 קראט תחת השם: "הכוכב הוורוד מוויליאמסון". הוא נמכר במכירה פומבית בהונג קונג.

לא אחת אנחנו מתבשרים על מכירה של יצירת אמנות בסכומי עתק שלאדם מן השורה נראים בלתי הגיוניים בעליל. זה יכול להיות ציור של פיקאסו או פסל של מיכלאנג'לו. אנחנו מביטים בציור, שייתכן מאוד שהוא אכן יצירת מופת לעילא ולעילא, אבל לא מצליחים להבין כיצד בן אנוש מכניס את היד לכיס ומשלם עבורה לעתים מאות מיליוני דולרים.

בדרך כלל זה קורה בלונדון או ניו יורק, בירות העולם האולטימטיביות המאכלסות עשרות מיליוני בני אדם. כל עוד התופעה הזאת מתרחשת בשעה שכמה שעות טיסה מהן, ביבשת אפריקה המאוכלסת בכמיליארד בני אדם ובאסיה ולמעשה בכל פינה בעולם, מיליוני בני אדם היו יכולים לחיות בזכות הכסף הזה ולא לרעוב או לסבול מעוני מרוד, כנראה שאלוהים לא אוהב את מה שאנחנו עושים כאן.

כמובן שהציורים ודברי האמנות הם רק משל לטריליוני דולרים המבוזבזים בעולמנו זה על חימוש צבאי של מדינות ושאר ירקות, שלכאורה אין בהם צורך כלל במצב של שלום עולמי. נכון שיש נאיביות טהורה בחשיבה מסוג זה, ואם תרצו אלו שאלות פילוסופיות היכולות להעלות גיחוך בנוסח "הצחקת אותי…". חזון אחרית הימים? אולי. ומי יודע, נוכח השיגעון המאפיין לאחרונה מנהיגים עולמיים ייתכן ואחרית הימים זה לא מועד רחוק כול כך. מה שבטוח זה שאם היה נערך סקר בקרב 9 מיליארד האנשים המאכלסים את כדור הארץ, הרי שרוב חד משמעי היה תומך ברעיון שלפיו כל תקציבי צבאות העולם יחולקו לאזרחים. או אז יכולה הייתה כל משפחה ליהנות מבית עם בריכה, ולקבל קצבה חודשית שהייתה מספקת את כול צרכיה.

גילוי נאות: הדברים הללו לא נכתבו תחת השפעת כדורים או עישון קנאביס. סתם מחשבה של מישהו שנמצא על הכדור כבר עשרות שנים, והתעורר בבוקר עם חלום על עולם אחר. נדמה לי שלפחות הביטלס חשבו על כך לפניי. אני מוותר על הקרדיט, והעיקר שלא נוותר על החלום.