בסיפור העצוב הזה יש הכל: חתונה בין שני בני זוג תושבי מודיעין, רב מוכר שהמליץ על החתן כ"אדם ירא שמיים ומאמין בתורה", התערבות מסיבית של מחלקת הרווחה העירונית, דיונים קשים בבית המשפט, שני ילדים קטנים שעל משמורתם נאבקים כעת ההורים, אישה שנמלטה למקלט לנשים מוכות ובעל שהתגלה כמי שנושא עימו רישום פלילי ארוך.
את הסיפור חשף אביה של האישה – תושב מודיעין, פנסיונר של גוף בטחוני. הוא מספר על ילדה שנישאה לאביר חלומותיה, אך מיד לאחר החתונה החלה לסבול השפלות, הטרדות, איומים, ומכות, עד שנאלצה לברוח עם שני ילדיה הקטנים ולהסתתר במקלט לנשים מוכות – שם היא נמצאת גם כעת.
בני הזוג נשואים מזה שלוש וחצי שנים. כשהתחתנו היו בתחילת שנות העשרים לחייהם. הורי האישה לא הכירו את החתן המיועד והמפגש בין המשפחות התרחש בבית כנסת בשכונת מגוריהם במודיעין, באורח כמעט מקרי.
באחת השבתות פנה אביו של החתן המיועד לאבי הכלה המיועדת – מיד בתום התפילה – והציע לו את בנו כחתן לבתו. לאחר שבירר כי הבת הנאה היא רווקה ואין שום שידוך באופק שמיועד לה. מספר אבי האישה: "לא הכרתי את המשפחה אבל הם נראו לי אנשים נחמדים, נורמטיביים. כמובן שלא פסלתי את הרעיון על הסף, כי שידוך אצלנו מקובל. גם אני הכרתי את אשתי בשידוך ולמרות שאנחנו לא חרדים אלא דתיים, הרעיון היה מעשי".
כמשפחה דתית, שבכל זאת דאגה לבת, החליטו הוריה להתייעץ ברב המקורב אליהם – רב מוכר ומרכזי בעיר. האב סיפר לרב על דבר הפגישה ועל ההצעה שקיבל מאבי החתן. "מיהו הבחור? האם אפשר לסמוך עליו? מיהי משפחתו?", התעניין האב אצל הרב המוכר. וזה השיב לו ("בלי היסוס", לפי האב): "הבחור הוא תלמיד חכם, מכבד תורתו ורבנן"!
"הייתי מאושר", סיפר לנו האב השבוע. "מדברי הרב הבנתי שהאיש ירא שמיים, איש תורה ישר דרך, כל המעלות הטובות הדרושות להצלחת השידוך". ולאחר שהרב הבטיח להם שמדובר בזיווג מושלם, החלו כמה מפגשים בין בני הזוג. האב: "החתן בא אלינו ובמשך שלושה חודשים הכרנו אותו ואת בני משפחתו".
לפני שלוש וחצי שנים נערכה החתונה ברוב הדר. האב היה מאושר שהשיא את בתו ואמר לאשתו "זכינו" מיד לאחר החופה. גם אבי החתן מילמל החופה כמה מילים. אבי הכלה אמר לנו השבוע שהטקסט שלו היה שונה: "ברוך השם, זה נגמר".
ככה הוא אמר?
"כן. זה הדליק לי נורה אדומה. בפירוש ששמעתי אותו אומר 'ברוך השם זה נגמר'. לא הבנתי את ההקשר. מה נגמר? הרי אחרי החופה דווקא מתחילים החיים החדשים. אבל בלהט השמחה לא ייחסתי למשפט הסתמי הזה יותר מדי. שמחנו ורקדנו, למרות שהמילים המשיכו לצלצל לי בראש כל הערב".
אלימות – ושני הריונות
החששות של האב התאמתו, מהר מן הצפוי: "זמן קצר מיד לאחר החתונה החלו הבעיות. הבעל התחיל לפגוע בבת שלנו. התחילו איומים, השפלות וגם מכות. הוא שתה לשכרה, הגיע הביתה כמה פעמים בשעות לילה מאוחרות כשהוא מסריח מאלכוהול. היו מקרים שהיא נעלה את הדלת ולא נתנה לו להיכנס כי פחדה שיזיק לה והוא נשאר לישון בחוץ או הלך לישון אצל הוריו שמתגוררים בסמוך".
בני הזוג התגוררו בדירה שכורה באחת משכונות העיר, לא רחוק מבית הורי האישה. זו החלה לעבוד אבל בעלה הטרי – לפי הנטען – המשיך בסורו והחל להכותה. באחת הפעמים הוזעקה המשטרה והבעל נעצר בחשד להכאת אשתו.
הצעירה הבינה כי נקלעה למלכודת. ממשיך האב: "היא היתה מתקשרת אלי כל פעם וצורחת 'אבא הוא מרביץ לי' ואני הייתי רץ לדירה השכורה שלהם כדי לשמור עליה". בני הזוג נקלעו למשבר עמוק אך במקביל – האישה נכנסה להריון והילד הראשון נולד. אבי האישה מספר כי בשלב זה היו תקוות שכאב לילדים הבעל קצת יתמתן, אך הן נכזבו. במשך כחצי שנה הוא לא איפשר לאשתו להיות בקשר עם הוריה, אסר עליה לטלפן לאביה והמשיך באלימות כלפיה.
גם כשנולד הילד השני נמשכה האלימות. כשהיתה בחודשי הריונה האחרונים בעט הבעל בבטנה של האשה ובמזל גדול לא נגרם נזק לעובר. גם המצב הכלכלי של בני הזוג הלך והידרדר. שכר הדירה לא שולם במשך כמה חודשים עד שבחג החנוכה האחרון פינה בעל הבית את האישה והילדים מהדירה, ממש לרחוב. הבעל אסף את כל מוצרי החשמל, הכניס לקונטיינר ונסע מהמקום. האישה הבוכיה הגיעה לבית הוריה וראתה אותם לראשונה לאחר חצי שנה.
בינתיים עזבו הורי הבעל את מודיעין ועברו לעיר אחרת. "כנראה שלא יכלו לשאת את הבושה בגלל בנם", כך אבי האישה. בשלב זה נמלטה בתו למקלט לנשים מוכות בעיר אחרת, שם היא נמצאת גם עתה. בנקודת זמן זו גם החל המאבק על הילדים: הבעל הצליח לגלות את מקום המקלט לנשים מוכות אחרי שעקב אחריה כשהביאה את הילד הגדול לניתוח "כפתורים" באוזניים, והוא החזיר אותם לתחנת האוטובוס כדי שייקחו אוטובוס לשכונה שבה נמצא המקלט.
למחרת הגיע הבעל למחלקת הרווחה של עיריית מודיעין וסיפר כי ידוע לו היכן אשתו, כיוון שהיא גילתה לו שהיא במקלט לנשים מכוות. זאת כמובן בניגוד להוראות הנוקשות האוסרות על השוהות במקלט לומר אפילו לבני משפחה קרובים היכן נמצא המקלט, מסיבות בטיחותיות. מרחיב אביה: "היא לא גילתה לו כמובן היכן היא שוהה. אבל אחרי שהוא הוריד אותם ליד תחנת האוטובוס, הוא עקב אחריה וכך גילה היכן זה".
במחלקת הרווחה של עיריית מודיעין לא ידעו למי להאמין. לבעל – שהודיע כי הוא מבקש לקבל חזקה על הילדים, או לאישה ולמשפחתה. הוחלט לכנס דיון מיוחד ולבדוק את תיפקודי האשה, בעקבות דרישת הבעל וטענתו כי אשתו לא מתפקדת כאם ולא מסוגלת לדאוג לשני הילדים הקטנים.
איפה תשהה האם?
בשבוע שעבר זומנו ההורים למחלקת הרווחה. לדיון הגיעו גם הוריה של האישה והורי הבעל. הישיבה, שנמשכה למעלה משלוש שעות, התנהלה באווירה מתוחה מאד.
במהלך הישיבה הוטחו האשמות משני הצדדים. הטונים עלו עד שהרוחות התלהטו ממש. לדברי אבי האישה – עד להתפרצות אלימה מצד הבעל ואביו, שחייבה את המאבטח להתערב ולהפריד בין הצדדים. למחרת היום הגישה האישה תלונה למשטרת מודיעין נגד הבעל ולמחרת הוא נעצר. בתחילת השבוע הוארך מעצרו.
בינתיים הודיע אבי האשה לפקידות הרווחה – שביקשו להעביר את הילדים לחזקת הורי הבעל למשמורת – כי הוא מתנגד לכך. "אתם לא סמכות חוקית בשבילי", אמר להם. "הרגשתי שמשהו לא בסדר אבל אני לא מכיר את החוק", סיפר לנו. "הרגשתי באינטואיציה שלי שלפקידת הסעד אין את היכולת החוקית להוציא ילד מחזקת אמו אלא רק לפי צו בית משפט. אמרתי להם – בואו ניפגש בבית המשפט".
מחלקת הרווחה בעירייה ביקשה לקיים דיון דחוף בתיק ובשבוע שעבר התקיים הדיון בבית משפט השלום באחת מערי השפלה. את האישה ייצגה פרקליטה מהסניגוריה הציבורית, שלמדה את התיק בשעה קצרה. בתום הדיון הודיע השופט כי יקבל החלטה בתוך מספר ימים. ביום שני השבוע הודיע השופט כי אין מניעה שהילדים יועברו לחזקת הורי הבעל, אולם רק עד שהאישה תמצא מקום מגורים קבוע.
ממשיך אבי האישה: "השבוע ראיתי כבר שתי דירות. נשכיר לה דירה ונממן את שכר הדירה. אין לנו ברירה. אני לא אתן ששני הנכדים שלי יהיו בסכנה בבית הורי בעלה. אני חושש לחייהם". בינתיים ביקשה פרקליטת האישה צו עיכוב הליכים כדי שהילדים לא יגיעו לבית הורי הבעל וכדי שניתן יהיה להתחיל בהליכי העירעור. עכשיו מקווים הורי האישה כי הדיון בבית הדין הרבני – המתקיים במקביל – יסתיים במהרה ובתם תתגרש כדי שתוכל לפתוח בחיים חדשים.
"ומה המסקנה המרכזית שלכם מכל הסיפור?", שאלתי את הורי האישה בסוף פגישתנו. שניהם הביטו בי במבט עצוב והאב אמר: "לא להאמין להמלצות של רבנים! מעכשיו אני מדבר ישירות עם האל במרומים ולא עם שליחיו עלי אדמות. הכי קל היה לתת לי את ההמלצה, שאחר כך הרסה את חיינו. אני אדם מיושב בדעתי מחושב וריאלי. לא יודע מה נכנס בי אז, כששאלתי את הרב ופעלתי על פי הרגש ולא על פי השכל הישר".
האם התייחסה לפקידות הסעד: "אני לא יודעת על סמך מה הן מקבלות החלטות מקצועיות. במקרה של הבת שלי הן באו לבית המשפט ללא שום אבחנה או בדיקה יסודית".
תגובת העיריה
"האגף לשירותים חברתיים פעל בצורה מקצועית ובהתאם למסקנות של שלוש ועדות החלטה שדנו במקרה ובגיבוי מלא של מפקחי משרד הרווחה ובית המשפט"
מעיריית מודיעין נמסר בתגובה: "האגף לשירותים חברתיים פעל בצורה מקצועית ובהתאם למסקנות של שלוש ועדות החלטה שדנו במקרה ובגיבוי מלא של מפקחי משרד הרווחה ובית המשפט.
המקרה טופל באופן אינטנסיבי על ידי צוות עובדות מסורות, שהופעלו גם בשעות לא שגרתיות באמצעות מערך הכוננות האגפי וזאת מתוך מטרה להגן ולטפל בקטינים חסרי ישע.
נציין כי אין באפשרות העירייה להתייחס באופן מלא לסיפור זה, בשל חובת סודיות והגנה על פרטיות הגורמים. לפיכך אין באפשרות העירייה להציג את התמונה בשלמותה.
הדברים – כפי שהובאו על ידי הסב מצד האם – רוויים באי דיוקים בלשון המעטה. האגף ועובדיו יוסיפו לפעול ללא לאות להגנה על קטינים חסרי ישע, וזאת ללא מורא מפני איומים שונים מצד בני משפחה".
(אילוסטרציה: אימג' בנק)
