אהבה, מושג חמקמק ומתסכל לעיתים. בניגוד לדור הסבים והסבתות, במציאות המודרנית גם ברי המזל שמצאו את האהבה לא יכולים לדעת מתי היא תיגמר ואיך מי שהיו בני זוג עם לבבות בעיניים יהפכו במקרה הטוב לשני ידידים רחוקים עם המון משקעים ובמקרה הרע לצ'ילבות מלאות רעל. הסטטיסטיקה לא משקרת, וגם אם היום אתם נמצאים בזוגיות מאושרת, או לפחות מספקת, כל יום שעובר יכול להיות זה שמקרב אתכם לפרידה.

למודיעין יצא מוניטין של עיר הגרושים/גרושות. לכבוד הוולנטיינ'ס המתקרב התמקדנו בשאלה כיצד מוצאים את פרק ב' המיוחל? הקידמה הטכנולוגית הביאה עימה את אתרי האינטרנט והאפליקציות שהפכו בשנים האחרונות לדרך העיקרית, יש שיאמרו היחידה, להכיר את האחד המשמעותי שלכם, אבל הדרך לשם אינה פשוטה. דיברנו עם כמה גרושים וגרושות, תושבי מודיעין והסביבה, שחלקו איתנו כמה מהחוויות והטיפים מהדרך שעשו, או שעודם עושים, למצוא את האחד או האחת שלהם. אף אחד מהם גם לא רצה להיחשף בשמו, ולכן כל השמות בכתבה בדויים.

בית זונות ממוחשב

אילנה, בת 59, נכנסה לעולם ההיכרויות באינטרנט לאחר גירושיה לפני למעלה מעשר שנים. היא החלה להיכנס לאחד מאתרי ההכרויות המוכרים והשתמשה בכל הפונקציות שהוא מאפשר ללא תשלום. "השתמשתי באתר שש שנים. הסיכום שלי לחוויה הזו הוא שזה עצוב ועגום. זה לא יותר מבית זונות ממוחשב. יצאתי עם מישהו שלקח אותי לשפת הים והיה חמוד. שתינו קפה ובאמצע השיחה, באמצע הקפה, הוא אמר לי פתאום שחבל שאנחנו מבזבזים כל כך הרבה זמן על שיחה לא מעניינת כשהיינו יכולים ללכת כבר לאורגיה. עניתי שחבל שלא ידעתי כי בדיוק באתי מאורגיה. אחד אחר השאיר אותי באוטו במשך כל הדייט. לפחות הוא הציע לקנות לי שתייה. פתאום הוא שאל אותי איך נראה החזה שלי. הסברתי לו שאלוהים המציא את החזה כדי להניק. יש לי ארבעה ילדים שכולם ינקו, בהם שני תאומים שינקו בו זמנית והזמנתי אותו לדמיין לבד איך נראה החזה שלי. לא מזמן נכנסתי לאתר אחר שאמור לאגד בתוכו אקדמאים בלבד. ציפיתי לעלות כמה רמות, אבל בשיחה הראשונה שלי באתר פגשתי מישהו שנראה היה נחמד. הוא הציע לי לצאת, וביקש שאגיע לצימר בשכונת ג'סי כהן בחולון ושהוא כבר יבוא לשלם. הוא עוד לא ידע אפילו איך אני נראית. כמובן שלא הלכתי. אחד נורמלי לא פגשתי שם."

בינתיים בחרה אילנה בדרך ביניים. "הייתי מאהבת של גבר נשוי במשך שמונה שנים. זה היה נוח, הייתי אהובה, היא עשתה ספונג'ה וכביסה ואני הייתי תמיד היפה. עד שהתפטרתי ממנו. זה קשה. עכשיו הציעו לי ללכת לאתרי מטיילים. אני צריכה לחצות את המדינה עם נעלי טיולים, כובע ותיק גב כדי למצוא מישהו? ניסיתי את אתר נוסף וגם שם המגמה עצובה. נכנסתי, עלה מישהו, התחלנו לדבר, הוא גר בירושלים, הציע לקפוץ אלי הביתה. בסוף אמר שלפי התשובות שלי אני מחפשת בן זוג והציע לי לצאת מהאתר. מיד אחרי שסיימתי לדבר איתו יצאתי מהאתר."

את חוויותיה מהאתרים מסכמת אילנה בצורה פסימית משהו. "החוויה שלי מהאתרים האלה היא שמדובר בבית זונות. כשגבר מתגרש מאישה שמצצה לו את הדם מהעורק הראשי, למה שירצה עוד אישה? אבל יש לו צרכים והנשים טיפשות. יש לי חברה שנופלת כל יום עם שניים כאלה, זה תמיד נגמר בסקס, וזה תמיד מגעיל. הם באים, נמרחים לה על המיטה והיא ממשיכה עם זה. היא אינטליגנטית אבל ממשיכה עם זה. זה עניין של גישה. היא  אוהבת את העניין של להכיר מישהו, לעשות איתו סקס ואז אם הוא לא מתאים לה, לזרוק. אני החלטתי שדי."

עדיף בחור צעיר

אחרי שהתאכזבה מאתרי היכרות ברשת ניסתה אילנה דרכים נוספים להכרת בני זוג כמו מועדוני פנויים ופנויות. "ישבתי במועדון של פנויים ופנויות. הנשים יושבות כמו בשוק בשר של פרות זקנות והגברים עוברים ומסתכלים. אם הכול בסדר ועברת את האישור, יקנה לך משהו חריף. בדרך הביתה יוציא את החבר שרוצה נשיקה. לא הולכת יותר למועדונים כאלה. זוועה. נשים מבוגרות ממני עם עקבי 20 ס"מ, מיני עם שסע עד האפנדיציט. חזייה צבעונית, וילון תחרה מעל, אודם אדום, גלון חמצן על השיער שטפטף על הגבות. את נראית כמו פרחה מזדקנת. הן נראות הזויות. אני עם ג'ינס וחולצה מכופתרת עד הצווארון. צבע וציפורניים לא עושים לי את זה. אני לא יודעת כנראה איך להתנהג.

אחר כך גם הלכתי לבית קפה לספיד דייטינג. כששורקים עוברים לבן זוג אחר. מה אפשר ללמוד על מישהו בעשר דקות? שואלים שאלות מטומטמות. מה אכפת לך כמה ילדים ובני כמה הם? אתה הולך להתחתן איתם? בלי שאלות ענייניות.  אני מאוד רוצה זוגיות עכשיו כשכל הילדים יצאו מהבית. אבל מה אני עושה בשביל זה? לאן אני אלך? לבית קפה? אני לא יודעת איך עושים את זה. אני הולכת ברחוב ומשוחחת עם גברים. אני צריכה להתחיל עם גברים? תחזיר אותי לשנות השלושים. ברמזור לא עוצרים אותי. בגילי זו גם בעיה כי אני לא רוצה גבר בן 60 או 70, אני אהיה עסוקה עם זריקות וקופות חולים. אני נראית צעירה ובנפשי בוודאי צעירה. אני עושה שטויות ומלאת אנרגיות כך שמתאים לי בחור קצת יותר צעיר. כל הגברים שיצאתי איתם סיפרו שהאישה שלהם התייבשה. אני עוד לא התייבשתי. אני עוד מלאת און."

ומהחוויות שלך, איך מסננים את הגברים באתרים האלה?

"הסינון הכי טוב היה לצאת מהאתר. אם אכיר מישהו, אני לא אסכים לסטוץ. אני צריכה משהו שיתפתח לאט. שיכבדו אותי. שלא יזלזלו בי. היה לי בעל לא מוצלח, מזלזל ולא מפרגן. אני יודעת מה אני לא רוצה. בגילי הכל הולך לאט. כמו חמין. שמים בשישי ואוכלים בשבת בצהריים. רך וטעים."

הצעות מגונות והטרדות מיניות

אלה, בת 38, התגרשה לפני 4 שנים. היא אם לשתי ילדות קטנות ושלוש שנים אחרי הגירושין החליטה לחזור לשוק ולפתוח חשבון באתר היכרויות פופולארי."היות ומדובר באתר אמריקאי, כל השאלות שם הן באנגלית. זה כשלעצמו מסנן מראש אנשים מסוימים. אם אני רואה שמישהו לא ענה על השאלות באתר אני מסננת אותו מראש. בהתחלה התחושה נורא מחמיאה. כשנכנסתי לראשונה לאתר היו לי עשרות פניות בכל יום. זה נותן בוסט אדיר לאגו, וזה בדיוק מה שהייתי צריכה אחרי שלוש שנים שבהן בעצם התנזרתי לגמרי מזוגיות. כבר מההתחלה לא טרחתי לענות לכולם. יש שם תחושה שהגברים באתר פשוט מחפשים מצטרפות חדשות ומציפים אותן בהצעות שחלקן מגונות וחלקן אפילו גובלות בהטרדה מינית. רוב הגברים שם לא טורחים להסתיר מה הכוונות האמיתיות שלהם, וזה טוב. אני מעריכה את זה הרבה יותר מאלו שמספרים סיפורים רק בשביל להשיג עוד איקס על החגורה. יש נשים שזה יכול לעבוד בשבילן, שזה מה שהן מחפשות, אבל אני מחפשת כרגע זוגיות ולא רק סקס. זה מחמיא מצד אחד, אבל ההבנה שמתגבשת לאורך הזמן היא שבאותה מידה שזו אני, זו יכולה הייתה להיות כל אחת אחרת, וסביר להניח שבמקביל אלי זו באמת הייתה כל אחת אחרת."

מנגנון הסינון של אלה הוא פשוט למדי. "אז קודם כל, אני מתייחסת להודעה עצמה. אם יש בה משהו שהוא מעבר ל"היי" או פנייה גנרית שנראית כאילו הועתקה והודבקה כבר עשרות פעמים, אני מסתכלת בפרופיל של הבחור, אני רואה על איזה שאלות הוא ענה ועד כמה אנחנו מתאימים. יש לי כמה שריטות משלי, כמו שאם בחור כותב שהוא אוהב רק מוזיקה מזרחית אני לא אצא איתו כנראה, אלא אם יש בו משהו מיוחד מאוד. אני אמנם ממוצא מזרחי בעצמי, אבל אהבה  למוזיקה מזרחית מעידה בעיני על סגנון בילוי שלא מתאים לי. השריטה השנייה שלי היא הגובה. אני לא נמשכת לגברים נמוכים. אם הגבר שפנה אלי ציין את הגובה שלו, זה מצוין. כשהוא לא ציין לרוב זה אומר משהו. גברים גבוהים יציינו את הגובה שלהם. זה לא שלא יצאתי עם גברים נמוכים, אבל לרוב לא יצא מזה שום דבר. יש גברים נמוכים שמקרינים משהו שגורם להם להיראות הרבה יותר גבוהים וזה למשל עושה לי את זה."

נשים לא יוזמות

גם בועז, גרוש בן 40, היה חבר ותיק באחד מאתרי ההיכרויות עד שפגש את האחת וסגר את החשבון באתר. "קודם כל, בוא נשים את הדברים על השולחן, אין שום הבדל בין מועדון לצורך העניין, לאתר אינטרנט. בשני המקרים ב-90% מהפעמים הגבר הוא זה שיוזם. בכל השנים שלי באתר קרה אולי פעמיים שמישהי פנתה אלי ביוזמתה, ולהבנתי אני לא היחיד ואין קשר למראה חיצוני או לפרופיל. נשים מעדיפות להיות יותר עדינות ולסמן אותך למשל כמועדף במקום לפנות אליך. זה מטופש לחלוטין בעיני. אנחנו כבר ב-2014, מדברים אחד עם השני בדרכים שלפני עשרים שנה היו נראות בדיוניות, ועדיין התחושה היא שנשים צריכות להתחיל עם גברים. יש לי חברים שיש להם עיקרון בעניין הזה, והם טורחים לרשום אותו בפרופיל שלהם. אם מישהי ביקרה אצלם ולא כתבה להם כלום, כנראה שהיא לא מעוניינת והם לא יטרחו לפנות אליה. יש נשים שנכנסות לך לפרופיל ומבחינתן עשו את העבודה באותו רגע. זו עצלנות."

אז מה אתה מחפש באתרים האלה?

"היום אני מחפש מערכת יחסים רצינית. זה תלוי בתקופה. היו תקופות שחיפשתי סקס. להגיד שתמיד הייתי כן לחלוטין בכוונותיי עם הנשים שדיברתי איתן? לא תמיד. מצד שני כבר קרה שנפגשתי עם מישהי למטרות סקס בלבד וזה הפך לקשר רציני. העולם מפתיע לפעמים."

את הבעיה בעולם הדייטינג הווירטואלי בועז מגדיר בדיוק רב. "יש אפליקציות, שכל המטרה שלהן היא להכיר בני זוג לטובת סטוצים. ככה זה לפחות בעולם. בישראל אפילו אפלקציה דוגמת טינדר הפכה לאפליקציית שידוכים. בארה"ב יש הפרדה ברורה יחסית. אם אתם רוצים מערכת יחסים רצינית אתם הולכים לאתר א' ואם אתם מחפשים סקס אתם הולכים לאתר ב'. זה יותר תיאום ציפיות הרבה יותר בריא בין האנשים שיוצרים שם אינטראקציות. בארץ זה לא המצב, ושני הצדדים אשמים באותה מידה. גברים שמחפשים סקס ונכנסו לאתרי ההיכרויות הרציניים הפכו אותם למקום שלנשים שמחפשות אהבה לא נעים להיות בו ומהצד השני נשים שמחפשות אהבה ונכנסות לאפליקציות למציאת סטוצים, הביאו לזה שגברים שמחפשים סקס כבר לא יודעים איפה למצוא אותו. אני לא אומר שזה נכון להשלות מישהי שמחפשת אהבה שאתה מעוניין ביותר מסקס, אבל אני חושב שצריך להחזיר את ההפרדה הזו כך שיהיה ברור איפה מחפשים סקס ואיפה מחפשים אהבה."

אז מה הדרך לפנות לנשים באינטרנט? לבועז פתרונים. "אני בחיים לא אפנה למישהי בלי לקרוא קודם את הפרופיל שלה ואת השאלות שענתה עליהן. ההתאמה לא חייבת להיות מושלמת, יש בחיים הרבה יותר משאלות ותשובות, אבל יש דברים שאני לא יכול לקבל כמו גזענות והומופוביה שמבחינתי הם ייהרג ובל יעבור אצל חברים, ועל אחת כמה וכמה אצל בת זוג. כשאפנה אליה אראה לה קודם כל שקראתי את מה שכתבה על עצמה, שהתעניינתי בה, שמה שראיתי מצא חן בעיני ושאת הפנייה שלי אליה ניסחתי במיוחד בשבילה."

עניין של מזל?

האם בעולם המודרני האינטרנט הוא הדרך היחידה להכיר בן זוג? האם לא נותרו אינטראקציות מציאותיות שבהן אפשר לפגוש את האחד? למיקה, בת 43, יש חוויה קצת שונה. את בן זוגי היכרתי עוד לפני הגירושין. הוא היה חבר משותף שלי ושל בעלי, הגיע אלינו הביתה, הילדים הכירו אותו. היכרנו במקהלה מקומית והתברר שהוא בן דוד של מכר שלי. כשבעלי עזב, לא היכרתי גרושים אחרים. לא הספקתי להגיע לסצינה הזו. השתתפתי במפגשים ופעילויות של קבוצת גרושים שהתארגנה במודיעין, אבל אחרי כמה זמן החליטו המנחים להפסיק והקבוצה התפרקה. פגשתי מישהו ויצאתי איתו לכוס קפה, אבל זה לא היה בשבילי. התרשמתי שזו קבוצה של אנשים נחמדים ופעילים, אבל רציתי פעילות שתאפשר להביא ילדים. התחלתי לספר לאותו חבר על המצב שלי והוא היה האוזן הקשבת. זה היה תהליך הדרגתי ואיטי. הילדים לא ידעו בהתחלה. הם הכירו אותו כידיד המשפחה, מישהו שכשצריך לפתור בעיה חשמלית למשל יבוא לעזרה. הוא הגיע לאירועים משפחתיים כחבר המשפחה. לאחרונה האבא התחתן שוב והתחלתי לחשוף אותם לקשר. הם מגיבים יפה. מהר מאוד החליטו שאני צריכה למצוא בן זוג חדש. הם אפילו הציעו שנתחתן. הם מאוד מחבבים אותו, אבל אני עוד לא מעוניינת להתחתן."

איך הצלחת להביא את הילדים לקבלה יפה כל כך של בן הזוג?

"ילדים מסתגלים למצבים כשהמבוגרים מקרינים ביטחון. אם אני מקרינה שאני רוצה ובטוחה בקשר, ואני מעמידה אותם מול העובדה, הם מסתגלים. בקהילה שלנו (הדתית) זה עדיין פחות נפוץ. בקהילה החילונית זה מאוד נפוץ. הדברים מתחילים להיות פתוחים וילדים מקבלים כשהם חשים אהבה וביטחון. הילדים שלי מקבלים הכול."

אז מה הסיכויים למצוא מערכת יחסים משמעותית דרך הרשת?

אילנה: "זה נחמד, וכנראה שיש מי שהכירו ככה, אבל אני לא מאמינה שיש מי שהתחתנו אחרי שהכירו ברשת".

אלה: "זה לא קל, אבל אחרי שמתחילים להכיר את העולם הזה מנגנוני הסינון הולכים ומשתכללים. עוד לא הייתה לי מערכת יחסים משמעותית של יותר מחודשים ספורים, אבל זה בסדר. זה יקרה. לפעמים הרגשתי הכי מיואשת בעולם ודווקא אז נכנס לחיי פתאום ובמפתיע גבר מקסים שהחזיר לי את האמונה בעצמי, גם אם לא תמיד זה נמשך הרבה זמן."

בועז: "היו לי כמה מערכות יחסים משמעותיות יותר או פחות בעזרת הרשת, אבל בסופו של דבר את האישה שאני אוהב היכרתי דווקא פנים אל פנים אצל חברים, בלי שאף אחד התכוון שזה יקרה. העולם מפתיע לפעמים."

(צילום אילוסטרציה ‬pedro Ribeiro simoes )