לפעמים אני תוהה מיהם האנשים האלה שמגינים בחירוף נפש על סגנון חייו של נתניהו כשוע עשיר וראוותני. בלי קשר לכך שזה על חשבון אחרים ויש חשש לניגוד עניינים, ההנחה היא שמכיוון שמדובר ב"ראש המדינה" – זה בסדר גמור שהוא חי כך. כי הוא מורם מעם וכך צריך להיות. במשחקי הכבוד בין מלכי העולם, קבלות הפנים, השטיחים האדומים ומלונות הפאר – יש לנו נציג ש"עושה לנו כבוד". צניעות זה לחלשים.

האנשים האלה – בין אם בפוסטים פרטיים בפייסבוק ובין אם בהופעות בטלויזיה כ"מקורבים" למפונק מבלפור – מביישים את שיעורי האזרחות בהם השתתפו כשהיו תיכוניסטים. כל העקרונות שמדינה מודרנית מושתתים עליהם נרמסים כאן: לא "מנהל" הם רוצים אלא "מלך". לא "נבחר ציבור" אלא "שליט".

בכל אותו זמן הם צוחקים על הערבים שמקיפים אותנו, על החצרות הביזנטיות הנהוגות במסדרונות השלטון שלהם, על כך ששם אין דמוקרטיה וכאן יש. אבל כאשר ראש המפלגה שבה הם תומכים נתפס שוב ושוב כלואי ה-16 המודרני, הכל נשכח. אין שום בעייה חביבי. למה לא? מה, אתה רוצה שראש ממשלת ישראל יחיה כמו קבצן?

אותם אנשים הם הראשונים לצעוק על ה"פוליטיקה המלוכלכת", על ה"קומבינות" ועל זה שאף אחד "לא דואג לעם". נתניהו אכן ניחן ביכולת לכשף את המגזר הזה. אך אל תטעו – מדובר בקומץ שעושה הרבה רעש. רוב אזרחי ישראל אינם מטומטמים. הם יודעים היטב שמשפחת נתניהו פרצה את כל גדרות הצניעות והבושה. אם נתניהו ינסה שוב את מזלו בבחירות, אפילו צי של אוטובוסים מלאי ערבים בדרכם לקלפי לא יושיע אותו.