מדובר בתופעת טבע בלתי מוסברת: אנשים מבוגרים, בעלי שיעור קומה, השכלה, כבוד ציבורי ומה לא, נשרפים כמו יתושים בלהבת ה"הטרדות המיניות". הסיפורים נחשפים בזה אחר זה והנוגעים בדבר (שאכן נגעו ללא רשות בדבר) רצים מפוליגרף לחקירה ורואים את כל הקריירה שלהם קורסת ברגע, שלא לומר חיי המשפחה ומצב חשבון הבנק. וכל זאת בגלל מספר רגעים של עליזות גופנית.
המקרה של אופק בוכריס מעורר מחשבות אף יותר מהאחרים. המעשים המיוחסים לו התבצעו ממש בתקופה האחרונה, הרבה אחרי שכל המדינה הבינה שעברו ימי שליחת הידיים של משה דיין. הכללים השתנו ועכשיו גבר – ותהיה דרגתו אשר תהיה – אינו יכול יותר לבדר את עצמו בסיוע מי שכפופה לו. הדעת נותנת שקצין בכיר בצבא יודע לקרוא עיתון ומבין לאן נושבת הרוח.
ובכל זאת, הקצין הבכיר והמוערך כשל לכאורה. ברגע האמת, כאשר בשדה הראיה שלו היו חיילת מושכת וצימר פנוי, הכל נשכח והתאווה (שוב לכאורה) גברה על השכל. בצה"ל יש פתגם עממי שגורס כי כאשר איבר מסויים זקוף, השכל נמצא בישבן. זה נכון לגבי טוראי כמו גם לגבי אלוף.
מכיוון שמדובר בתופעת טבע, ראוי להתכונן לה. אתם, נערי וגברברי העיר שבטוחים ש"להם זה לא יקרה", צריכים להכין את עצמכם מראש לסיטואציה ולנדור מראש: כשאהיה שם – עדיף לעשות קשר באיזור המסוכן ולא למצוא את עצמי יום אחד בפוליגרף, כשכבודי מוטל על הכביש הסמוך וכל אחד יכול לבוא ולדרוך.
