המהפיכות המסוכנות אינן אלו שנראות לעין אלא דווקא הסמויות. אלה מתרחשות באיטיות, לעומק, וכאשר הן נשלמות כבר מאוחר מדי לתקן את נזקיהן. בארצנו יש פיחות זוחל ועקבי של הפיכת המדינה לשטייטעל יהודי נוסח פולין של המאה ה-19, וכל זאת מתוך הסכמה שבשתיקה מצד הציבור שאינו דתי (הגיע הזמן להפסיק להשתמש במילה "חילוני", שאין לה זכות קיום). רבים בציבור זה קונים את הלוקש שנקרא "הצביון היהודי" של המדינה ובמו ידיהם יוצרים לילדיהם ירושה מעוררת חלחלה.
לחוטי הניילון מעליבי האינטלגנציה שסביב הערים כבר התרגלנו. לחקיקה הדיפרנציאלית שעושה דין אחד לבלתי-דתי שאינו מתגייס ולדתי שאינו מתגייס – גם התרגלנו. לפתיחת הברזים מחדש עבור עשרות אלפי "אברכים" בטלנים גם התרגלנו. כאמור – כשעושים את הדברים לאט, אתה לא מרגיש איך מבשלים אותך. ממש כמו המשל על הצפרדע בסיר המים החמים, שעולים לנקודת רתיחה בקצב שגורם לה להתעלם מזה עד שפתאום היא מתבשלת.
התבלין החדש בסיר הוא קריאת חברי כנסת (נחשו מאיזו מפלגה) לבטל את מוני המים האלקטרוניים משום שהם – תחזיקו חזק – "מחללי שבת". הקורא הממוצע יגיד "נו שוין", נתניהו ייתקפל כדי שהקואליציה שלו לא תיפול, עשרות מיליוני שקלים יחליפו ידיים (וכמובן שיימצא מי שירוויח מזה), והמדינה שקוראת לעצמה "מערבית" תשקע עמוק יותר לתוך מדמנת ימי הביניים.
אנשים עם השכלה של האדם הקדמון, המצויידים במערכת אמונית שמעוותת אפילו את הספר הקדוש שלהם, מנהלים לנו את המדינה ובוזזים את הכסף שאנו מרוויחים בקושי רב. הם מספרים לכם שבכך הם "שומרים על הצביון היהודי של המדינה". זה לא אומר שאתם חייבים לקנות את דבר ההבל הזה.
